Table of Contents Table of Contents
Next Page  90 / 148 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 90 / 148 Previous Page
Page Background

עורך הדין

| 90

כללי

השנים האחרונות במשפט הפלילי ייזכרו, בין היתר, בשל תפנית חדה

בשיטות החקירה המשטרתיות וריבוי השימוש במוסד עד המדינה;

החל בטלנסקי, דכנר

ושולה זקן, דרך ערן מלכה, רונאל פישר, יונה מצגר, הרב פינטו, עדי

שלג, תיק הברנוער, תיקי משפחות הפשע, וכלה במיקי גנור, ארי הרו

וגרשון מסיקה - רשימה ארוכה למדי מהעת האחרונה. השימוש במוסד

עד המדינה הפך לכלי פופולרי ומבוקש על ידי רשויות האכיפה.

הבעייתיות במוסד עד המדינה עלתה לא פעם לשיח ציבורי והוגדרה

על ידי הנוגעים בדבר ככורח המציאות או כהכרח בל יגונה, ואולם

נדמה כי השימוש הרחב בשיטה זו מלמד על בחירה מכוונת ושיטתית

בנתיב מועדף זה לאיסוף ראיות והגשת כתבי אישום.

הבעייתיות במוסד עד המדינה

עד מדינה הוא שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר

הבעייתיות היא ברורה. כללי

.

1

שניתנה או הובטחה לו טובת הנאה

המוסר והצדק הטבעי, וגם ההלכה היהודית, קבעו "אל תשת ידך עם

רשע להיות עד חמס" (שמות כג, א). כלומר העד הרשע, העבריין, הוא

עד פסול, בטח ובטח לאחר שקיבל טובות הנאה, שכן כך עולה החשש

שהעד הרשע ילך אחר נהנתנותו ולא אחר האמת.

עם זאת, עולם המשפט ידע מאז ומעולם שימוש במוסד עדי המדינה.

המחוקק קבע כי יש לייחד את הסיטואציה הראייתית של עדי המדינה,

וכדי להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה יש לתמוך את דבריו

.

2

בראיות סיוע חיצוניות

ראיית סיוע כן או לא, לעולם מתעוררת השאלה המוסרית, האם יש

למחול לעבריין על עונשו תמורת עדותו המפלילה? והאם הרשעתו של

נאשם יכולה להתבסס על עדותו של שותפו לעבירה המקבל טובות

הנאה? ולכן, כדי להקל על האינטרס הציבורי בשימוש בכלי זה, הותקנו

.

3

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

2005

בשנת

הנחיות היועץ המשפטי קובעות כי עבריין יהפוך לעד מדינה רק

במקרים שבהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של

עבריין אחר – פעולה שהתביעה הכללית תתקשה לעשותה בלא

שימוש בעד מדינה.

קובץ ההנחיות מונה את השיקולים בהפיכתו של עבריין – שותף

לעבירה – לעד מדינה וקובע את הכללים והשיקולים בנוגע לטובות

ההנאה שיקבל. בין היתר קובעות ההנחיות שחתימה על הסכם עד

מדינה תיעשה אך ורק לאחר שרשויות האכיפה מיצו את כל אפיקי

החקירה האחרים ושיש בהסכם עימו כדי לחזק באופן משמעתי

את המסד הראייתי לצורך הרשעת החשודים האחרים, וכן שאיכות

המידע שמסר מהימנה ואמינה. בכך נסללה הדרך לשימוש נרחב

במוסד עדי המדינה.

אליה וקוץ בה

אכן, באותן שנים הוגבר השימוש במוסד זה והוכר בשיח הציבורי

ככורח המציאות אשר אפשר לחיות עימו במקרים יוצאי דופן. אלא שעם

השנים הבינו רשויות האכיפה שהדבר נוח וגם מביא לתוצאות טובות

ומהירות, והחלו להגביר את השימוש בכלי זה. והנה, בשלוש השנים

האחרונות לערך נעשה שימוש בעדי מדינה לפחות בתריסר מקרים.

גויס עד

4

הסנונית הראשונה לא איחרה להגיע: בפרשת הברנוער

מדינה שהפליל אחר בעבירות פשע מן החמורות שנראו בישראל.

מדובר בתיק שרשויות החקירה לא הצליחו לפענח במשך כמה שנים

עד הופעתו של עד המדינה. לאחר שהוגש כתב האישום ובחלוף

חודשי מאסר ארוכים נחשף כי דבריו של עד המדינה לא היו אמינים,

כתב האישום בוטל והנאשם שוחרר. לימים גם זכה לפיצוי מהמדינה

בגובה שני מיליון שקל.

כך גם בתיק נוסף שבו הואשם עו"ד גור פינקלשטיין בעבירות פשע

. לאחר שמיעת עדותו של עד המדינה ולאחר ערעורו של

5

חמורות

קבע השופט י' עמית בדעת הרוב כי

6

הנאשם לבית המשפט העליון

המדובר בעד מניפולטיבי [עד המדינה – א"א] המבקש לצמצם את

"

עו"ד ארז אבוהב

בעיני עורך הדין

פלילי

עונת עדי המדינה: כורח המציאות או

שיטתיות קלוקלת

על השימוש הרחב במוסד עד המדינה, הצעות לטיהור

השימוש במוסד זה והדילמה המוסרית בייצוג עדי מדינה