עורך הדין - גיליון 41 - דצמבר 2018

2018 דצמבר | 41 גליון | עורך הדין | 92 בעיני עורך הדין כלכלה עו”ד אסף ברם, עו"ד עידו קוסובר א. מעמדו המונופוליסטי של הבנק בשוק חשבונות העו"ש אדם, כל שכן גוף עסקי, לא יכול לתפקד כלכלית ללא חשבון עו"ש פעיל בבנק. חשבון כזה מאפשר לו לבצע תשלומים שונים (לספקים, עובדים רשויות וכיוצ"ב), לקבל כספים ועוד. לבנקים, מזה שנים רבות, מעמד מעין מונופוליסטי בשוק הכספים, ובפרט בשוק חשבונות העו"ש. הדין (החקיקה והפסיקה) ער למעמדם של הבנקים ולכן המחוקק חייב אותם לספק שירות ניהול חשבונות עו"ש, למעט במקרים חריגים. בנוסף, הפסיקה הגדירה חשבון עו"ש כאמצעי חיוני לניהול החיים הכלכליים, שניהולו נתפס כזכות בסיסית. לקביעות לחוק הבנקאות 2 הכלליות האלה ניתן יישום קונקרטי. כך, בסעיף נקבע כי אין באפשרותו של בנק 1981- (שירות ללקוח), התשמ"א לסרב "סירוב בלתי סביר" לבקשת לקוח לפתוח חשבון עו"ש או להמשיך ולנהל חשבון עו"ש קיים. עוד חשוב לציין, כי בפסיקה נקבע כי אישור הבנק לנהל חשבון עו"ש תחת מגבלות שקול לסגירת לחוק 2 החשבון וסירוב להפעילו, לכל דבר ועניין. כמו כן, סעיף הבנקאות מוסיף וקובע כי "התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו". בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), הובהר כי: "מאחר שהתאגידים הבנקאיים נהנים מהיתרון שהשירותים שהם נותנים נתייחדו להם ואסור לאחר לתיתם, יש לחייב אותם לתת שירותים אלה לציבור". ב. ידם הקלה של הבנקים על ההדק בסגירת חשבונות – מדוע? במשך שנים לא עוררה החובה לפתוח חשבונות עו"ש ללקוחות ולהמשיך לנהלם (ודאי חשבונות ללא אשראי, שאינם מסכנים, כלכלית, את הבנק) ענין מיוחד, והבנקים לא הרבו להשתמש בחריגים המאפשרים להם לסגור חשבונות אלה. אלא שבאחרונה הפך נושא סגירת חשבונות עו"ש ופתיחתם, לחזון נפרץ. במסגרת עבודתנו אנו נתקלים במקרים לא מעטים בהם בנקים מודיעים ללקוחות (גם ותיקים), לעיתים באופן פתאומי וחד צדדי, על סגירת חשבון העו"ש שלהם. אין צורך להרחיב בדבר הנזק הוודאי והבלתי הפיך שסגירה כזאת תגרום לאדם או עסק שחשבונו בבנק נסגר. באותו רגע הוא לא יוכל לנהל עניינים כלכליים, ודאי עסקים. בנוסף, יוטל עליו כתם שקשה יהיה למחותו, גם בקרב בנקים אחרים ובקהילה העסקית. שאלה מעניינת היא מה הביא את הבנקים, באחרונה, להתנהלות שכזו, שלכאורה נוגדת את האינטרס העסקי הישיר שלהם, שהוא לנהל חשבונות רבים ככל האפשר במסגרת עיסוקם השוטף? להערכתנו הסיבה הישירה לידם הקלה של הבנקאים על ההדק בסגירת חשבונות היא מעורבותם שלהם עצמם בפעילות לא תקינה, הקשורה, לכאורה, בעיקר בחשדות כלפיהם לסיוע להעלמות מס ולהלבנת הון של לקוחותיהם. כך, נגד מספר בנקים ישראלים נפתחו הליכי חקירה פליליים, בעיקר בארה"ב, בנושא זה, ובנק לאומי, למשל, נשחד ולא הודה בעבירות חמורות בעניינים אלה ואף שילם קנסות עצומים של מאות מיליוני דולרים בגין אותן פעילויות בלתי חוקיות. החקירות הפליליות, הקנסות הגבוהים, והחשיפה האישית של נושאי המשרה הבכירים, הכניסו, לדעתנו, את מקבלי ההחלטות בבנקים ללחץ ניכר, וכך עברו הבנקים מקיצוניות אחת (חשד לסיוע ללקוחותיהם להעלמות מס והלבנת הון, לכאורה, מצידם) לקיצוניות השניה – סירוב מוחלט לעבוד עם כל אדם או עסק הנראה, אפילו בסבירות קלושה, כמבצע פעילות לא תקינה, לכאורה על מנת למנוע סיכונים משפטיים לבנק ולעובדיו. מניסיון בטיפול במקרים לא מעטים בתחום, אנו מזהים פעם אחר פעם, קבלת החלטות חפוזה יחסית בבנקים, לעיתים ללא בדיקות ראויות מספיק, בדרך לקבלת החלטה הרת גורל ללקוח, כמו סגירת חשבונו, שעל השלכותיה החמורות אין צורך להרחיב. לעיתים אף נראה כי הבנקים מעדיפים לגלגל את עניין סגירת החשבון להליך משפטי ולתת לבית המשפט להחליט בדבר חוקיות פעולת הלקוח. ייתכן משום שבעיני הבנקים החלטת בית משפט משמשת מעין תעודת ביטוח/כשרות לפעילות השולפים המהירים במשק – היד הקלה של הבנקים בסגירת חשבונות עו"ש המתח בין הידוק הרגולציה הפיננסית בעולם ובארץ והחשש האמיתי מפני הלבנת הון הקצין מאוד את פעולות הבנקים בקשר לסגירת חשבונות של לקוחותיהם בגין חשש או חשד לפעילות בלתי תקינה של לקוח, בדרך כלל בהקשר של הלבנת הון. הקצנה זו גורמת באחרונה, במקרים רבים, לסגירת חשבונות בנק של לקוחות – באופן שמונע מהם את הזכות הבסיסית להתנהל כלכלית, זכות מוגנת בחקיקה ובפסיקה עורכי הדין אסף ברם ועידו קוסובר שותפים במשרד ברם סלוקי ושות', משרד העוסק במשפט פיננסי וליטיגציה

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz