פרסומי הלשכה

התייחסות לתקנות התקשורת (ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה), התשע"ו-2016 – שימוע

02.08.2016

עו"ד שמעון לפיד, ממונה על פורום הוצל"פ של הלשכה

אנו סבורים שתקנה 3(ב) המוצעת מנוגדת להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל ולכן יש לבטלה. מקל וחומר שעה שמדובר בתקנה אשר מפלה את חברות התקשורת לרעה מול יתר הזוכים בעלי חובות פסוקים בהוצאה לפועל.

פ ו ר ו ם   ה ו צ א ה   ל פ ו ע ל

 

יו"ר הפורום:

עו"ד יוסף ויצמן

עו"ד ליאור שפירא עו"ד גיא גולדפרב

 

 

מ"מ :

עו"ד קובי בן איון

 

סגן :

עו"ד לירום סנדה

עו"ד היבה חמאדי

עו"ד קובי לוי

עו"ד רפאל דוד אסולין

עו"ד אייל שני

עו"ד עמנואל מגלד

עו"ד דורון קורן

עו"ד אילנה לייטמן

עו"ד יוסף ליבנה

 

ממונה תחום:

עו"ד שמעון לפיד

                                                                                                                                    

ת"א, כ"ז תמוז תשע"ו

02 אוגוסט 2016

8137/16

 

לכבוד

גב' יעל בן-עמי

מרכזת בכירה (רגולציה)

אגף כלכלה                                                                         - בדוא"ל benamiy@moc.gov.il -

משרד התקשורת

 

 

ג.נ.

 

 

הנדון: התייחסות לתקנות התקשורת (ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה), התשע"ו-2016 – שימוע

 

נייר עמדה

 

1.  כללי

במסגרת תיקון 38 לחוק לשכת עורכי הדין (התשע"ו – 2016) הורחבה סמכותה של לשכת עורכי הדין לחוות דעה בכל הצעת חוק וחקיקת משנה (מעבר ל"ענייני בתי משפט וסדרי דין" כפי שהיה בעבר). על כן, הלשכה סבורה כי נכון היה במקרה דנן ונכון יהיה בעתיד, להעביר אליה להתייחסות כל הצעת חוק וחקיקת משנה, בכל עניין, שכן הלשכה, כגוף מקצועי, רואה חובה לתרום מניסיונה כדי לקדם את שלטון החוק בישראל.

 

2.  שיעור ריבית פיגורים והפרשי הצמדה

      תקנה 3 לתקנות מציעה לקבוע שיעור ריבית פיגורים והפרשי הצמדה שלא יעלו על השיעור הקבוע בהגדרת "הפרשי הצמדה וריבית" שבסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה").

 

      אנו סבורים כי יש לבטל תקנה זו מהטעם שמדובר בתקנה המנוגדת להוראות חוק (סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה וסעיף 81א3(2)(ג) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1957 (להלן:"חוק ההוצאה לפועל")).

      ויודגש כי בסעיף 7 לדברי ההסבר מצוין מפורשות כי "עוד מוצע כי תקנות אלו לא יגרעו מהאמור בדינים אחרים, למשל הדינים שמסדירים את פעולת רשות האכיפה והגבייה" – הכיצד משתלבים דברי ההסבר עם נוסח תקנה 3(ב)?

      ויתרה מכך, האמור לעיל מקבל משנה תוקף שעה שמדובר בתקנה אשר מפלה לרעה את חברות התקשורת מול יתר הזוכים בעלי חובות פסוקים בהוצאה לפועל בין אם מדובר בתאגידים ציבוריים / חברות פרטיות / אנשים פרטיים.

 

3.  הוצאות גביה

      להבנתנו, תכלית התקנות נועדה להגביל את סכומי הוצאות הגביה הטרומיות אשר ניתן לדרוש מהלקוח עד למועד תחילת הליך משפטי (לרבות משלוח מכתב התראה בהתאם לחוק), כאשר החל ממועד נקיטת הליכים משפטי גוברים הדינים הקיימים (חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 / חוק ההוצאה לפועל).

      לא ברור מדוע נשאב האומדן של סכום ההוצאות הסבירות מכללי לשכת עורכי הדין "התעריף המינימאלי המומלץ", בטח ובטח שלא ברורה הקביעה השרירותית של "רבע" מהאומדן.

      התקנות מתעלמות מהתיקון לחוק ההוצאה לפועל (תיקון 46), שמחייבות את הזוכה קודם לפתיחת ההליך המשפטי וכתנאי לו !!!!! להמציא במסירה אישית מכתב התראה. אין ספק שתקנות אלה לא דנות או לא אמורות לדון בביצוע שנעשה על ידי עו"ד כשלב מקדמי אך כחובה שבדין, לפיה עורך הדין מאתר את החייב וממציא לו את מכתב ההתראה המיוחד כמפורט בסעיף 81א1(ב1) לחוק ההוצאה לפועל, ואף בהרבה מקרים מגיע עם החייב להסדר פשרה, ותשלום החוב צריך להיחשב כחלק מההליך המשפטי של פתיחת תיק בהוצל"פ או בבימ"ש ולהיות מוחרג מתקנות אלה.

 

      אנו סבורים כי סכום ההוצאות צריך להיות מחושב בהתאם למתווה המוצע הנ"ל:

      הוצאות ישירות שמקורן בדין – ניתן לחייב את הלקוח באופן מלא. (לדוגמא: הוראות סעיף 13ב2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל וכו').

      היה והתיק הועבר לטיפול משפטי במשרד עו"ד – יתווסף סכום שכ"ט עו"ד בהתאם להחלטת בית המשפט ו/או ההוצל"פ בהתאם לדין.

       

      התניית ההוצאות רק לאחר פרק זמן של 30 יום:

     

     

      לאחרונה תוקן חוק הגנת הצרכן שקבע בסעיף 13ב2(ב), כי "עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור בסעיף 13ב(ב1), בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב".

      על כן, אנו סבורים שאם וככל שזהו הסטנדרט שנקבע לאחרונה בחוק לגבי כל עוסק, אזי אין סיבה להחריג את חברות התקשורת מסטנדרט זה. יש לזכור כי תיקון חוק זה עבר במליאה רק לפני מספר ימים לאחר ישיבות ודיונים רבים בועדת הכלכלה של הכנסת, ולכן לא ברור מדוע יש לחרוג ממנו במקרה זה.

      זה המקום לציין, כי לאור החקיקה בשנים האחרונות, הוארכה התקופה מיום היווצרות החוב ועד לנקיטת הליכי הוצל"פ כדלקמן:

      לא ניתן לבצע פעולות גביה אלא לאחר 14 ימים מיום משלוח הודעת חיוב בהתאם לחוק הגנת הצרכן. 

      לא ניתן להגיש תביעה לביצוע בהוצאה לפועל אלא לאחר 30 יום מיום מסירה אישית של מכתב ההתראה.

      לא ניתן לנקוט בהליכי הוצל"פ אלא בחלוף 30 יום מיום המצאה של אזהרת ההוצאה לפועל.

      הנה כי כן, פרקי הזמן להם מחויב עוסק טרם נקיטת הליכי הוצל"פ הוארכו מאוד, ועל כן אין כל סיבה להאריך תקופות אלו. 

 

4.  התייחסות לנוסח התקנות

      סעיף 1 תיקון הגדרת "הוצאות גבייה" כדלקמן: "הוצאות הגביה עבור התקופה שקדמה למימוש החוב או התקופה שקדמה לנקיטת הליך משפטי על פי חוק לשם הגשת תביעה (בבית משפט או בהוצאה לפועל, לפי העניין)".  

      סעיף 3(ב) – אנו ממליצים לבטל.

      סעיף 4 – אנו ממליצים לשנות את נוסח הסעיף כדלקמן: "הוצאות הגבייה כהגדרתן בסעיף 1 לתקנות אלו, יהיו בסכומים כפורט להלן: ...".

      סעיף 5 – אנו ממליצים לבטל. לחלופין אנו ממליצים את הנוסח הבא: "הוגשה תביעה בבית משפט או בהוצאה לפועל למימוש החוב, לא יכלול סכום התביעה (קרן החוב) תשלום ריבית פיגורים, הצמדה והוצאות גביה, אלא לפי תקנות אלה".

 

5.  סיכום

      אנו סבורים שתקנה 3(ב) המוצעת מנוגדת להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל ולכן יש לבטלה. מקל וחומר שעה שמדובר בתקנה אשר מפלה את חברות התקשורת לרעה מול יתר הזוכים בעלי חובות פסוקים בהוצאה לפועל. 

     

 

      אנו סבורים, כי תכלית התקנות נועדה להגביל את סכומי הוצאות הגביה הטרומיות, אשר ניתן לדרוש מהלקוח עד למועד תחילת הליך משפטי (לרבות משלוח מכתב התראה בהתאם לחוק), כאשר החל ממועד נקיטת הליך משפטי גוברים הדינים הקיימים (חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 /  חוק ההוצאה לפועל).

      אנו סבורים, כי האומדן שנלקח לנושא הוצאות הגבייה (התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין) אינו רלבנטי לפעולות הגבייה המבוצעותin house  בתוך חברות התקשורת.

      אנו סבורים שצריך לקבוע מנגנון לחישוב הוצאות, שיכלול את כל ההוצאות הישירות שמקורן בדין, ובנוסף עלות תפעולית בתוך חברות התקשורת, שיהיה בשיעור מסוים מגובה החוב וכן ייקבע סכום מינימום להוצאות התפעוליות בטרם נפתח התיק בבית משפט ו/או לשכת ההוצל"פ .

      אנו סבורים, שאין מקום להאריך את התקופה מיום משלוח הודעת החיוב הראשונה מעבר לקבוע בחוק הגנת הצרכן ולמעשה לקבוע סטנדרט מחמיר עם חברות התקשורת בשונה מיתר העוסקים.

 

 

 

ב ב ר כ ה,

 

 

 

ליאור שפירא, עו"ד

יו"ר משותף

סגן ראש הלשכה

יוסף ויצמן, עו"ד

יו"ר משותף

המשנה לראש לשכת עוה"ד

גיא גולדפרב, עו"ד

יו"ר משותף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העתקים:

עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין.

מר אורי אלפרסי – מנכ"ל לשכת עורכי הדין.

עו"ד שמעון לפיד – ממונה בכיר (הוצל"פ), לשכת עוה"ד.

 

 

 

 

 

קובץ להורדה
communications_regulations_execution.pdf
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון