לשכת עורכי הדין פנתה היום, 4.10.06, באמצעות בא כוחה, עו"ד איל רוזובסקי, לועדת שרים לתיקוני חקיקת חוק ההסדרים בבקשה שהועדה תמנע מלדון בישיבתה מהיום ובכל ישיבה עתידית שלה – בהכללת תזכיר חוק ההוצאה לפועל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה. זאת, בהיותה של ההכללה בלתי חוקית ופוגעת פגיעה חמורה בהליך הדמוקרטי, בתוצר החקיקה ובזכויות היסוד.

ביום 6/9/06 פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ו 2006. בין היתר, מוצע בתזכיר לבטל את סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לאסור חייב שחובו הפסוק נמוך מ- 500,000 ₪, להוסיף מסלול גבייה "מקוצר" עד 50,000 ₪, מניעת מימוש שטרות בהוצל"פ סכומם פחות מ- 500 ש"ח ולשנות את מבנה שכר הטרחה של ב"כ הזוכה (התנתקות מכללי שכר הטרחה של הלשכה וקביעת שכר טרחה על ידי שר המשפטים) ועוד.

לשכת עורכי הדין סבורה שהרפורמה המוצעת אינה אלא "קיצור דרך" ואוסף רעיונות שרירותיים, שלא תביא לפיתרון כלשהו, היא אף עלולה להחריף הבעיות ולדרדר את מערכת הגביה. יישום הרפורמה יפגע בכלכלת המדינה ובזכות הקניין של הזוכים, יפלה לרעה את האזרחים לעומת המדינה ובמיוחד את השכבות החלשות ויגרום לפריחתם של גורמי גביה מפוקפקים. ברפורמה יש כדי לפגוע באופן קשה בזכות הקנין, בכבוד האדם ובחופש העיסוק, והכל באופן בלתי מידתי ובניגוד לתנאי פסקת ההגבלה.

לשכת עורכי הדין מתנגדת לרפורמה המוצעת ולהכללת התזכיר - המהווה לכשעצמו מהפכה במסגרת חוק ההסדרים. הלשכה סבורה כי ביצוע רפורמה מסוג זה בדיני ההוצאה לפועל, ראוי שיעשה באמצעות הליך חקיקה תוך קיום דיון ציבורי נרחב ותוך היוועצות במכלול הגופים המקצועיים הרלוונטים ובראשם הלשכה.

עוד סבורה הלשכה, שהכללת ביצוע רפורמה מסוג זה במסגרת חוק ההסדרים, הנה פגיעה חמורה בהליך הדמוקרטי התקין, בהיות הליך החקיקה של חוק ההסדרים הליך חפוז, המונע דיון מעמיק וממצה ואשר עלול לפגום בתוצר של הליך החקיקה בפרט במקרה דנן כשמדובר בתזכיר המציע שינויים מהפכניים (על פי פסק דינה של השופטת ביניש (כתוארה אז) בבג"צ מגדלי העופות).

הלשכה מתנגדת לתזכיר חוק ההוצאה לפועל. הלשכה סבורה שהצעת משרד המשפטים עשויה לחולל זעזועים מרחיקי לכת במשק הישראלי הרבה מעבר לגבולותיה של מערכת ההוצאה לפועל. על אף שמערכת ההוצאה לפועל במתכונתה הנוכחית רחוקה מלהיות מושלמת, ביצוע השינויים המהותיים המוצעים במערך האיזונים הקיים בחוק הינו חסר אחריות, ועלול להסב נזקים כבדים למשק הישראלי ולפגיעה בחיי המסחר והכלכלה התקינים.

משרד המשפטים מציע ברפורמה זו, גן עדן לחייבים בהוצאה לפועל, ותמריץ לחייבים שלא לשלם את חובם. הדבר עלול לפגוע קשות במוסר התשלומים, שהינו אחד מאבני היסוד של משטר כלכלי יציב.

ההצעה להנהיג מסלול גביה עד לסכומים של 50,000 ₪, שיופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל, במקום הזוכה או בא כוחו, אינה מציאותית ועלולה להסב נזקים גדולים לנושים, המעוניינים לגבות את חובותיהם באמצעות המערכת. במיוחד שהפעלתו של מסלול אינה מוגבלת לסכומים קטנים אלא עד לסכומים משמעותיים של 50,000 ₪. המערכת אינה ערוכה מבחינת כוח אדם ומבחינת כלי האכיפה שלרשותה. המערכת אף אינה ערוכה מבחינה מקצועית. ככל שסכום החוב גדל, גדל מספר ההתנגדויות של חייבים לביצוע ההליכים נגדם, במיוחד כשמדובר בתיקים עד 50,000 ₪. האם פקידי ההוצל"פ ייעצו לנושה כיצד לנהוג במקרים כאלה ? האם המדינה תישא באחריות לייעוץ שגוי שיגרום נזקים ?

האמצעי האפקטיבי היחיד כנגד חייב מתחמק הוא המאסר. בהצעה להתיר מאסר רק לחובות גדולים יש משום זריקת עידוד לחייבים. משרד המשפטים מציע שגבייה אפקטיבית תתאפשר רק לנושים כבדים על חובות כבדים. השאר – שיזיעו.

לפי ההצעה תפגע מאוד האכיפה. בהעדר אכיפה חזקה יתרבו החייבים המתחמקים מתשלום חובם. לא ניתן יהיה לשים יד על נכסיהם, גם אם תינתן נגישות למקורות מידע, שכן חייב מקצועי אינו מצהיר על מקורות הכנסתו ואינו רושם את נכסיו על שמו, ובוודאי שאינו מעדכן את כתובתו האמיתית.

כתוצאה מהפחתת סיכויי הגביה, הזוכים הגדולים כמו בנקים וחברות מסחריות יגלגלו את הסיכונים על הציבור על ידי העלאת מחירים והקשחת התנאים לקבלת אשראי, הלוואות ומשכנתאות. השכבות החלשות יהיו הראשונות להיפגע. ברגע שימנעו מימוש שטרות עד לסכום של 500 ₪ תהיה פגיעה אנושה בשכבות החלשות, אשר אינן זוכות לאשראי ומתקיימות מרכישת מזון ומוצרי יסוד באמצעות שיקים על סכומים נמוכים.

בנוסף, בסכומים הנמוכים יעבור הציבור לתשלום במזומן וכתוצאה מכך יש חשש כי סכומים אלה לא ידווחו לשלטונות המס ובכך גם תיפגע אכיפת המס במדינת ישראל.