מאמרים וכתבות

רשתות חברתיות מסננות תכנים - מדרון חלקלק או ירידה תלולה לתהום של דיקטטורת מידע?

בראשית ימיה עוררה רשת האינטרנט תקוות גדולות לשינוי סדרי־עולם וליצירת תנאים חדשים שיקדמו חירות אישית וחופש ביטוי. שני עשורים אחרי תרועות התקווה ההם התבדנו להבין כי מוקדי השליטה לא נעלמו אלא רק התחלפו – המפיקים ומוציאי האור של פעם התחלפו במנכ"לים של רשתות חברתיות.

באפריל התבשרנו כי מנכ"לית YouTube סוזן וויקיקי הצהירה כי יו טיוב יחסמו כל תוכן שנוגד את המלצות ארגון הבריאות העולמי (כגון שוויטמין C וכורכומין מסייעים בהתמודדות עם נגיף הקורונה) [1].

 

השבוע אנחנו עדים למלחמת ענקים - טוויטר – טראמפ ופייסבוק לגבי גבולות הגזרה של אחריות רשתות חברתיות.

 

יריית הפתיחה החלה כאשר טוויטר הוסיפה אזהרת אמינות לאחד הציוצים של טראמפ שעסק בהצבעה באמצעות הדואר שבו הזהיר כי בחירות באמצעות הדואר יהיה "מכורות". על גבי הציוץ הוצב סמליל של סימן קריאה כחול, וקישור שבו נכתב: "למדו את העובדות". לחיצה על האזהרה מובילה לרשימת כתבות של כלי תקשורת שונים שבהן נכתב כי אין הוכחות לדבריו של טראמפ.

 

טרמפ זעם על כך שטוויטר הטילה ספק במהימנות ציוציו ואיים כי יצמצם את חסינותם של הרשתות החברתיות (על ידי שינוי סעיף 230 לחוק המהוגנות בתקשורת שמגן על רשתות חברתיות מפני אחריות משפטית להתבטאויות משתמשים). כתגובה גם מימש את איומיו וחתם על צו נשיאותי בעניין הרשתות החברתיות, שקורא תיגר על חסינותן המשפטית מפני תביעות. הוא אמר שיגבש גם צעדי חקיקה נגדן.

 

המתיחות הוסלמה כאשר טוויטר סימנה כעבור יום ציוץ נוסף של טראמפ, שבו האשים טראמפ את ראש העיר מיניאפוליס במהומות שארעו בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, גבר שחור ששוטר הצמיד את ברכו לצווארו וגרם למותו. בציוץ כתב טראמפ: "כשהביזה מתחילה גם היריות יגיעו". הציון סומן כ "מאדיר אלימות" וטוויטר חסמה את האפשרות לעשות לו לייק או לצייץ אותו מחדש.

 

כאמור, טראמפ איים וגם ביצע- אך הדעה הרווחת היא שלהצהרה של טרמפ לגבי סעיף 230 אין כיסוי משפטי של ממש. אבל במידה ותתמש היא צפויה להגדיר מחדש את גבולות המרשתת, ובצורה אירונית באופן שטראמפ עצמו ייפגע. במציאות החדשה שהנשיא מייחל לה – הרשתות החברתיות יחסמו ציוצים ופוסטים כדי להמנע מאחריות משפטית.

 

בראיון ל "פוקס ניוז" צוקרברג הגיב למתיחות בין טראמפ לטוויטר ואמר כי "פייסבוק לא תהיה הפוסקת של מה מכל מה שנאמר ברשת הוא אמת". בנוסף, צוקרברג גם טען כי הפוסטים של טראמפ לא מפרים את המדיניות של פייסבוק ולכן לא נמחקו.

 

הצהרות יו טיוב וקרב הענקים בין טוויטר טראמפ ופייסבוק מסמל תחילתו של שינוי או לפחות הגדרת גבולות אחריות לשיח על גבי הרשתות החברתיות.

 

בראשית ימיה עוררה רשת האינטרנט תקוות גדולות לשינוי סדרי ־עולם וליצירת תנאים חדשים שיקדמו חירות אישית וחופש ביטוי. בתחילת שנות ה-90 פסק דין מכונן מבית המשפט העליון בארה"ב הכריז כי חופש הביטוי היא זכות עליונה על אינטרסים אחרים ותאורטיים התומכים בצנזורה [2]. רשת האינטרנט נתפסה כשחזור מודרני של כיכר העיר, היוצרת מרחב ציבורי וירטואלי שבו יוכל כל אדם ליטול חלק פעיל בשיח הציבורי. פוטנציאל זה - כך רבים האמינו - ימוטט את מוקדי השליטה בשוק התקשורת והתוכן, המופקדים בידי מספר מצומצם של מפיקים ומוציאים־לאור (אז עיתונים ואיילי תקשורת), ובמקומם יתפתח מאגר עשיר ודינמי של תוכן חופשי, שמקורותיו רבים ומגוונים [3].

 

שני עשורים אחרי תרועות התקווה ההם התבדנו להבין כי מוקדי השליטה לא נעלמו אלא רק התחלפו – המפיקים ומוציאי האור של פעם התחלפו במנכ"לים של רשתות חברתיות.

 

כל מסר שנוגד את המלצות של ארגון הבריאות העולמי ייחסם ויחשב כמפר מדיניות You Tube כך אומרת וויקיקי.

 

You Tube גם פועלת ליישום המדיניות החדשה ולאחרונה הוסר סרטון של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו הטוען כי הידרוכלורין הוא הטיפול הטוב ביותר נגד הנגיף.

 

אך יו טיוב לא מסתפקת בהסרת תכנים הנוגעים לתחום הבריאות – אלא מרחיבה את תחום הצנזורה לתאוריות קונספירציה שונות. לדוגמא בשבוע האחרון יו טיוב הסירה סרטון של דיוויד אייק, הוגה תאוריות קשר, שמקשר בין טכנולוגיית 5G לקורונה.

 

גם פייסבוק פועלת להסרת תכנים קונספירטיביים ובחודש האחרון סגרה עשרות קבוצות התומכות בתאוריית 5G. אך כאמור לעיל, לגבי פוסטים הגובלים בהאדרת אלימות של טראמפ פייסבוק לא פעלה.

 

פעולותיהן של רשתות הענק כמו יו טיוב וטוויטר מהוות מכה קשה אם לא אנושה לחופש הביטוי. סגירת צינורות המידע וכרסום בחופש הביטוי ובשוק הדעות החופשי בחסות מגיפת הקורונה.

 

זה זמן מה שרשתות חברתיות מהוות את שומרי הסף של המידע והידע- אך עד עכשיו נדמה היה כי ניתנת במה למגוון רחב של דעות וכי ביד משתמש הקצה האחריות לברור מסך המידע הפרוש לפניו. חשיבה ביקורתית היא חלק חשוב ממארג החיים המודרני והדיגטלי. חשיבה אינטגרטיבית מאתגרת ממשלות – אך חיונית והכרחית בסביבה 'דמוקרטית' ואפילו אם לכאורה דמוקרטית.

 

נקיטת עמדה זו של הרשתות החברתיות מהווה שסתום חמור ותחושה של 'סתימת פיות' בכיכר העיר החדשה ההופכת לדיקטטורת מידע כשבראשה עומדים מנכ"לים ואנשי עסקים- מעונבים, מנותקים, ומרושתים- ולמעשה רחוקים מאוד מהדמויות שאותם הייתי רוצה לראות כשומרי סף.

 

עד לא מזמן המשפט מלא תפקיד מרכזי בעיצובה של סביבת המידע אך יש הטוענים שהמשפט אינו כשיר להתמודד עם המציאות הטכנולוגית המשתנה. העידן הנוכחי, עידן המידע, חולל מהפכה המתעצמת ומתהווה בקצב עצום, כאשר המשפט אינו מצליח לתת מענה לסביבה הטכנולוגית החדשה.

 

פעולותיהן של הרשתות החברתיות למעשה עשויות לעצב שוק המידע ולהחליף באופן בוטה את השפעת המשפט.

 

הצנזורה המוקדמת היא פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת- ניתן לקיים את האינטרס ,שמירה על בריאות הציבור, בדרכים פוגעניות פחותות בהרבה (ניתן אולי לסמן מידע על המסרים עצמם שתפקידו להתריע כי המידע לא אומת ולא אושש על ידי ארגון הבריאות העולמי). אם רוצים להנגיש לציבור מידע בריאותי אמין- יתכבד ארגון הבריאות העולמי לייצר תכנים המונגשים לכלל העולם, בשפות שונות, ובפלאטפורמות מקוונות.

 

כאן לא מדובר במדרון חלקלק אלא בירידה תלולה לתהום ואני חוששת כי הפעולות האחרונות של הרשתות החברתיות אינן אלא סנוניות ראשונות לדיקטטורת המידע שבפתחה אנו עומדים.

 


 

[1]  https://www.dailywire.com/news/watch-youtube-ceo-well-remove-any-content-that-goes-against-who-recommendations

[2]  Reno v. ACLU, 521 U.S. 844, 852, 863 (1997).

[3]  ניבה אלקין-קורן "המתווכים החדשים ב"כיכר השוק" הוירטואלית" משפט וממשל ו 381 (2002).

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון