עורך הדין - גיליון 39 - אפריל 2018

עורך הדין | 38 השמירה על חוסנה הדמוקרטי, הערכי והמוסרי של המדינה סיגל יעקבי הכונסת הרשמית והאפוטרופוסה הכללית עו"ד סיגל יעקבי מכהנת בתפקיד הכונסת הרשמית והאפוטרופוסה הכללית של מדינת ישראל מיוני 2017 התרומה הגדולה ביותר של מערכת המשפט למדינת ישראל היא שמירתה, בצד מוסדות השלטון הנוספים, על חוסנה הדמוקרטי, הערכי והמוסרי של מדינת ישראל, החיוני על מנת להבטיח את עצם קיומנו כעם וכמדינה. כשם שצבא חזק חיוני כדי להגן על המדינה מפני איומים חיצוניים, מערכת משפט חזקה חיונית כדי לשמור על חוסנה הפנימי של המדינה. מערכת המשפט היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים במדינה ויש לה תפקיד מרכזי וחיוני במניעת עוול וקיפוח מצד השלטון ויחד עם יתר מוסדות אכיפת החוק היא מהווה את "מוראה של מלכות" שאלמלא קיומה "איש את רעהו חיים בלעו". מערכת המשפט פועלת במישורים רבים: פלילי, אזרחי, מנהלי וקשה להחסיר את אחד הרכיבים או להעלות אחד מהם למעמד בכורה. אבל אם בכל זאת, אני נדרשת לבחור מהי בעיניי התרומה המשמעותית ביותר של מערכת המשפט למדינת ישראל מיום הקמתה, הייתי מדברת על מערכת המשפט כמובילת שינוי חברתי. האם זה תפקידה? באופן מסורתי, לא בטוח. האם יש לה ערך כמובילת שינוי חברתי? בטוח שכן. בעיניי, תרומתה של מערכת המשפט, בכללותה, כמובילת שינוי חברתי מתאפשרת הודות ל'תנועת מלקחיים' של השחקנים השונים בזירה המשפטית. מצד אחד, פסיקותיו מחוללות השינוי של בית המשפט העליון דוגמת פסק הדין בעניין אליס מילר שסלל את דרכן של נשים לקורס טיס ולקורסים אחרים ששעריהם היו נעולים בפניהן, פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירה של שדולת הנשים שהניח את התשתית לייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, פסק הדין בעניין דנילוביץ' שאסר על אפליה על רקע נטייה מינית, פסק הדין בעניין סנש נ' רשות השידור שקבע כי הזכות לשם טוב גוברת על חופש הביטוי ומנגד פסק הדין בעניין כהנא נגד רשות השידור, שם נקבע כי חופש הביטוי כולל את החופש לבטא דעות מרגיזות או אף מסוכנות. ומן הצד השני, פעילות של גופים, בין ממשלתיים (דוגמת הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית) ובין שאינם ממשלתיים (דוגמת קליניקות הפועלות בפקולטות למשפטים, תכנית 'שכר מצווה של הסיוע המשפטי', וארגונים מן המגזר השלישי כגון עמותת 'ידיד', 'סינגור קהילתי', 'יד ריבה', 'בזכות' וארגונים רבים וטובים נוספים) אשר המכנה המשותף להם הוא בהנגשת המשפט לאוכלוסיות מוחלשות. פעילות גופים אלה נועדה להבטיח כי דרכן של אוכלוסיות אלה אל בתי המשפט לא תחסם בשל מצבם הכלכלי, קיומן בשוליים החברתיים של המדינה או השתייכותם לקבוצת מיעוט כזו או אחרת וכי קולן של אוכלוסיות אלה יישמע לא רק בהליכים משפטיים אלא גם בכנסת, הזירה בה מעוצבות הנורמות המשפטיות. תנועת מלקחיים זו מחזקת את היסודות עליהם בנויה החברה הישראלית ומבטיחה, עד כמה שניתן, קיום המושתת על יסודות החירות והצדק ועל שוויון זכויות חברתי לכל אזרחיה של המדינה בלי הבדל דת, גזע ומין ברוח מגילת העצמאות, על אף היותנו חברה רב מגזרית. השינוי הגדול ביותר שצריך להיות במערכת המשפט בישראל הוא, לדעתי, בהמשך למגמה שכבר מאפיינת את השנים האחרונות, בהבטחת זכות הגישה של אוכלוסיות מוחלשות לערכאות ובהרחבת ההתדיינות מחוץ לבית המשפט ויצירת מנגנונים אלטרנטיביים להכרעה בסכסוכים, בדגש על מנגנונים קהילתיים אשר תרומתם המרכזית אינה דווקא בהפחתת העומס מבתי המשפט כי אם ביצירת מוסדות מותאמי תרבות אשר יהיו ידידותיים יותר למתדיינים ויאפשרו מענים מותאמים ופתרונות רלוונטיים יותר לסכסוכים הספציפיים, מתוך תפיסה כי הליכים אלה מציעים לא רק מסגרת אלטרנטיבית להכרעה בסכסוך אלא גם אלטרנטיבה למהות ההסדר - הסדר המתגבש בהסכמת הצדדים ובמעורבותם חלף הסדר כפוי. "אם בכל זאת, אני נדרשת לבחור מהי בעיניי התרומה המשמעותית ביותר של מערכת המשפט למדינת ישראל מיום הקמתה, הייתי מדברת על מערכת המשפט כמובילת שינוי חברתי. האם זה תפקידה? באופן מסורתי, לא בטוח. האם יש לה ערך כמובילת שינוי חברתי? בטוח שכן" "פסיקות מחוללות שינוי של בית המשפט העליון כדוגמת פסק הדין בעניין אליס מילר שסלל את דרכן שלנשים לקורס טיס ולקורסים אחרים ששעריהם צילום: דובר צה"ל היו נעולים בפניהן" צילום: יוסי זמיר