מאמרים וכתבות

תשלום שכ"ט לעוה"ד ב"שווה כסף", כמה כסף הוא שווה לעוה"ד?

29.04.2012

עו"ד אורי גולדמן ואבי רוזנברג, משפטן (יועץ מס)

בעקבות תיקון סעיף 9 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) ניתן, במקרים מסוימים, לשלם לעוה"ד את שכר טרחתו עבור טיפול משפטי שנתן, בשווה כסף. מאמר זה בוחן מספר השלכות מתחום המיסוי, הנובעות מתיקון זה.

בעקבות תיקון סעיף 9 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 (להלן: "כללי האתיקה"), שפורסם ביום 4 באפריל 2012, ניתן, במקרים מסויימים, לשלם לעוה"ד את שכר טרחתו עבור טיפול משפטי שנתן, בשווה כסף.

 

ערב התיקון, נוסחו של סעיף 9 לכללי האתיקה קבע:

 

"9. שכר טרחה רק בכסף.

א. לא יקבל עורך דין שכר טרחתו בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף."

 

לאחר התיקון, לסעיף 9 כאמור, התווסף ס"ק ג' הקובע:

 

"ג. על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכט טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף זה-

"זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד;"

 

היתרון הגדול שבתיקון, בין היתר, הינו לאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של חברות ו/או יזמויות עסקיות שנמצאים בתחילת דרכם, (מייזמים אלה נקראים : "Startup Company").

 

בעזרת תיקון סעיף 9, יכול עוה"ד המלווה את המייזם לקבל את שכר הטרחה באמצעות אופציות ו/או מניות מאותו מייזם, קרי שכר טרחה בשווה כסף, ובכך בעצם עורך הדין, בין היתר, מקל על בעלי המייזם וחוסך מהם את ההוצאה העכשיוית שלתשלום שכר טרחה במזומן. כמו כן, יכול ועוה"ד חסך מבעלי המייזם הוצאות מימון יקרות לו היו בעלי המייזם צריכים לקחת הלוואה לצורך תשלום שכר הטרחה.

 

במאמר זה נרצה דווקא להתייחס להשלכות בתחום המיסוי הנובעות מאותו התיקון.

 

כפי שהוסבר לעיל, התשלום לעוה"ד בגין הטיפול בלקוחו יכול להיות בשווה כסף, לדוג' באמצעות הקצאת מניות בשווי של 1 מליון ש"ח.

 

נציין מספר סיטואציות ו/או שאלות שיכולות להוות בעיה ביישומו הפרקטי של התיקון:

 

א. כידוע, בהתאם לסעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה") בצירוף לסעיף 2(1) לפקודה, הקצאת המניות כפי שמופיע בדוגמה לעיל הינה הכנסת עבודה החייבת במס במועד הענקתה.

 

אולם, בשונה מההסדר הקיים בסעיף 102 לפקודה, על פיו על עוה"ד לדווח על ההכנסה - מהענקת המניות בעת הענקתם ועליו לשלם את המס על בסיס מזומן על אף שלא עבר מזומן. יצוין, כי תשלום המס שעל עוה"ד לשלם בגין קבלת אותם המניות הינו מס שולי (במקרה של עצמאי) וככזה יכול להגיע עד לשיעור מס של 48% (נכון לשנת 2012). על עוה"ד לדעת שאת המס שעליו לשלם מחשבים משווי המניות במועד הקצאתן (מהדוג' לעיל מ- מיליון ש"ח).

 

בעניין מע"מ, בגין שווי המניות שהתקבלו, עוה"ד יצטרך לכלול את שווי המניות שקבל כחלק ממחזור עסקאותיו עליהם ידווח למע"מ, בדיווח הקרוב למועד קבלת המניות, ויצטרך לשלם 16% מס עסקאות (נכון להיום). משווי המניות/אופציות שקבל כתתחליף לשכ"ט במזומן, מגולם מרכיב של מס עסקאות בגין אותה התמורה – שווי המניות/האופציות. בעניין זה ראה עמדת המחלקה המקצועית והמשפטית של מע"מ - החלטת מיסוי 2/11 - החבות במע"מ בשל תמורה בגין מתן שירות הכוללת מרכיב של מזומן ומרכיב של אופציות.

 

כמו כן, מאחר וקבלת המניות/האופציות כתחליף לשכ"ט הווה הכנסה שוטפת בידי עורך הדין, בל ישכח, כי על אותה הכנסה יש לשלם גם ביטוח לאומי ומס בריאות בהתאם לחוק הביטוח לאומי (יוער כי אם הכנסותיו של עורך הדין עולות על תקרת ההכנסה החודשית המקסימלית, אזי עורך הדין לא יצטרך לשלם על שווי המניות/האופציות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).

 

מהאמור לעיל, אין ספק כי הסכמת עורך הדין לקבל את שכר טרחתו בשווה כסף, כלומר במניות/אופציות בהתאם לתיקון 9, הינה עזרה ענקית לאותם יזמים. אולם, עוה"ד אשר אין ביכולתו התזרימית, בעת קבלת התמורה באמצעות מניות כפי שמופיע בדוג' לעיל, לשלם את המיסים, הן הישירים והן העקיפים, החלים על אותה תמורה בשווה כסף, עליו לשקול היטב את הסכמתו לקבלת התמורה בשווה כסף.

 

ב. שאלה נוספת שיכולה להוות בעיה פרקטית בעת יישום התיקון הינה מה דינם של רווחים שנוצרו עקב עלית ערך המניות ממועד קבלתן ועד למועד מכירתן?

 

נניח שעל הבעיות שבסעיף א' לעיל התגבר עורך הדין והסכים לקבל מניות/אופציות כתחליף לשכר טרחתו במזומן.

 

נניח שבמועד קבלת המניות, שווין של המניות שקיבל היה 100,000 ש"ח ועל שווי זה של המניות שולמו כל המיסים החלים על שווי התמורה לפי חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק הביטוח הלאומי. והינה, לאחר שנה, מוכר עורך הדין את אותן המניות שקבל דאז כתחליף לשכר טרחה במזומן עבור שירותיו (דאז ההכנסה הייתה פרותית בידיו של עורך הדין) במחיר של 250,000 ש"ח.

 

השאלה היא, מהו שיעור המס שיחול על 150,000 ש"ח - הרווח שנוצר לעורך הדין בעת מכירת המניות שערכן עלה ממועד קבלתן ועד למועד מכירתן?

 

במילים אחרות מה אופי הרווח שנצמח לעורך הדין בגין המכירה? אם ה- 150,000 ש"ח נחשבים רווח הון? ועל רווח זה יחול שיעור מס מוגבל (25% או 30% לפי העניין, נכון לשנת 2012), או אותו הרווח נחשב גם הוא הכנסה פירותית, הרווח הינו רווח אנטגרלי לפעילות השוטפת של עורך הדין - המניות מהווים תחליף לשכר טירחה ריטיינר, ואז אופים של ה- 150,000 ש"ח הינו רווח פירותי וככזה שיעור המס שיש להחיל על הרווח הינו שיעור מס שולי של עד 48% (נכון לשנת 2012)?

 

ג. שאלה נוספת הינה אם הרווח, מהדוגמה בסעיף ב' לעיל, הינו 150,000 ש"ח או יותר ? שכן, אולי יש להתייחס לעלות שווי המניות, לצורכי חישוב הרווח ממכירתן, לאחר תשלום מלוא המס ששולם עליהן בעת קבלת המניות, קרי, 100,000 ש"ח פחות מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי ששולם ובכך בעצם עלות שווי המניות לצורך חישוב הרווח בעת מכירתן נמוכה יותר?

 

חלק קטן מהבעיות המסוייות שהביא עימו תיקון סעיף 9 לכללי האתיקה, הועלו במאמר זה.

לדעתנו, את הבעיות שהועלו במאמר זה (ואת אלו שלא הועלו) ניתן יהיה לפתור בדרך של עריכה נכונה ומדויקת, כל מקרה לגופו, של הסכם שכר הטרחה שנערך בין עורך הדין לקוחו.

 

גולדמן ושות', משרד עורכי דין

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון