מניעת כניסה לפי פרק 212 לחוק ההגירה האמריקאי

כמעט ואין בינינו איש שלא מילא את טופס הבקשה לאשרה אמריקאית, הלא הוא טופס   DS-156(הטופס נמצא באתר משרד החוץ האמריקני):

שאלה מספר 38 לטופס מבקשת לדעת האם הפונה לאשרה נעצר או הורשע בעבר:

Have you ever been arrested or convicted for any offense or crime, even though subject of a pardon, amnesty or other similar legal action? Have you ever unlawfully distributed or sold a controlled substance (drug), or been a prostitute or procurer for prostitutes?

תשובה חיובית לשאלה מספר 38 אינה מביאה לפסילה אוטומטית של הבקשה לאשרה, אך גורמת לקונסול המראיין להיכנס לעובי הקורה של המקרה על מנת לקבוע אם קיים נימוק למניעת כניסתו של הפונה לאשרה אם לאו.

אגב יש לשים לב כי לא חנינה ולא מחיקה של הרשעה פוטרות את הפונה לאשרה מהחובה לענות בחיוב לשאלה מספר 38 מכיוון שעל פי החוק האמריקאי השיקול הוא האם האדם מעולם נעצר או הורשע בדין – וזאת אף עם על פי הדין הישראלי ההרשעה או המעצר דינו כאילו לא היה ולא נברא, למשל כתוצאה ממחיקה.

שאלה מספר 38 לטופס היא פועל יוצא מן האמור בפרק 212 לחוק ההגירה האמריקאי (Immigration and Nationality Act of 1952 ("INA"), Pub.L.No. 82-414, 66 Stat. 163) שכותרתו "אזרחים זרים שאינם רשאים לקבל אשרות ואינם רשאים להיכנס לארה"ב." לפרק 212 תשעה נימוקים כלליים למניעת כניסה לארה"ב, וביניהם נימוקים הקשורים בבריאות, עבירות על תנאי שהות קודמת ומחסור באמצעים. במסגרת תשעת הנימוקים הנ"ל גם נימוקים פליליים, אליהם מתייחס פרק 212 בחומרה מיוחדת.

הנימוקים הפליליים הנמנים בפרק 212 הינם, בין השאר, כלהלן:

עבירות שיש עמן קלון

אדם שבצע עבירה שיש עמה קלון הינו מנוע-כניסה לארה"ב. עבירות מסוג זה כוללות בין השאר: גניבה (סעיף 383 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977), מתן שוחד (סעיף 291 לחוק העונשין) והריגה (סעיף 298 לחוק העונשין).לעיתים עבירות הנחשבות עבירות של "צווארון לבן" (שימוש במידע פנים,למשל: פרק ח'1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968) או עבירות "פוליטיות" (הפרת אימונים, למשל: סעיף 284 לחוק העונשין) נחשבות אף הן לעבירות שיש עמן קלון לצורך הקביעה כי הפונה לאשרה הינו מנוע-כניסה לארה"ב.

מספר רב של עבירות

באופן כללי, אדם שהורשע בביצוע שתי עבירות או יותר, מכל סוג שהוא, הינו מנוע-כניסה לארה"ב.

סחר בסמים

אדם שסחר או סייע לאחרים לסחור בסמים בלתי חוקיים הינו מנוע-כניסה לארה"ב (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973).

הלבנת הון

אדם המעורב בפעילות של הלבנת הון (סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000) הינו מנוע-כניסה לארה"ב.

פטור מרוע הגזירה

לעיתים, אדם אשר נחשב מנוע-כניסה לפי סעיף 212 ואשר מבקש לעבוד, ללמוד ואף לטייל בארה"ב רשאי לבקש רשות מיוחדת להיכנס לארה"ב. רשות זו, הנקראת "waiver " מהווה מעין פטור זמני המיועד להקל על הקושי הנגרם ממעמד של מנוע-כניסה. הפטור ניתן ע"י המשרד לביטחון פנים (Homeland Security ) לתקופה מרבית של שנה אחת בלבד.

אדם המעוניין לבקש פטור (waiver) חייב להגיש תחילה בקשה לאשרה מתאימה לקונסול האמריקאי, במסלול המקובל. כאשר הקונסול מסרב לבקשה (ואם חל סעיף 212 קיימת ודאות לסירוב) ניתן להתקדם ולבקש את הפטור.

במשרד לביטחון פנים שוקלים, בדרך כלל, שלושה קריטריונים למתן פטור:

• מהו הסיכון לחברה האמריקאית באם הפונה לאשרה נכנס לארה"ב?

• מהי דרגת החומרה של העבירה בגללה מוכרז הפונה כעל מנוע-כניסה?

• מהם נימוקיו של הפונה לבקש כניסה לארה"ב?

את הבקשה לפטור יכול הקונסול לקבל מייד עם מתן הסירוב לבקשתו של הפונה לאשרה. היות וכך, חשוב מאוד להכין מראש את כל המסמכים התומכים בבקשה לפטור (ר' פירוט להלן) ולהביאם לראיון האישי. לאור מורכבות העניין, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ביחס לאפשרות לקבל פטור ולהכנת המסמכים הקשורים לכך.

מקצת המסמכים התומכים בבקשה לפטור עשויה לכלול:

1. חוו"ד משפטית המתייחסת לזכאות לפטור לפי ה-INA. 
2. עותקים של כתבי בית דין רלוונטיים. 
3. מכתבי אופי והמלצה מאנשים המכירים את הפונה באופן אישי. 
4. מכתב אישור ממעסיקו של הפונה. 
5. אישורים המתייחסים לתרומתו של הפונה לחברה הישראלית (פעילות למען ארגוני צדקה למשל).

אמנם המשרד לביטחון פנים הוא הגוף המכריע, אך לקונסול משקל קריטי בעניין. אם הקונסול מציין במסגרת הבקשה לפטור כי הוא ממליץ על מתן הפטור, אזי סיכויי ההצלחה של הבקשה עולים באופן ניכר. אותו הדין חל גם במקרה ההפוך: ללא המלצת הקונסול על מתן הפטור, סיכויי ההצלחה יורדים בצורה משמעותית.

הבקשה לפטור (על מסמכיו התומכים) מוגשת ע"י הקונסול למשרד לביטחון פנים באמצעות דוא"ל. במידה והבקשה לפטור מאושרת, אזי לקונסול תהיה סמכות להנפיק את האשרה הנדרשת. נכון להיום זמן הטיפול בידי המשרד לביטחון פנים בבקשה לפטור הינו כחודש ימים ובמקרים מסוימים אף ניתן לבקש טיפול מואץ.

סיכום

במסגרת ייצוג בבית משפט, ייתכן ועו"ד ימליץ בפני הלקוח על צעדים כגון מתן הודאה על ביצוע עבירה, והסכמה להסדר טיעון, אך חשוב כי הן הלקוח והן בא-כוחו יידעו שהדבר עלול לגבות מחיר בלתי-צפוי: סגירת שערי ארה"ב בפני הנאשם. ההכרזה על אדם כמנוע-כניסה לארה"ב הינה הכרזה בעלת משמעות קריטית לאותו לקוח מכיוון שממועד ההכרזה הוא אינו יכול להיכנס לארה"ב לעיתים למשך תקופה של מספר שנים, ואף לצמיתות. לפיכך מומלץ לשקול מבעוד מועד קבלת ייעוץ מקצועי לגבי ההשלכות האפשריות על יכולתו של הלקוח להמשיך ולנסוע לארה"ב, ולגבי החלופות העומדות בפניו לקבל פטור מרוע הגזירה.

*הכותב הינו מייסדו של משרד ליעם שוורץ ושות', המתמחה באשרות כניסה ועבודה לארה"ב ולישראל. הכותב נבחר השנה פעמיים ע"י קולגות לאחד מעוה"ד המובילים בעולם בתחום אשרות אמריקאיות (זאת על פי סקרים שנערכו International Who’s Who of Corporate Immigration Lawyers; וכןBest Lawyers International . ניתן ליצור קשר עם הכותב בטל' (03)753-8600 ובדוא"ל: Liam@lsa-law.com.