מאמרים וכתבות

הרשם: ממנהלן לשופט זוטר

14.02.2011

עו"ד אסף קורן

התיקון האחרון לחוק לשכת עורכי הדין, שעבר בקריאה שנייה ושלישית ביום 31/1/2011 לפיו על עורך דין המתמנה לרשם להקפיא את רשיון עריכת הדין שלו, מהווה שלב אחרון באבולוציה של תפקיד הרשם ממנהלן בבית המשפט לשופט זוטר בפועל.

מקורו של השם "רשם" הוא בתרגום של המונח האנגלי "Court registrar.

 

המונח Court registrar  מוגדר בLegal English Dictionary[1]:

 

"officer of the court generally responsible for the filing of court documents

and maintaining records of proceedings"

 

תפקידו של הרשם היה מלכתחילה תפקיד מנהלתי-פקידותי בעיקרו. הוא נוצר באנגליה במאה ה-19 בבתי המשפט " הגבוהים" של המשפט המקובל, במטרה  להקל על העומס המוטל על השופטים על ידי שחרורם מטיפול בעניינים פרוצדוראליים כך שיוכלו להתרכז בשאלות המרכזיות של המשפט .

 

את התפתחותו של התפקיד ממנהלן לתפקיד מעין שיפוטי באנגליה מתאר דן ביין[2] :"עם העליה בכמות העבודה בבתי המשפט, התברר שהסמכת שופט יחיד לדון בבקשות אלה – אין די בה כדי להתגבר על העומס, שכן יש לזכור כי חלק מהזמן מבלים השופטים מחוץ ללונדון ב–Assizes. ולכן עמדה בפני המחוקק הברירה או למנות שופטים נוספים או להטיל תפקידים שיפוטיים מסוימים על אנשים שאינם שופטים".

 

במשפט הארצישראלי, שלפני הקמת מדינת ישראל, נקבעו תפקידי הרשם בפקודת הרשמים, 1936[3] שתוקנה והפכה לפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל"א –1971, המשולבת כיום בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב] (להלן: "הפקודה").

 

מעיון בפקודת הרשמים ניתן ללמוד בבירור את מקורו המנהלי של תפקידו של הרשם. כך לדוגמא סעיף 22 לפקודה קבע כי סמכויותיו או תפקידו של הפקיד הראשי של בית המשפט יעברו לרשם .

 

עוד עולה, כי בעבר שימש הרשם בתפקיד פקידותי כללי, ובהתאם לכך נכתב בסעיף 20 לפקודה כי הרשם רשאי לעשות כל פעולה שפקיד עושה.

 

ניכר מפקודת הרשמים כי ייעודו של הרשם היה  למלא תפקיד מנהלי בעיקרו אך לפעול כגורם שיפוטי במקרים בהם שיקול הדעת היה מועט, כגון  אישור רשמי של הסכמות בעלי הדין מכללא או בפועל. לשם כך, קיבל הרשם תפקידים שיפוטיים מנהליים מוגדרים כגון סמכות למתן פסק דין בהעדר הגנה ללא שמיעת עדות (סעיף 3 לפקודה), פסק דין מוסכם (סעיף 4 לפקודה), מחיקת הליך ( סעיף 5 לפקודה), לשום הוצאות (סעיף 15 לפקודה) .

 

תפקידו המנהלי של הרשם הורחב בתיקון לחוק בתי המשפט[4] לדוגמא ניתנה לו רשות לדרוש ראיה לצורך מתן פסק דין בהעדר הגנה.

 

בשל העובדה כי תפקידו של הרשם לא נתפס כתפקיד שיפוטי לחלוטין לא נדרש הרשם לעבור הליך מינוי של שופטים אלא מינויו היה מנהלי בהתאם לסעיף 84 לחוק בתי המשפט שבו מוגדר רשם כך:

 

(א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם או לסגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.

 

 (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי. 

 

(ג) בפרק זה, "רשם" - מי שנתמנה רשם או סגן רשם לפי סעיף זה."

 

סמכותו של רשם הוגדלה במיוחד בחוק בית הדין לעבודה [5] שקובע כי לרשם בית הדין לעבודה תהיה סמכותו של שופט בבית הדין האזורי לדון בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שעניינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,400 שקלים חדשים.

 

עיון בחוק ובהיסטוריה החקיקתית מראה כי הרשם הינו מנהלן שהוטלו עליו סמכויות מעין שיפוטיות על מנת לחסוך את הצורך למנות שופטים אחרים לעסוק בפרוצדורה .

 

התפיסה לפיה הרשם אינו אותו מנהלן שעוסק בצד המנהלי של בית המשפט ורק אגב אורחה בעל סמכויות מעין שיפוטיות אלא יותר שופט זוטר בעל סמכויות מוגבלות  חלחלה פנימה למערכת המשפטית וכן גם לתודעת המחוקק .

 

אנו רואים עיגון לתפיסה זו בהצעת החוק האחרונה לתיקון חוק לשכת עורכי הדין. בהצעה זו ניתן להבחין בהפנמה המוחלטת שרשם הינו שופט לכל דבר, כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק:

 

"מכיוון שהרשמים אינם עוסקים ואינם רשאים לעסוק בעריכת דין, ובכך דינם כדין שופטים, ובשל האופי השיפוטי של עבודת הרשמים, מוצע להשוות את מצב הרשמים שאינם שופטים לזה של הרשמים שהם שופטים כמו גם למצבם של שופטים ודיינים של בתי הדין ה דתיים, ולקבוע כי עם כהונתם תיפסק חברותם בלשכת עורכי הדין".

 

גישה זו אינה חדשה ונדונה גם במאמרו הנ"ל של המלומד דן ביין וגם בועדה בראשותה של כב' שופטת בית המשפט העליון בדימוס, טובה שטרסברג כהן, אשר התבקשה לבדוק את מעמד הרשמים וסמכויותיהם .

 

הועדה קבעה כי יש לבטל את מעמד הרשמים שאינם שופטים בבית משפט השלום, ולמנות במקומם שופטים[6].

 

לעניות דעתי אין צורך לבטל לחלוטין את תפקיד הרשם, שכן תפקיד הרשם מהווה הכנה מצוינת בדרך לשפיטה ובכך גם יש באפשרותה של מערכת המשפט לבחון את המועמד לשפיטה תחילה כרשם בטרם יתמנה כשופט.

 

לא למותר לציין כי חלק משופטי בתי המשפט המחוזיים החלו את דרכם כרשמים ולדוגמא: כב' השופט יונתן אברהם  (מחוזי נצרת), כב' השופטת נוגה אוהד (מחוזי מרכז), כב' השופטת שרה גדות (מחוזי תל אביב) וכן כב' השופט יגאל גריל (מחוזי חיפה)[7].

 

לסיכום: הפנמה במערכת המשפט ומחוצה לה כי רשם הינו שופט זוטר מראה את המעבר המעשי אך בעיקר התפיסתי של הרשם מתפקיד מנהלן המבצע פונקציות מעין שיפוטיות לשופט זוטר, דבר הבא לידי ביטוי בתיקון האחרון המוצע לחוק לשכת עורכי הדין.



[1] יודגש כי בדרך כלל נקראים רשמים באנגליה בתואר “master” אך בערכאות של ה Family Divisionוב Admirality Division נקראים הרשמיםRegistars. זהו כנראה מקור השם בפקודת הרשמים.

[2] דן ביין - 'תפקידו וסמכויותיו של הרשם בענינים אזרחיים - הצורך בבדיקה מחודשת' עיוני משפט כרך ז (תשל"ט-תש"ם), 376.

[3] פקןדת הרשמים, 1936 ע"ר 1936 תוס' 1 מס' 623 , עמ' 233.

[4] חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

[5] חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

[6] ראה מאמר בעיתון גלובס "ועדת שטרסברג כהן: קץ עידן הרשמים" פורסם בתאריך 1/10/1998 .

[7] קורות החיים של השופטים באתר בתי המשפט www.court.gov.il .

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון