א' (השם שמור במערכת) אושפז בבית חולים במרכז הארץ מזה מספר שבועות לצרכי שיקום. הוא ביקש לייפות את כוחה של בתו לטפל בענייניו בהיעדרו באמצעות יפוי כוח כללי. כיוון שהפעולה מצריכה אישור של נוטריון הוא הזמין נוטריון במיוחד לבית החולים כדי לחתום לפניו על יפוי הכוח, וחשב כי בכך תמו תלאותיו, ויוכל מעתה להתרכז בשיקומו הבריאותי.

אולם אז נתקל בקושי נוסף: על פי החוק יש חובה לקבל תעודת רופא המצביעה על כשרותו של החותם המאושפז. תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 קובעת, כי כאשר אדם מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, זקוק לאישור נוטריוני, עליו להציג לנוטריון תעודה רפואית, המעידה על מצבו שהוא צלול וכשיר לעשיית הפעולה בפני הנוטריון. ללא תעודה רפואית זו, הוא לא יוכל לקבל אישור נוטריוני.

למרבה הצער סירב בית החולים לאפשר לו להסתייע ברופא מטעם בית החולים, והציע לו להזמין גורם רפואי חיצוני (פסיכיאטר) לצורך הוצאת התעודה הרפואית.

מקרה זה אינו יחיד ונראה שמדובר בתופעה, שפניות בעניינה הגיעו אל ועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין. על פי הפניות, ישנם בתי חולים המסרבים לתת אישור רפואי, שהינו תנאי מקדים לקבלת אישור נוטריוני, לחולים המאושפזים אצלם באמצעות רופא של בית החולים, כיוון שלטענתם שירות זה אינו חלק מהשירות הרפואי. כתוצאה מכך נאלצים מאושפזים להזמין רופא פרטי ולעיתים אף פסיכיאטר לצורך קבלת התעודה הרפואית, דבר הגורם להוצאה כספית גדולה, שיכולה היתה להיחסך, אם הרופא המטפל במאושפז בבית החולים, אשר ממילא מכיר את נסיבות אשפוזו, יתן את האישור.

יושבי ראש הוועדה, עוה"ד משה אלפסי ואסף ביטון, פנו ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, וביקשו את שיתוף הפעולה של משרד הבריאות בגיבושו של נוהל – "חוזר מינהל רפואה" – לכל מוסדות האשפוז, שיסדיר את אופן מתן התעודה הרפואית באמצעות רופא של בית החולים. הוועדה בעבר היתה במגעים עם משרד הבריאות בסוגיה, כשמגמת המשרד היתה כן לאפשר שירות זה, היות שמדובר למעשה באישור רפואי לצורך ביצוע פעולה משפטית, ולפיכך שירות זה כן מהווה חלק ממעטפת השירותים הרפואיים.

הוועדה סקרה בפני משרד הבריאות את העקרונות שלדעתה יהוו מצע לגיבושו של הנוהל:

מאושפז הזקוק לאישור נוטריוני, יפנה באמצעות הנוטריון את מנהל המחלקה בה הוא מאושפז. הבקשה תכלול הסבר קצר על סוג הפעולה הנוטריונית אשר המאושפז מבקש לעשות, מבלי שתהיה פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח.

מנהל המחלקה יתאם עם הנוטריון מועד לבדיקה הרפואית ולעשיית הפעולה הנוטריונית, זאת בתוך פרק זמן שלא יעלה על 7 ימים באופן רגיל, ויכול שיעשה תוך פרק זמן קצר יותר במקרה דחוף.

אם לאחר הבדיקה נמצא המאושפז כשיר לעשות פעולה בפני הנוטריון, ימלא הרופא את התעודה וימסור אותה לידי הנוטריון. התעודה עצמה או תוכנה לא יימסרו לצד שלישי ע"י הנוטריון, מבלי לקבל את אישור מבקש השירות על הסרת החיסיון הרפואי. 

מאחר שהתעודה הרפואית הנ"ל אינה תעודה המונפקת לצורך או אגב ריפוי אלא לצורך משפטי, תישקל קביעת אגרה בגין קבלת התעודה, שבעלותה יישא מבקש השירות. כמו כן, אם תיקבע אגרה, תישקל קביעתם של מקרים חריגים, בהם מבקש השירות יהיה פטור מתשלומה.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר: לשכת עורכי הדין עם הפנים לקהילה, ולפיכך כל אימת שנוכל להקל על הציבור בנקודות הממשק שיש לעורכי הדין עימו, נפעל לעשות כך. במקרה זה של תעודה רפואית למאושפז הזקוק לאישור נוטריוני, אנו רואים בכך שירות חשוב ביותר לטובת ציבור המאושפזים בבתי החולים, הנדרשים לביצוע פעולות חשובות, והדבר נמנע מהם בשל הפגיעה בשגרת יומם או היותם רתוקים למיטותיהם. שירות זה של אישור רפואי צריך להיות חלק טבעי ובלתי נפרד ממעטפת השירותים שמספקים בתי החולים למאושפזיהם על מנת להקל עליהם ככל האפשר, ואם הקלה זו תסייע ולו במעט בהחלמתם – דיינו.