בכל המהומה אשר מלווה בשבועות האחרונים את הכרזת רשות הסחר האמריקאית (ה- USTR), כי ישראל הוחזרה "לרשימה השחורה" המחמירה (ה- Special 301 Watch List) בכל הקשור לאי-הגנת זכויות קניין רוחני מצידה ואי-עמידתה בדרישות הסכם הסחר העולמי בדבר היבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני (ההסכם הידוע כהסכם ה- TRIPS), נשכחה העובדה כי חרש חרש, נחבאת בין נבכי חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2005, כפי שהתקבל בכנסת ביום 29.3.2005, ממשלת ישראל נכנעה כבר למעשה, למסע הלחצים מבית היוצר של ענקיות הפרמצבטיקה הבינלאומיות (החברות הידועות בכינוין - חברות הפארמה). אולם רק לפני כחודש הסתבר, כי אין בתיקון פקודת הרוקחים (נוסח חדש), בתשמ"א – 1981, כפי שבוצע במסגרת חוק המדיניות הכלכלית, כדי להשביע את "הארי" – חברות הפארמה.

במהלך השנים האחרונות, ישראל (ועמה מדינות נוספות בעולם) עמדה תחת מכבש לחצים מצד הממשל האמריקאי, אשר הומרץ לעשות כן ע"י חברות הפארמה, להסדיר בחוק את נושא בלעדיות הנתונים (ה – Data Exclusivity במינוח השגור) אשר מוגשים על-ידן לאגף הרוקחות במשרד הבריאות, בעת שמבקשות הן לרשום תכשיר רפואי על מנת לקבל אישור לשיווקו.

יש לזכור, כי החומרים הפעילים באותם תכשירים רפואיים עצמם, התרכובות הספציפיות ותהליכי ייצורן, מוגנים על ידי חברות הפארמה, מבעוד מועד וכמעט ללא יוצא מהכלל, באמצעות הגשה של בקשות לרישום פטנטים מצדן, בהן אותן החברות מצהירות למעשה, כי האמצאה אשר מגולית על-ידן למשרד המשפטים הישראלי - לרשם הפטנטים, היא מוצר או תהליך שהוא כבר מועיל וניתן לשימוש תעשייתי, והכל - בהתאם למה שמתואר על-ידן באותו מסמך בודד, היינו - פירוט הבקשה לפטנט (ראה חוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 בסע' 3 ו- 12).

קבלת בקשת הפטנט (ה- Grant), מקנה לתעשייה הפרמצבטית האינובטיבית, מונופול בשוק בכל הקשור לזכויות הייצור והמכירה של התכשיר הרפואי אשר מוגן על-ידן בפטנט, וזאת - לתקופה של 20 שנה שראשיתה במועד הגשת בקשתן לפטנט. זאת ועוד, בעקבות מסע לחצים קודם, תוקן חוק הפטנטים באופן שבתנאים מסוימים ולגבי מרכיבים פעילים בסיסיים בתחום הפרמצבטי, תהליכי הייצור של אותם מרכיבים  ותכשירים המכילים אותם, זכאית חברת הפארמה בעלת הפטנט, להוסיף עד חמש שנים לעשרים שנות המונופול הפטנטי שהוקנה לה ממילא (תיקון מספר 3 לחוק הפטנטים שהתקבל בשנת 1998).

למרות הסתירה המובנית, בין דרישת הסף של חוק הפטנטים כתנאי למתן מונופול מכוחו, כי כבר במסמך בקשת הפטנט תעשיית הפארמה תתאר את אמצאתה באופן מלא אשר מבטיח את יעילות האמצאה וישימותה התעשייתית, לבין פקודת הרוקחים אשר דורשת הגשת נתונים בהיבטים דומים ולגבי אותה אמצאה עצמה, השתרשה, בארץ ובעולם, המוסכמה על-פיה המידע לגבי יעילות ובטיחות האמצאה הפרמצבטית, פרי המחקרים ותוצאות הניסויים הקליניים שערכה תעשיית הפארמה, מוגש אך לרגולטור (בישראל – אגף הרוקחות במשרד הבריאות) ואין מקפידים על הגשתו כתנאי להיעתרות משרד המשפטים לבקשת המונופול הפטנטי מצידה (בשונה מהפרקטיקה אשר נהוגה במשרד הפטנטים בארה"ב, שם משתמשים לעיתים בוחני משרד הפטנטים בשיקול דעתם, ומחייבים את תעשיית הפארמה, מבקשת הפטנט, לצרף את הנתונים ואישור ה- FDA מכוחם, כתנאי למתן הפטנט).

ללא קשר למסמך בקשת הפטנט ותוך סתירה מובנית כאמור, להבטחתה בגדרו, כי המדובר באמצאת מוצר או בתהליך שהוא כבר מועיל וניתן לשימוש, ועל בסיס הבטחת דיות זו אף נרשם לה הפטנט והוקנה לה המונופול הנכסף, התעשייה האינובטיבית נדרשת לרצות גם את דרישות הרגולטור – אגף הרוקחות במשרד הבריאות, אשר מתנה את רישום תכשירן הרפואי ואישורו לשיווק, בקבלת נתונים נוספים אשר מוכיחים את בטיחותו ויעילותו (בהתאם לפקודת הרוקחים (נוסח חדש) התשמ"א – 1981).

וכך תיק הרישום כולל בנוסף למסמכים פורמליים, נתונים כימיים ורוקחיים, ודוגמאות של אריזות התכשיר - עלונים ותוויות, גם נתונים פרה-קליניים וקליניים וסיכום של נתונים אלה אשר מוכיח כי התכשיר נשוא בקשת הרישום, הינו בטוח לשימוש ויעיל למטרות הרפואיות להן נועד (להתוויה הרפואית).

בשונה מתעשיות אחרות, אשר עם פקיעת הפטנט חופשיות להציף את השוק במוצרים מתחרים עפ"י הפטנט שפקע ולהביא בהכרח להוזלת מחירים מיוחלת, בכל הקשור לתעשיית הפרמצבטיקה הגנרית, זו אשר מנצלת פטנטים שפג תוקפם בתחום התרופות, אליה וקוץ בה – כתנאי להשקת התכשיר הרפואי הגנרי לשוק ולהוזלת עלויות סל הבריאות מכוחו, התעשייה הגנרית נדרשת לקבל אישור ממשרד הבריאות כי התכשיר הגנרי הינו איכותי, בטיחותי לשימוש ויעיל באופן זהה לתכשיר המקורי אותו רשמה בעלת הפטנט שפקע.

רישום ואישור לשיווק של תכשיר גנרי מתבצע ע"י הגשת בקשה לרישומו למשרד הבריאות, כאשר בוחני המשרד פונים לנתוני היעילות והבטיחות של התכשיר המקורי - האתי. התעשייה הגנרית אך נדרשת להראות זמינות ביולוגית השוואתית לתכשיר המקורי ותכשיר גנרי יחשב בעיני משרד הבריאות כביו-אקוויולנטי לתכשיר של חברת הפרמצבטיקה האינובטיבית, אם תוכיח התעשייה הגנרית כי אין ביניהם הבדלים ניכרים בקצב ובפרופיל הספיגה של החומר הפעיל במערכת הדם.

בכל הקשור לנתוני הבטיחות והיעילות, משרד הבריאות נסמך, למעשה, על הנתונים שהגישה החברה האינובטיבית (כתוצר של עריכת ניסויים קליניים מצידה, להם לא נדרשת התעשייה הגנרית). חשוב להדגיש, כי הנתונים שהיו אצורים במשרד הבריאות לא היו הופכים לנחלת הכלל, אלא שהרגולטור - אגף הרוקחות, רשאי היה בסך הכל, להסתמך על המידע בשעה שהוא העריך את בקשתה של התעשייה הגנרית. במקום להציב בפני התעשייה הגנרית דרישה לערוך ניסויים בלתי נחוצים משל עצמה בחיות ובבני אדם, כדי ללקט את נתוני היעילות והבטיחות שלא פורטו במסמך הפטנט שפקע, ניתנה לבוחני משרד הבריאות האפשרות להסתמך על אותם מחקרים מוקדמים שבוצעו ממילא ע"י התעשייה האינובטיבית ומצויים אצלם משכבר.

במשך קיומו של הפטנט, לא הייתה חשיבות פרקטית לנתונים מכיוון שכל הזכויות המסחריות – ייצור ומכירה, ממילא היו מוקנות לתעשיית הפארמה האינובטיבית בעטיו של המונופול הפטנטי. אך מידע זה מקבל משנה חשיבות עת תמה ההגנה הפטנטית וחברת הפארמה האינובטיבית ניצבת בפני האתגר המסחרי של תחרות עם התעשייה הגנרית.

אין חולק כי קיומה ושגשוגה של תעשייה פרמצבטית גנרית הינם הכרחיים לאור הצורך בבקרת הוצאות ובמניעת גידול תקציב הבריאות הלאומי. לשם כך, די אם ניזכר בידיעות שוברות הלב שעסקו ב"סל הבריאות", עלותו התופחת מדי שנה בשנה והחלטות הועדה בעניינו, מי לשבט ומי לחסד – איזו תרופה תיכנס לסל ואיזו תישאר מחוץ לו. היבט דומיננטי אשר אין להפחית מהשפעתו הניכרת על תקציב מערכת הבריאות ועלות הסל בגדרו, הינו היותן של מרבית התרופות החדשניות מוגנות בפטנטים אשר מוחזקים בבעלות ענקיות הפרמצבטיקה הבינלאומיות ומתומחרות לפיכך על-ידן במחיר "מונופוליסטי". למצאי התרופות הגנריות לפיכך, תפקיד חשוב בהפחתת מרכיב העלויות של "סל הבריאות". הערכות מדברות על כך, שהתרופות הגנריות מהוות 50-70% מכמות התרופות אך מכרסמות רק חלק קטן בהרבה מעלות הסל – כ 15-30%. אשר על כן, ולאור שגשוגה של תעשיית הפרמצבטיקה הגנרית בישראל (ע"ע טבע ואחרים), נקל להבין כי ממשלת ישראל נכפתה למעשה לתיקון החקיקה בנושא בלעדיות הנתונים האמור, ועשתה כן כמי שקפאה שד.

קודם לתיקון הפקודה, לא היה בחוק הישראלי סעיף מפורש אשר ימנע מהחברות הגנריות הסתמכות בעקיפין על המידע כפי שהוגש על ידי חברת הפרמצבטיקה האינובטיבית למשרד הבריאות. כל שנדרש מהחברות הגנריות, היה לכבד את המונופול הפטנטי שהעניק משרד המשפטים לחברת הפארמה האינובטיבית ולהמתין עד לתום תקופת הפטנט שלה, בטרם תשקנה החברות הגנריות את המוצרים המתחרים מתוצרתן.

בגדר דרישות הסכם הסחר העולמי בדבר היבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני (ההסכם הידוע כהסכם ה- TRIPS), התחייבה ישראל להגן על המידע מפני "שימוש מסחרי בלתי הוגן" ("unfair commercial use" כלשון סע' 39 (3) להסכם). אך עמדת ממשלת ישראל, וכמותה גם עמדת מדינות נוספות אשר חרדות לתעשייה הפרמצבטיקה הגנרית הפורחת בשטחן ולהשפעת מניעת יכולתן להסתמך על המידע על ההוצאות המאמירות של מערכת הבריאות אצלן, עמדה זו הייתה כי אין בהסתמכות על נתוני היעילות והבטיחות לצורך אישור התרופה הגנרית, בבחינת "שימוש מסחרי בלתי הוגן". העמדה הייתה כי הסכם ה- TRIPS אמנם אוסר גישה ישירה של הציבור לנתונים סודיים שהועברו למשרד הבריאות, אך לא חלה שום מניעה על בוחני אגף הרוקחות במשרד, ללמוד מהנתונים לצורך בחינת הבקשה לאשר תכשיר גנרי לשיווק עם תום הפטנט.

חיזוק לעמדה זו נמצא בעבודת ההכנה אשר הובילה להסכם ה- TRIPS, שם הושמטה מנוסחו הסופי, ההתייחסות למושג ה'הסתמכות' (Reliance) על המידע, כחלק מאותו איסור על  "שימוש מסחרי בלתי הוגן" בנתונים. הוסיפה לאופטימיות גם אימרת אגב של כבוד השופט אנגלרד בבג"צ 5379/00 בריסטול מיירס נ' שר הבריאות והמשפטים, אשר הטיל "ספק רב" כלשונו, האומנם במקרה של יבוא מקביל של תרופות, ההסתמכות על הרישום הקיים משכבר במשרד הבריאות הוא בבחינת שימוש מסחרי בלתי הוגן.

אך מנגד, רשות הסחר האמריקאית בלחץ חברות הפארמה, לא הירפתה ומסע הלחצים הלך וגבר ואף קיבל "רוח גבית" משהו, מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר מגן על הקניין, מפסיקת בית המשפט העליון בפרשת רע"א 5768/94 א.ש.י.ר ייבוא ייצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, שנתנה הכשר לתביעות במסגרת דוקטרינת "עשיית עושר ולא במשפט" בענייני קניין רוחני, ומחקיקת חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, אשר הכיר בשימוש בסוד מסחרי בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, כעוולה אזרחית.

ואכן, ניצנים ראשונים למתקפת חברות הפארמה בחזית זו, כבר תלויים ועומדים בבית המשפט הגבוה לצדק ובבתי המשפט המחוזיים, שם טוענות חברות הפארמה כנגד משרד הבריאות והתעשייה הגנרית, כי בהעדר הסדר מפורש בחוק ביחס לנתונים שהעבירו למשרד הבריאות, עצם ההסתמכות על הנתונים כדי לאשר את התכשיר הגנרי, מהווה פגיעה בזכות קניינית שלהן בנתונים וכרוכה בעשיית עושר ולא במשפט ובגזל סוד מסחרי.

יוער כי במסגרת התיקון לפקודה, עלה בידי אנשי משרד המשפטים אשר חרדים (ובצדק) מהתפשטותה הבלתי מבוקרת והגורפת לעתים של הלכת א.ש.י.ר, תוך כירסום מתמיד מצידה בתחרות המסחרית החופשית, לייחד את עילת התביעה האפשרית בשל ההסתמכות על נתוני היעילות והבטיחות, רק למעשה או מחדל על-פי התיקון לפקודה. נותר רק לצפות ולראות, כיצד יפרשו בתי המשפט את הוראת ייחוד העילה לגבי אותם תיקים אשר תלויים ועומדים כאמור, ולגבי תביעות נוספות אם תוגשנה, שעילתן תהא הסתמכות על נתונים לגבי בטיחותן ויעילותן הרפואית של מולקולות כפי שנתונים אלו נמסרו למשרד הבריאות עוד לפני יום תחילת התיקון לפקודה - 1.7.2005, ואשר ההסתמכות עליהם לצורכי הכשרת התכשיר הגנרי לשיווק, התרחשה קודם לאותו יום.

כתוצאה מהלחץ, מונתה ועדת מומחים בין-משרדית אשר בחנה את היבטי בריאות הציבור, ההשפעות על התעשייה והתעסוקה, משיכת השקעות לישראל, הגדלת הוצאות מערכת הבריאות ומחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל. התיקון לפקודה כפי שהוטמע בנבכי חוק המדיניות הכלכלית, הינו תוצר המלצת הוועדה.

על פי התיקון החדש לפקודה, החל מיום 1.7.2005 ואילך, נתונים שתעביר בעתיד חברת פרמצבטיקה אינובטיבית למשרד הבריאות, כדי לקבל ממנו אישור לשיווק תכשיר רפואי חדשני מתוצרתה, ונתונים אלו יגעו לבטיחות התכשיר שלה ויעילותו ויהיו פרי מאמץ ניכר מצדה (להבדיל מנתונים שהם בנחלת הרבים או כאלה שניתנים לגילוי כדין ובנקל ע"י מתחריה החברות הגנריות), נתונים אלו לא ישמשו עוד את הרגולטור כ'רפרנס' לצורך אישור שיווקו של תכשיר גנרי מתחרה. זאת, אלא אם כן חלפו כבר חמש שנים מהיום בו אושר שיווק תכשיר החברה האינובטיבית בישראל או חמש וחצי שנים מהיום בו אושר שיווקו ע"י רשויות במדינות אחרות כגון ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופאי, שוויץ, נורבגיה, איסלנד, אוסטרליה, ניוזילנד או יפן.

תחולתו הפרוספקטיבית של התיקון, מבטיחה כי הימנעות משרד הבריאות מלהסתמך על הנתונים, תחול רק לגבי נתונים באשר לבטיחותם ויעילותם של תכשירים חדשניים אשר צפויים להגיע בעתיד מבית היוצר של תעשיית הפרמצבטיקה האינובטיבית. בפרק הזמן האמור, של חמש או חמש וחצי שנים, משרד הבריאות לא יסתפק עוד בפניה אל רקורד נתוני הבטיחות והיעילות המצוי אצלו משכבר, כדי לאשר את שיווקן של התרופות הגנריות הזולות. במהלך אותה תקופה, ממשלת ישראל לא תעשה שימוש בנתוני בטיחות ויעילות אותם תספק החברה האינובטיבית למשרד הבריאות, לשם קידום האינטרס הציבורי של הטמעה מהירה של תרופות גנריות מתחרות בשוק. כל זאת, ככל שנתונים אלו יתייחסו לתכשיר רפואי של החברה האינובטיבית אשר מכיל חלק פעיל חדש, קרי – מכיל חלק ביון או בפרודה האחראי לפעילות הפיזיולוגית או הפרמקולוגית של התכשיר, אשר לא נכלל בעבר בגדר תכשיר ישן שכבר אושר שיווקו (New Chemical Entity).

ללא קשר לתום מונופול פטנטי שיעניק משרד המשפטים על התכשיר הרפואי החדשני, בתיקון לפקודה העניקה ממשלת ישראל לחברות הפארמה מונופול נוסף – Marketing Exclusivity – בישראל, אשר לא יחפוף בהכרח את המונופול שלהן מכוח דין הפטנטים ועלול אף להשתרע ולחול גם לאחר פקיעת הפטנט.

בתיקון לפקודה אימצה ממשלת ישראל כלל על-פיו לא רק שאינה רשאית לחשוף מידע נוסף לגבי יעילות ובטיחות התכשיר הרפואי החדשני, אשר נמסר לה תחת תנאי סודיות, אלא יותר מכך – לפרק זמן של חמש או חמש וחצי שנים, היא אינה רשאית אפילו להתייחס למידע בצורה אחרת ונוספת מזו שלשמה נמסר לה על-ידי חברת הפרמצבטיקה האינובטיבית מלכתחילה (אלא בכפוף למגבלת פרק הזמן הנקוב או בהתקיים תרחישי חירום חריגים - כאשר מתעוררת סכנה של "מחלה איומה אפידמית" אשר "מרחפת על בריאות העם", כלשונה הארכאי של פקודת בריאות העם – 1940).

אם למישהו הייתה תקווה כי בתיקון הפקודה יהא די כדי לרצות את "הפריץ", אזי תשובתן הנחרצת ניתנה לפני כחודש. חברות הפארמה לא שבעו למרות שזכו מממשלת ישראל, בהגנה נוספת אשר בעתיד, עשויה להקנות להן תקופת בלעדיות נוספת בשוק התרופות בישראל ותגרום לדחיה ביכולתן של החברות הגנריות להשיק בהקדם בישראל, תרופות גנריות אשר מורידות באופן משמעותי את רמת המחירים. דחיה זו לדוגמא, תאלץ את קופות החולים להמשיך ולרכוש תרופות דווקא מחברות הפארמה תוך מניעת האפשרות מבחינתן, להסב את הרכש למוצר הגנרי המתחרה (ולהפנות את המשאבים הנחסכים, לדוגמא – לרכש תכשירים מצילי חיים נוספים ויקרים). בנסיבות אלו, קל לנחש כי בשנים הבאות, העליה לרגל למשרד האוצר רק תלך ותגבר, כאשר העלויות תגולגלנה על כתפי החולים והמדינה.

חרון חברות הפארמה יצא כנגד התיקון לפקודה בכל הקשור לתחולתו הפרוספקטיבית, למשך תקופת הבלעדיות שנקבעה אשר היא קצרה מדי לטעמן, וכנגד העובדה כי התיקון מתיר לתעשייה הגנרית הישראלית להשלים את רישום מוצרן המתחרה בפנקס משרד הבריאות ולקבל לגביו תעודת מוצר רפואי (CPP). תעודה אשר תאפשר לתעשייה הגנרית הישראלית להעתיר על מטופלים זרים את מה שנמנע מהחולים הישראלים (כל עוד לא תמה תקופת הבלעדיות) – לאחר פקיעת הפטנט, לייצר ולייצא את המוצר הגנרי לאותן מדינות אשר מכירות בתעודה המונפקת ע"י משרד הבריאות הישראלי, אך בניגוד לישראל, ממשיכות ועומדות איתן כנגד מסע הלחצים ומסרבות להיענות לדרישות הממשל האמריקאי ותעשיית הפארמה בדבר בלעדיות המידע (לדוגמא – ארגנטינה, ברזיל).

אם לא די בבלעדיות המידע לעניין שיווק תרופות גנריות בישראל, בה זכו כבר למעשה, הרי שבד בבד, נמשכת מתקפת הפארמה גם בחזית הפטנטית - בבחינת אחוז בזה וגם מזה על תרפה. בחזית הפטנטים מנסות חברות הענק לקבע בדין הפטנטים הישראלי, את גישת לשכת הפטנטים על-פיה "ישראל זה כמו אמריקה" בכל הקשור למשך הארכת תקופת ההגנה על הפטנטים שלהן. במקום שהתעשייה הגנרית הישראלית תוכל להתחרות בהן – דהיינו, לייצר בישראל ולשווק את מוצריה מיד לאחר שפקעה תקופת הארכה כלשהי שניתנה לפטנט של חברת הפארמה במדינה מרכזית אחרת כלשהי בעולם, מדינה אשר בדומה לישראל, אף היא נכנעה ללחציהן ומאריכה להן את תוקף הפטנטים, חברות הפארמה מנסות לקבע את הגישה על-פיה פעילות הייצור והשיווק של התעשייה הגנרית הישראלית, תחל למעשה, רק עם פקיעת אחרון – והדגש הוא על אחרון - הפטנטים שלהן שתקופת ההגנה לגביו הוארכה במדינה כלשהי בעולם...

