עורך הדין - גיליון 41 - דצמבר 2018

15 | עורך הדין | 2018 דצמבר | 41 גליון מנוגדים של הרכבים שונים בגין עבירה זהה; והייתה עבודה שלקתה בחוסר יעילות, לאו דווקא בבית הדין הארצי אלא במחוזות. אני זוכר ימים שבהם היה צורך בתגבור חלק מהמחוזות מצוותים במחוז תל אביב בשל עינויי דין בתיקים שנמשכו שלוש וארבע שנים. עם השנים הלך והשתפר המצב, ובקדנציה הקודמת היו רק שני תיקים שנמשכו מעל ומעבר למתוכנן. האחד שמונה חודשים, והאחר שנה וחודשיים, וגם זה בגלל מחלתו של אחד הדיינים שעסקו בתיקים הללו. כולי תקווה שבקדנציה זו תהיה יותר יעילות ולא תהיה סחבת עם פסקי דין ענייניים ומנומקים". אילו מטרות הצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד ראש המערכת בבית הדין המשמעתי הארצי? "עם כניסתי לתפקיד הצבתי לעצמי שורה ארוכה של משימות כדי לייעל את המערכת ולהפוך אותה למקצועית ממדרגה ראשונה. בין היתר בכוונתנו לערוך ימי עיון והשתלמויות מקצועיות לדיינים כדי להפוך אותם למקצוענים. התחלתי בכיוון הזה זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד עם חלוקת חוברת החוקים הרלוונטיים, ואנחנו אף נמצאים בעיצומו של תהליך מיפוי פסקי הדין שניתנו במהלך הקדנציה הקודמת. הם יאובחנו ויקטולגו לפי מפתח אינטרנטי שיאפשר איתור פסקי דין, ובסופו של דבר יוביל את הדיינים לאחידות בענישה. "כמו כן, אנחנו נמצאים בקשר עם ועדת האתיקה הארצית לבחינת שאלות שונות, כגון מי אחראי לטיפול בתלונה נגד חבר בית דין וכדומה. "נושא מהותי נוסף הנמצא על סדר יומנו הוא מינוי סנגורים לעורכי דין האמורים להתייצב בפני בית הדין המשמעתי. עולות שאלות מוצדקות בנושא, ובכלל זה האם לשכת עורכי הדין אמורה לממן ייצוג עורך דין לעורך דין המתייצב בפני ערכאות השיפוט שלה? מי זכאי לייצוג ומי לא? ומה, אם אכן יינתן ייצוג על ידי הלשכה, יהיה גובה שכר הטרחה לעורך הדין המייצג? "במקביל לעיסוק בסוגיות מהותיות הקשורות לתכנים, הייתי רוצה להוביל את שינוי הכללים בבחירת דיינים לבתי הדין המשמעתיים. על פי עניות דעתי, רק חבר בעל ניסיון מקדנציה קודמת או מערכאת דיון קודמת יכול להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי, ובייחוד לנשיאות בית הדין, מצב שלא קיים כיום. לא נראה לי הגיוני שמי שלא ניהל דיון בתיק אחד בעברו יכול לקפוץ היישר לבית הדין המשמעתי הארצי, שם דנים בערעורים מכלל הערכאות המחוזיות. עד כמה שידוע לי החברים בבית הדין הארצי הגיעו לשם ישירות 102 כשלושים מבין ולא עברו דרך ערכאה נמוכה יותר". מה לדעתך ממריץ עורכי דין לרצות להיות דיינים בבית הדין המשמעתי? "הכבוד, הרצון להשמיע ולהישמע, אבל בעיקר השאיפה להתוות תוואי הגינות ויושר למקצוע עריכת הדין". אתה מכהן למעלה מעשרים שנה בערכאות בתי הדין המשמעתיים. האם היו מקרים שבהם אמרת לעצמך, אני לא מאמין שמדובר במקרה אמיתי, אני לא מאמין שעורך דין אכן ביצע את מה שמיוחס לו? "דנתי בעבר במקרה שבו עורך דין ניהל בתי זונות בתל אביב וחי על חשבון הרווחים מפעילות זנות. המקרה זעזע אותי לחלוטין. חבריי להרכב סברו שיש להשעותו לחמש ועשר שנים בהקבלה, ואני גרסתי כי יש להשעותו לצמיתות ממקצוע עריכת הדין. כשהמקרה הגיע לערעור ולדיון בבית הדין המשמעתי הארצי, בית הדין לא קיבל את עמדתי, אבל לאחר שוועדת האתיקה הארצית ערערה לבית המשפט העליון, קיבל השופט סלים ג'ובראן את עמדתי והרחיק אותו לצמיתות". האם אתה מופתע ממספר התיקים המוגשים נגד עורכי הדין? "בהשוואה למספר עורכי הדין שיש בישראל, מספר התיקים המגיע בממוצע בשנה – המצב לא 130- לבית הדין המשמעתי הארצי – כ נורא, אבל עדיין כל תיק נגד עורך דין הוא תיק שעדיף היה שלא ייפתח כלל. מה שאני כן יכול לומר בדאגה הוא שברוב המקרים עורכי הדין המתייצבים בפני בית הדין המשמעתי הם דווקא אלו הוותיקים יותר ופחות צעירים שרק התחילו את דרכם". האם אתה, כמו רבים אחרים, חושב שהולך ופוחת הדור גם בקרב ציבור עורכי הדין בכל הנוגע ליראת כבוד ולכיבוד המקצוע? "לצערי הרב ישנם עורכי דין שמדברים אל השופטים ואל חבריהם למקצוע כאילו הם נמצאים בשוק, וזה קורה בגלל ירידה ברמתם של עורכי הדין בכל הנוגע למשמעת וכבוד עצמי. אם כי בחלק מהמקרים זה גם בגלל השופטים עצמם ודרך ניהול הדיון. בכל מקרה, בגדול, בעבר כיבדו הרבה יותר את השופטים, ואתן לך דוגמה. כשהייתי סנגור פלילי והתייצבתי עם קולגה לדיון בבית המשפט בפני הנשיא לשעבר, אז משנה לנשיא בית המשפט העליון, בדיון בתיק פלילי, הלקוח שלנו העיר לי שהזבוב באולם מפריע לו... אתה מבין? מרוב שהיה שקט באולם הזבוב הקטן שעבר שם בסביבה הפריע לו. אני לא סבור שהיום אפשר למצוא אולם דיונים כזה שקט". אילו מסרים משמעותיים ברצונך להעביר לדיינים בבית הדין שאתה עומד בראשו ובכלל? "ראשית, דיין שיושב בדין צריך שיהיה בעל מזג שיפוטי וצריך לזכור שמאחורי כל מי שמתייצב בפניו עומד אדם שצריך להקשיב לו, לתת לו את יומו ולכבד אותו, ולא משנה עד כמה חמורה העבירה המיוחסת לו. שנית, כשאתה כותב פסק דין וחורץ גורלות אל תעשה זאת כלאחר יד ותסכם את החלטתך בכמה שורות. תנמק בצורה מכובדת ומעמיקה את החלטתך. מסר זה חשוב במיוחד לדיינים בבתי הדין המשמעתיים המחוזיים כדי לאפשר לדיינים בבית הדין המשמעתי הארצי לבחון היטב את מכלול השיקולים בזמן שיונח בפניהם תיק ערעור, וכן ליתן הסבר למתלונן ולנאשם עצמו". יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי, עו"ד חיים קנת, הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מנוף האנשים המאיישים תפקידים חשובים ומשמעותיים בעיצוב דמותו של עורך הדין. ביוני הקרוב הוא יעמוד גם כיו"ר ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין. אלו המכירים אותו מקרוב בטוחים שיצליח לצלוח את המשימה בצורה מעוררת הערכה. לפני ואחרי המערכה הצפויה לו שם, כך הוא מאמין, ימשיך לנווט את בית הדין המשמעתי לפסגות שישמשו מודל לחיקוי לבתי הדין המשמעתיים המחוזיים ולציבור עורכי הדין בפרט. [עו"ד קנת עם ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, היו"ר הקודם, עו"ד ציון אמיר, והרכב נשיאות בית הדין החדש – עורכי הדין מאיה קורדובה, אפרת רוזנבלט, גידי פרישטיק ועזריאל רוטמן] "מבלי לפגוע חלילה במלאכת השפיטה, חשבתי ואני עדיין חושב שאני נהנה יותר לייצג אנשים מאשר לשפוט אותם. מלאכת הליטיגציה והסנגוריה תוססת ומלאת חיים יותר ממלאכת השיפוט. זו לפחות דעתי"

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz