עו"ד ריבקין נפגע במהלך במהלך משחק כדורגל במסגרת טורניר שארגנה לשכת עורכי הדין, ולכן הוא ביקש להכיר במקרה זה כתאונת עבודה, שכן הוא השתתף בפעילות זו כחבר לשכת עורכי הדין.

עוד נטען כי משרד עורכי הדין שבו עובד עו"ד ריבקין מימן לבקשת המשתתפים את ההשתתפות בטורניר.

לשכת עורכי הדין הצטרפה לעניין זה כ"צד דרוש".

סעיף 3 לחוק לשכת עוה"ד מפרט רשימה לא סגורה של פעולות שהלשכה רשאית לנקוט, ובהן פעולות המכוונות לקידום ענייניו של ציבור עורכי הדין ושל הציבור בכללותו בתחום המשפט.

בקשת ההצטרפות מתארת את פעילותה הענפה של הלשכה, וכן את יכולתו של עו"ד בין היתר להשתתף גם בפעילות תרבות ופנאי שמיועדת לרווחת חברי מחוז.

במקרה דנן הועלתה סוגית סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע מהי תאונת עבודה.

התפיסה המקובלת בבית הדין לעבודה היא תפיסת האינטרס של המעסיק, הלשכה סבורה כי יש לחדד תפיסה זו ולשנותה ביחס להשתתפות עורכי דין בפעילויות של הלשכה.

לשכת עוה"ד ביקשה להכיר בכך שמקצוע עריכת הדין שונה והוא אינו עובד "קלאסי". הלשכה סבורה כי התייחסויות לפעילויות בהם נוטלים חלק עורכי דין במבחן הרגיל של עובד שכל תחום עיסוקו אינו מפוקח על ידי איגוד מקצועי סטטוטורי אינו מתאים למקצוע עריכת הדין, אליו ההתייחסות שונה.

בית הדין הארצי לעבודה בחן את נסיבות המקרה, בשים לב למבחנים שנקבעו בפסיקה ולא מצא לקבל את עמדת לשכת עורכי הדין, לדבריו לא ניתן להשליך כל פעילות כנלווית לעבודתו של עורך, בין אם הוא שכיר ובין אם עצמאי.

כמו כן לא כל עניין או אינטרס של המעסיק בפעילות די בהם להצדיק הכרה בפעילות הנבחנת כפעילות נלווית בעבודה. שקלול מכלול הנסיבות לא מצדיק הכרה בהשתתפות כטורניר כפעילות נלווית בעבודה.

עניינו המרכזי של הטורניר היא פעילות של לשכת עוה"ד לחבריה ולא די באינטרס העקיף של המעסיק כדי לראות בכך פעילות נלווית לעבודה.