חברות הפארמה עושות כן באמצעות התנגדות עזה מצידן להצעה לתקן את חוק הפטנטים הישראלי אשר מונחת על שולחן הכנסת. הצעה אשר קוראת לתיקונו באופן שמבחינת משך תקופת ההארכה אשר ישראל מקנה לפטנטים בתחום הפרמצבטיקה, ישראל לא תהיה עוד "הקדושה" מבין כל המדינות אשר בדומה לה, אף הן מאפשרות לתעשיית הפארמה להאריך את תקופת הפטנטים שלה (ובד בבד מאפשרות לתעשיית הפרמצבטיקה הגנרית להיערך תוך כדי תקופת הפטנט, לקראת ייצור ושיווק מוצריהן הגנריים עם פקיעת הפטנט), אלא רחמנא ליצלן, ישראל אך תשתווה למדינה מרכזית דומה מבין אותן מדינות אשר אף היא האריכה לתעשיית הפארמה את תקופת הפטנטים שלה, ולא תידרש עוד למידת הצדיקות היתרה – להארכת תקופת הפטנטים של תעשיית הפארמה בהתאם למכסימום כפי שהוענק להן במדינה כלשהי בעולם (ובלבד שתקופה זו לא תעלה על חמש שנים - כפי שזו גישתה העכשווית של לשכת הפטנטים הישראלית).

ואם לא די בכל אלה, אז בנוסף, חברות הפארמה לוחצות לבטל את הליכי ההתנגדות המוקדמת מצד הציבור עוד בטרם מתן פטנט, הליך שקיומו הוא כה קריטי לשם מניעת תביעות בישראל מכוח פטנטים חסרי חידוש ונעדרי התקדמות אמיתית בתחום הפרמצבטיקה. מן הראוי שלא לדון בכלל בדרישה זו, כל עוד לא תזכה לשכת רשם הפטנטים הישראלית במשאבים התקציביים המתאימים או בעצמאות משקית, באופן שיאפשר לה לשדרג את מערך בוחניה ויקנה לה את היכולת להתמודד בכוחות עצמה עם מבול הבקשות לפטנטים אליהן היא נחשפת בשנים האחרונות.

הנה כי כן, תעשיית הפארמה אשר קודם לפריצת "המזרח התיכון החדש" באמצע שנות ה- 90, התנערה מישראל כמי שהכישה נחש ונמנעה בדרך כלל, מכל קישור עם ישראל ומעימות עם תעשיית הפרמצבטיקה הגנרית בישראל בגדר כך, נלחמת כיום כארי ואינה מרפה – בשיטת ה"סלאמי" היא פועלת ללא לאות להצרת צעדיה של תעשיית הפרמצבטיקה הגנרית הישראלית (וע"ע טבע כבר אמרתי).

לאור תגובת הממשל האמריקאי עליה התבשרנו לפני כחודש, נראה כי נגזר על אלפי עובדי תעשיית הפרמצבטיקה הגנרית בישראל, אוצר המדינה, קופות החולים והחולים עצמם, לשוב ולעורר את הדיון הציבורי בעניינם –

האמנם הבטחות חברות הפארמה, על-פיהן אם תיענה ישראל לכל דרישותיהן, והדגש הוא על כל דרישותיהן, יפעילו את השפעתן לשם הסרת ישראל מ"הרשימה השחורה" של רשות הסחר האמריקאית ותיסלל דרכה של ישראל לחיק ארגון המדינות המפותחות (ה- OECD), תיגבר התחרות בינן לבין עצמן על השוק הישראלי, תוך רישום והשקה אינטנסיבית מצידן של תרופות חדשות ומשופרות בישראל, תיגרם עליה משמעותית בהשקעותיהן בישראל ובמספר הניסויים הקליניים שתערוכנה כאן (וכפועל יוצא – הן תתרומנה לשיפור מיומנות הרופאים ולקידום הרפואה הישראלית), ואפילו בטווח הרחוק, תבוא פריחה ושגשוג של התעשייה הגנרית המקומית שנזקקת בעצם לפרקטיקת רישומים אינטנסיביים מצידן (כדי להסתמך בעתיד על הנתונים שלהן), האמנם הבטחות אלו מצד תעשיית הפארמה, שקולות כנגד המשקולת הכבדה בה הן מבקשות לקשור כעת את התעשייה הגנרית המקומית, וכנגד עלותו המאמירה של סל התרופות.

עו"ד ועורך פטנטים מתי ברזם הינו שותף במשרד ברזם, טל, לרר עו"ד ועורכי פטנטים (מקבוצת ד"ר וב ושות', עורכי פטנטים).