עורך הדין - גיליון 39 - אפריל 2018

עורך הדין | 130 ד"ר עו"ד שי פרבר בעיני עורך הדין סדרי דין להיות "ידיד" טוב של בית המשפט ) הוא פרקטיקה משפטית Amicus Curiae "ידיד בית המשפט" ( שמכוחה מורשה צד שלישי שאינו מעורב באופן פורמלי בהליך משפטי המתנהל בבית המשפט להציג את נקודת מבטו או את האינטרס שלו, באמצעות הגשת תזכיר לבית המשפט (להלן: "תזכיר כאשר "הסנגוריה קוזלי ידיד"). בישראל אומץ "הידיד" בהלכת הציבורית" הורשתה באופן תקדימי להציג את עמדתה כ"ידידת בית קוזלי הלכת 1 המשפט" בעניין הרשעתם של רוצחי הנער דני כץ ז"ל. מונה רשימה של שיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בעת הפעלת שיקול הדעת בשאלה אם לצרף צד שלישי כ"ידיד": תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת; מהות הגוף המבקש להצטרף; מומחיותו וניסיונו של "הידיד"; סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו; עמדת הצדדים הפורמליים; ומהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בהיקף השימוש ב"ידיד" ובמנעד הענפים המשפטיים שבהם נעשה שימוש בפרקטיקה זו. כמעט כל פרט בחברה אשר מעוניין להשפיע ולעצב את עולמו משתמש ב"ידיד": אזרחים מן השורה, אנשי אקדמיה, פרופסיות מקצועיות (לשכת עורכי הדין היא "השיאנית"), פוליטיקאים, תאגידים, עיתונאים, וארגוני זכויות (ארגוני זכויות אדם, ארגונים ירוקים, ארגוני נכים, ארגוני נשים וארגונים דתיים). כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, עושים בעת האחרונה שימוש ב"ידיד", בסוגיות קטנות כגדולות, כדי להשפיע על חייהם ורווחתם. לנוכח מגמה זאת נשאלת השאלה כיצד לכתוב תזכיר יעיל שישפיע על בית המשפט? כיצד להיות "ידיד טוב" של בית המשפט? להלן כמה עצות שימושיות המבוססות הן על מחקר השוואתי והן על ניסיון מעשי. הוסיפו טענות חדשות, משמעותיות ומועילות שלא אימצה את קוזלי הלכת : הובאו על ידי הצדדים הפורמליים הכללים העיקריים הנהוגים במרבית המערכות השיפוטיות בשיטת המשפט המקובל ובמשפט הבין-לאומי בכל הקשור לצירוף "ידידים". לצד זאת, מבחן הסף החשוב ביותר שלא נקבע במפורש בדין הישראלי אך בעיניי הוא החשוב ביותר הוא מבחן "המידע המחדש". העיקרון המנחה בבית המשפט העליון האמריקני, למשל, קובע כי: An amicus curiae brief that brings to the attention of the court relevant matter not already brought to its attention by the parties may be of considerable help to the Cour. 2 כלומר כדי להיות "ידיד טוב" נדרש בראש ובראשונה להציג מידע חדש אשר לא הוצג על ידי הצדדים הפורמליים. מידע שכזה יכול להיות מחקר מדעי חדשני, ניתוח של הדין בצורה הצופה פני עתיד, הצגת הסוגיה מנקודת מבט השוואתית רחבה (כגון כלכלית, היסטורית, ביטחונית, חברתית ועוד), הצגת השלכות הרוחב הכלליות של הסוגיה המשפטית על אוכלוסיות נוספות שאינן מיוצגות בהליך, ועוד. חשוב להדגיש את "המידע המחדש" בתחילת הבקשה להצטרפות. הדגישו כי מדובר במידע שונה מהמידע שהוצג על ידי הצדדים הפורמליים, והראו כיצד המידע שבידיכם קשור במישרין להליך המתברר. : פרטו את הקשר שלכם עם הצדדים הפורמליים במערכות שיפוט רבות בעולם "ידידים" צריכים להצביע על קשריהם החברתיים, האידיאולוגיים או הכלכליים עם הצדדים הפורמליים כדי להציג לבית המשפט תמונת מצב שמשקפת את כלל האינטרסים הרציונל העומד 3 בהליך (הליך המכונה "גילוי נאות" של "ידידים"). מאחורי דרישה זו הוא שאין דומה תזכיר שכתב גוף אובייקטיבי לתזכיר שנכתב במימון או בסיוע אחד מהצדדים הפורמליים או ציין בית המשפט: "לא נעלם מעיניי גנוסר "הוזמן" מטעמו. בעניין שהמבקשות לא חשפו באופן מפורש ומפורט את הקשר שלהן עם התובע במסגרת הבקשה אלא רק לאחר שבית הדין הורה להן לפיכך יש לפרט בבקשה 4 לעשות כן, ולטעמי יש בכך טעם לפגם". את הקשרים, אם ישנם, עם הצדדים הפורמליים. ככל שבית המשפט יחוש שמדובר בעמדה מקצועית ואובייקטיבית, כך ייטה המשקל לקבלת הבקשה. הציגו בצורה הדגישו את המומחיות הייחודיות שלכם: בולטת את המומחיות, הניסיון, הבקיאות או ההיכרות הייחודית שיש לכם עם הסוגיה הנידונה בבית המשפט. פעמים רבות לצדדים שלישיים יש דעה או עמדה בנוגע להליכים המתנהלים, אך בכך לא די כדי להיות מוכרים כ"ידידים". הציגו ונמקו כיצד "היתרון היחסי" שלכם על פני הצדדים הפורמליים יסייע לבית המשפט לפסוק בתיק. ככל שיש לכם מומחיות ייחודית או ניסיון רב בתחום, כך תגבר הנטייה לאפשר לכם להציג את עמדתכם כ"ידידים". בבתי משפט הציגו את עמדת הצדדים לבקשתכם: מסוימים צד יכול להיות "ידיד" אם שני הצדדים הפורמליים הסכימו סוגיה 5 לכך, ובמקרה זה לא נדרשת החלטה של בית המשפט. זו לא מוסדרת במפורש בדין הישראלי. עם זאת, אין להסתפק בהסכמת הצדדים ובכל מקרה יש לבקש את אישור בית המשפט. נו לצדדים מבעוד מועד ומסרו להם כי בכוונתכם להצטרף ְ לפיכך פּ

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz