24.10.2006
לאחרונה פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק [תזכיר הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ו-2006 – העורך] שמטרתו: "להגביר את יעילות התפקוד של מערכת ההוצאה לפועל ולהעלות את אחוזי הגבייה של החובות שנגבים באמצעותה". בין השאר, מוצע בו לבטל מאסר חייבים שחובם נמוך מ- 500,000 ש"ח.
אדם שהנושא רחוק ממנו, יחשוב כי מדובר בביטולה המאוחר של ענישה מיושנת. דהיינו, השלכת החייב האומלל לכלא, שבו הוא נמק, עד ששיפור פתאומי במצבו פודה אותו. בתוספת לדעה השגויה הרווחת שלפיה "ישראל היא מדינת המערב היחידה שמאפשרת מעצר של חייבים, גם כשברור שהם חסרי אמצעים" (רות סיני "הארץ", 7 במאי 2004), ברור שעצם הרעיון מקומם.
במציאות, אין אלה פני הדברים. שאלת מאסר חייבים, נדונה בעבר, בכנסת ובבית המשפט העליון, תוך התלבטות בין הרצון להמעיט בהליך זה כמגביל את חופש הפרט מחד גיסא, לשאיפה להימנע מסיוע למשתמטים ולהגן על הקניין מאידך גיסא. לבסוף, מול גל ההשתמטות של חייבים מפירעון חובותיהם ומצבו הנואש של הציבור שנתקל בקשיים במימוש פסקי הדין, הושג הסדר מאוזן. כיום, חייב שמעוניין לפרוע את חובותיו יכול לשלמם לפי יכולתו, ללא חשש מאסר, ואילו החייב המשתמט, למרות יכולתו, יכול שייאסר, וגם זאת תוך מחסומים והגבלות.
טופס האזהרה הנשלח לחייב עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, מאפשר לו לשלם את החוב בשיעורין שנקבעו, או להציע תשלומים. האזהרה גם כוללת אפשרות לבקש "חקירת יכולת" לשם קביעת יכולותיו הכספיות. רק אם יתעלם מאפשרויות אלה, או לא יופיע לחקירת יכולת אליה הוזמן, או לא יעמוד בתשלום החודשי שנקבע בדיון (לרוב סכומים פעוטים), יהיה בסכנת מאסר. מאסר בגין ביזיון בית המשפט בשל הפרת צו לתשלומים שנקבע בהליך שיפוטי או בגין הימנעות מהופעה לחקירת יכולת, מקובל גם בארה"ב.
התזכיר מעלה שאלות נוספות. מנין האבחנה ביחס לסכום החוב (500,000 ש"ח)? לרוב הנושים אין חיובים בסכומים כאלה. האם סוחר שסיפק סחורה ב- 20,000 שקל ולא קיבל את תמורתה, אינו זכאי לסעד זה? מדוע יש להבדיל, כפי שמוצע, בין מאסר משתמטים "רגילים" לבין חייבי מזונות (שמהווים 2% מהחייבים)? האם לאחר שכיתתו רגליהם בסבך המערכת המשפטית והשיגו לבסוף פס"ד, אין נושים אלה זכאים למלוא הסעדים?
גם "האיזון" כביכול, המוצע, ולפיו, "בתמורה" לביטול המאסרים "יינתנו" לנושים כלים אחרים, תמוה. מה הקשר בין אפשרות הכניסה למאגרי מידע, כדי לגלות נכסים של החייב, כפי שמוצע, למאסר המשתמט בעל היכולת? שאלה נוספת: אם יבוטל המאסר בגין ביזיון צו ראש ההוצאה לפועל לתשלום בשיעורין, מדוע שלא יבוטל גם המאסר במקרים אחרים של בזיון בית המשפט?
החוק מעניק לחייבים כלים רבים לשם סיכול הליכי ההוצאה לפועל (צו תשלומים, הסדרים, חקירות יכולת, הכרזת "מוגבלות באמצעים", "איחוד תיקים" וכדומה). בנוסף, קיימים אמצעים נוספים ברשות החוק, כמו הברחת נכסים, שבאמצעותם ניתן להכשיל את ביצוע פסקי הדין. במקרים רבים המאסר הוא הכלי היחיד שנותר לנושה בניסיונותיו המתסכלים לממש את זכויותיו.
מכיוון שהחייב יודע על הוצאת פקודת מאסר כנגדו, ההליך הנו בעיקרו הרתעתי ולא "הליך שפגיעתו בחייב היא הקשה ביותר", כלשון התזכיר. ביטול המאסר במתכונתו הנוכחית, יפגע במטרות הרפורמה המוצעת, יסייע למשתמטים, יציג את המערכת המשפטית ככלי ריק מתוכן ויגרום שוב לתופעת "הגבייה הפרטית", על השלכותיה השליליות. התזכיר מציע לבטל כלי חשוב לביצוע גבייה יעילה, שמאבחן כראוי בין חייב עני שזכאי להוכיח את מצבו, ללא כל חשש מאסר, לבין "לווה רשע ולא ישלם" (תהילים לז' כ"א).
**הכותב הנו עו"ד, חבר בוועדת ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין.
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון
