מאמרים וכתבות

הפרת הבטחת נישואין, סעדים ותרופות – בין הדין המצוי לבין הדין הרצוי

המאמר סוקר את התפתחות מוסד הבטחת הנישואין בדין הישראלי, בפסיקת בית המשפט העליון, ובמשפט העברי, ומספק לקורא אפשרות להקיף את מרבית היבטיה של סוגיה זו, והתרופות העשויות לקום לנפגע מהפרתה. המאמר בוחן בעין ביקורתית את ההלכה הפסוקה מראשית ועד אחרית, ומלווה את הסקירה הענפה במכלול דעות המלומדים שעסקו באספקטים שונים של הנושא. המאמר הינו אקטואלי, לאור הפסיקה שראתה אור בשנים האחרונות, שלמעשה, החייתה את עילת התביעה החוזית בשל הפרת הבטחת נישואין בדין הישראלי, ככל שהמדובר בסעד הפיצויים.

תפיסתה של הבטחת נישואין כחוזה מחייב בין נותן/ת ההבטחה (המבטיח/ה) לבין מקבל/ת ההבטחה (הנבטח/ת) מקימה קשיים לא פשוטים. מחד גיסא, לא יעלה על הדעת ליתן סעד של אכיפה במקרה של הפרת הבטחה להינשא, משום שמדובר במערכת יחסים אישית, המושתתת על רגשות וכבוד הדדיים והאמורה להיות רצונית מרגע לידתה ועד לחדלונה. מאידך גיסא, אין זה ראוי להבטיח ולא לקיים. מכאן, שאולי על המשפט לנקוט עמדה באשר לתוצאות הנובעות מהפרת הבטחה באשר היא, יהא טיבה אשר יהא. ואולי, קיימת דרך ביניים. למשל, באמצעות פסיקת פיצויים לנפגע/ת מהפרת הבטחת הנישואין.

 

חיבור זה דן במתח בין הרצון להבטיח קיום הבטחות, גם כאשר הן ניתנות במסגרת מערכת יחסים זוגית, המבוססת על אהבה וכבוד הדדיים, לבין החשש מפני עיסוקם של בתי-המשפט בשאלות של מוסר, יחסי אישות ועניינים שבינו לבינה לצורך הכרעה בתקפות ההבטחה. במיוחד, כשזו ניתנה כשאחד הצדדים, המבטיח/ה או הנבטח/ת, או שניהם, נשואים לאדם אחר/ת. הקושי האקטואלי עליו עומד החיבור סב סביב האמירה הנורמטיבית העולה מעמדת שופטי הרוב בעניין ע"א 5258/98 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נח(6) 209 (2004) שדן לאחרונה בשאלת פסיקת הפיצוי בשל הפרת הבטחת נישואין, גם בשל הנזק הלא-ממוני, אגב החייאת מסלול התביעה החוזי, ובהשלכותיו הערכיות של המקרה הקונקרטי. המאמר סוקר את ההלכות המרכזיות שניתנו בסוגיה בבית המשפט העליון מראשיתו ועד ימינו, דן ברבות מהביקורות שהופנו ביחס להלכות אלו מכיוונים שונים, מוסיף עליהן ומחדדן, וזאת תוך עיון ודיון בסוגיות משיקות ורלוונטיות לנושא החיבור.

 

למאמר המלא 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון