מאמרים וכתבות

הוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים - נייר עמדה מורחב של ועדת צבא ובטחון של הלשכה

20.01.2011

עו"ד שמעון לפיד, ממונה בכיר, ועדת צבא ובטחון

ההוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים צריכות להיות פשוטות וקלות ליישום. הצעת החוק שבנדון מציעה מתווה פשוט יחסית, שאינו מסורבל, לקביעת הרישום הפלילי.

 

ו ע ד ת    צ ב א    ו ב ט ח ו ן

 

יו"ר הוועדה:

עו"ד אילן כץ

מ"מ:

עו"ד סמי איליה

עו"ד מתי עצמון

סגן:

עו"ד אריאל סלטו

 

 

 

 

 

ת"א, ט"ו בשבט תשע"א

20 בינואר 2011

1094/11

 

 

 

- בדואר -

 

 

לכבוד

ח"כ מירי רגב

ה כ נ ס ת                                                                                                          

ירושלים

 

חברת כנסת נכבדה,

 

  

הנדון: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים),

התש"ע - 2010 (פ/2122/18)

 

  

נייר עמדה

 

 

בהמשך למכתבנו מיום 23.11.10, שבו הבענו את תמיכתנו העקרונית בהצעת החוק שבנדון, נבקש לסקור בהרחבה את העמדות והנימוקים השונים, שהובעו בסוגיה בישיבתה של ועדת צבא ובטחון, כמפורט לקמן:

 

במקביל להצעה זו קיימת הצ"ח השיפוט הצבאי (תיקון מס' 61) (הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום), התש"ע – 2010 (הצעות חוק הממשלה - 479 מיום 25.1.10) (להלן: "הצעת החוק הממשלתית"), הגורמת להרעה במצבם של החיילים העומדים למשפט יחסית למצבם על פי הדין הקיים. על פי הצעת החוק הממשלתית תוקנה לבית הדין הצבאי סמכות לקבוע רישום פלילי מופחת אך לא להימנע מהרשעה כלל. היא גם מסייגת את סמכות בית הדין ביחס לעונש – ככל שהעונש חמור יותר, לא יהיה רישום מופחת. יתירה מכך, ההצעה מותנית בכך שתועבר יחד עם ביטול תקנות המרשם הפלילי ותקנות השבים (פרטי רישום שלא יירשמו).

 

הצעת החוק שבנדון נבדלת מהצעת החוק הממשלתית במספר היבטים:

 

האחד, היא אינה מסייגת את סמכות בית הדין, אלא יוצאת מנקודת הנחה, ששופטי בית הדין מכירים את המאטריה ואת האינטרסים של הצדדים, וכיוון שמדובר בשופטים מקצועיים, משאירה את שיקול הדעת בידי השופטים בהתאם לנסיבות שיוכחו לפניהם.

 

השני, בכך שאינה יוצרת זיקה בין חומרת הענישה לרישום הפלילי. לעומתה, הצעת החוק הממשלתית יוצרת זיקה לא נכונה בין חומרת הענישה לרישום הפלילי. זה עלול לגרום לעיוות דין, שכן לעיתים יש אינטרס לענישה חמורה אך לא לרישום פלילי, כאשר לא קיים כל אינטרס להזהיר את הציבור.

 

השלישי, אין סיבה שלצד מתן סמכות לבית הדין יבוטלו סמכויות אחרות, כפי שמותנה בנוגע להצעת החוק הממשלתית. לפיכך, ועדת צבא ובטחון מתנגדת לביטול תקנות המרשם הפלילי ותקנות השבים (פרטי רישום שלא יירשמו), וסבורה, כי יש להשאיר על כנה את האפשרויות של אי רישום פלילי כאמור בתקנות המרשם הנ"ל.

 

אין מקום לכבול את שיקול הדעת השיפוטי. יש ליתן לשופטי בית הדין הצבאי שיקול דעת שיפוטי מלא לביטול הרישום הפלילי בהתקיים הנסיבות הראויות. הנסיבות האמורות בהצעת החוק: "פגיעה במשמעת הצבאית או בכוננות הצבאית", עמומות מדי. יש מקום לקבוע רשימה של קריטריונים, אך אין להתנות את הנסיבות רק בזיקה צבאית, שכן זה גורם לאפליית חיילים לעומת אזרחים, לדוגמא: בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, הנחשבת עבירה קלה (בצבא – העמדה לדין בגינה הגוררת רישום פלילי, באזרחות – לא נוהגים להעמיד לדין בגינה).

 

הוספת האפשרות לקבוע העדר רישום פלילי על ידי בית הדין, כמוצע בהצ"ח, נועדה גם כדי לא לאפשר כוח רב מדי בידי רשויות התביעה האמונות על ניסוח כתבי האישום.

 

צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין ענישה פיקודית לרישום פלילי בצידה. ענישה פיקודית (למפקדים שסרחו ואינם ראויים להמשיך בתפקידם הפיקודי) היא קשה בפני עצמה, ואין צורך להוסיף לה רישום פלילי.

 

אותו רציונל יש להפעיל גם בעבירות ייחודיות לצבא, בגינן יש מקום להעמיד לדין, ואולי אף להחמיר בעונש, אך מכאן ועד הטלת כתם של רישום פלילי (הממשיך גם לאזרחות) המרחק גדול.

 

הסמכות בעניין ביטול או הפחתת רישום פלילי צריכה להינתן לבית הדין הצבאי בהכרעת הדין - על דרך קביעה מראש בדבר ביטולו או הפחתתו, וגם בגזר הדין - על דרך מתן אפשרות לשנותו בדיעבד בדומה לסמכות לביטול הרשעה, מבחן ללא הרשעה או שירות לתועלת הציבור, שניתנת לבתי המשפט במערכת האזרחית.

 

ההוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים צריכות להיות פשוטות וקלות ליישום. הצעת החוק שבנדון מציעה מתווה פשוט יחסית, שאינו מסורבל, לקביעת הרישום הפלילי.

 

נשמח לעמוד לרשותך למתן פרטים נוספים.

 

 

                                                                                                            ב ב ר כ ה,

                                                                                                            אילן כץ, עו"ד

                                                                                                             יו"ר הוועדה

 

העתקים:

 

פרופ' יעקב נאמן – שר המשפטים.

ח"כ שאול מופז – יו"ר ועדת החוץ והבטחון, הכנסת.

מזכירות ועדת החוץ והבטחון – הכנסת.

אלוף אביחי מנדלבליט, עו"ד – פצ"ר.

 

עו"ד יורי גיא-רון – ראש לשכת עוה"ד.

עו"ד אלי זהר – יו"ר פורום כנסת, לשכת עוה"ד.

עו"ד אד פרידמן – יו"ר צוות קישור לכנסת, לשכת עוה"ד.

עו"ד רחל תורן – יו"ר הפורום הפלילי, לשכת עוה"ד.

עו"ד לינדה שפיר, עו"ד – מנכ"ל לשכת עוה"ד.

עו"ד אלי נקר – סמנכ"ל הלשכה ומרכז פורום כנסת.

עו"ד שמעון לפיד – ממונה תחום צבא ובטחון, לשכת עוה"ד.

עו"ד יעל גויסקי – ממונה תחום קשרי שלטון וממשל, לשכת עוה"ד.

 

 

קובץ להורדה
letter_miri_regev.doc
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון