בהתאם לעמדת לשכת עורכי הדין, אשר הוגשה בתיק ובהמשך לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בעניין תשלום לנושה המצליח להגדיל את קופת הפירוק, דעת הרוב קבעה כי פסיקת בית המשפט המחוזי שאפשרה למדינה לחלט את כל שכר הטרחה שגויה, וכי עורכי הדין שייצגו את ביבי כבישים על בסיס הצלחה זכאים כבר עתה לתשלום חלקי של שכר הטרחה וזאת בשל כך שאלמלא עבודתם כלל למדינה לא היה מה לחלט.
בית המשפט העליון אף הורה למחוזי לקחת במסגרת שיקוליו את התעריף המינימאלי של הלשכה. אילו צו החילוט היה ניתן בשלב מוקדם בהליך של חברת ביבי כבישים, הרי שהיה צורך לשלם עבור ייצוג משפטי שיגן על הסכומים שנפסקו לטובת ביבי כבישים, תשלום שלא נעשה לא על ידי המדינה ולא על ידי ביבי כבישים. הלשכה סבורה כי עמדת המדינה ולפיה ניתן לחלט שכר טרחה במקרים שכאלו מצריכה מחשבה מחדש ובכוונתה להמשיך ולעמוד על זכויותיהם של ציבור עורכי הדין בעניין".