להלן נוסח נייר עמדת הוועדה לח"כ אופיר פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

לשכת עורכי הדין נטלה חלק פעיל בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה בעת הליכי חקיקתו של תיקון מס' 11 לחוק מרשם האוכלוסין, שהוסיף את סעיף 29א, שמטרתו להסדיר באופן מפורש בחוק מסירת פרטי רישום ממרשם האוכלוסין (להלן: "המרשם") לגוף פרטי הפועל על פי חיקוק.

סעיף 29א(ז) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965, (להלן: "החוק") מסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות מכוחו.

לאחרונה הועבר לעיוננו מלשכת היועץ המשפטי של משרד הפנים הנוסח הסופי של תקנות מרשם האוכלוסין (מסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכוח חיקוק), התשס"ח – 2007, שהתקין שר הפנים מכוחו של סעיף 29א לחוק (להלן: "התקנות"), וכפי שהוגשו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה תוך צירוף הסכמת שר המשפטים כנדרש בחוק.

עיון בנוסח זה מגלה תקנה, שאינה עולה בקנה אחד עם האמור בחוק מכוחו הותקנו התקנות. המדובר בתקנה 5, הקובעת "תנאי למסירת פריט רישום", כדלקמן:

"מסירת פרטי רישום מאת מרשם האוכלוסין תהא מותנית בציון מספר הזהות של אדם שמתבקש לגביו המידע ובציון שני פרטי רישום נוספים לפחות, למעט אם נתבקש רק שמו ומענו של אדם, שאז די בציון מספר הזהות".

מהתקנה הנ"ל משתמע, שלא ניתן כלל לבקש מהמרשם מידע על פריט רישום של מספר זהות, ולא זו אף זו, על מבקש המידע למסור למרשם פריט רישום זה, שכן בלעדיו (פרט לחריג אחד) לא יוכל לקבל פריטי רישום אחרים מהמרשם.

תקנה זו עומדת בסתירה להוראת החוק המפורשת שמכוחה הותקנה !

סעיף 29א(א) לחוק קובע מפורשות מהם פרטי הרישום שאין למסור – מקום הלידה והלאום, ולעומת זאת קובע מהם פרטי הרישום שיש למסור, בהפנותו לרשימת פרטי הרישום בסעיפים 29(ב) ו-(ג) ובהוסיפו את פריט הרישום של תאריך הפטירה.

רלבנטי לעניינו סעיף 29(ג) לחוק, הקובע, כי אדם שיש לו לכאורה עניין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי רישום אחרים שייקבעו בתקנות.

בעניין זה, תקנה 11(א)(3) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ") מחייבת זוכים ובאי כוחם, המעוניינים להגיש בקשת לביצוע פס"ד בהוצאה לפועל להגיש אישור בדבר פרטי חייב ממרשם האוכלוסין.

תקנה 1 לתקנות ההוצל"פ הנ"ל מגדירה "אישור בדבר פרטי חייב":

"אישור ממשרד הפנים או מגופים אחרים, אשר יחליט עליהם מנהל בתי המשפט, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם)..."

לא זו אף זו, תקנות נוספות מחייבות זוכים ובאי כוחם להגיש אישור בדבר פרטי חייב:

תקנה 22(א) לתקנות ההוצל"פ מחייבת צירוף אישור בדבר פרטי חייב כתנאי לבקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ולבקשת עיכוב יציאה מן הארץ.

תקנה 104(5) לתקנות ההוצל"פ מחייבת צירוף אישור בדבר פרטי חייב כתנאי להגשת בקשה לביצוע שטר בהוצל"פ.

תקנה 109יא לתקנות ההוצל"פ מחייבת צירוף אישור בדבר פרטי חייב כתנאי  להגשת בקשה לביצוע תביעה לסכום קצוב בהוצל"פ.

אם כן, סעיף 29א קובע מפורשות מהם פרטי הרישום שיש למסור ומהם פרטי הרישום שאין למסור. בין פרטי הרישום שאין למסור לא הופיע מספר הזהות. אדרבא, הסעיף מפנה לפריטי רישום המופיעים בתקנות, ובכלל זה תקנות ההוצל"פ, שם מספר הזהות נקבע כפריט רישום שיש להצטייד בו לצורך פתיחת תיק בהוצל"פ ולצורך הגשת בקשות מסויימות. לפיכך, תקנה 5, שאינה מאפשרת מסירת פריט רישום של מספר זהות מנוגדת, איפוא, להוראת החוק מכוחו הותקנה.

תקנה 5 שוללת דה-פקטו מסירת פריט רישום של מספר זהות בכסות של התנאה בדבר אופן המסירה של פרטי הרישום. סמכות זו של קביעת פרטי הרישום שעל המרשם למסור הוענקה במפורש למחוקק ולא למתקין התקנות. לפיכך, כיוון שלא אמורה להיות כל מניעה למסור את מספר הזהות על ידי  המרשם, אין מקום לאשר את כניסתה לתוקף של התקנה, שאינה מאפשרת זאת.

בנוסף ובהתבסס על האמור לעיל, תקנה זו הותקנה בחריגה מהרשאה כפי שנקבעה בחוק:

סעיף 29א(ז) לחוק קובע את גבולות ההרשאה של מתקין התקנות:

"שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר אופן המסירה של פרטי רישום ותנאיה, לרבות דרכי אבטחת המידע והבקרה על השימוש בו, ובדבר העברת מידע לידי אדם על מסירת פרטי הרישום לגביו לפי סעיף זה".

מלשון התקנה עולה, כי אין כל הרשאה לשר הפנים, מחוקק המשנה, לקבוע הוראות בעניין רשימת פרטי הרישום, הגדלת הרשימה או הקטנתה. ככל הנוגע לפרטי רישום, כל שניתנה לו היא הרשאה להתקין תקנות רק לגבי אופן מסירתם ותנאי המסירה. לשונו המפורשת של סעיף 29א כמו גם תכלית חקיקתו מצביעים במפורש, שאין כל כוונה לאסור מסירת פריט רישום של מספר זהות מהמרשם, שהרי סעיף 29א, המונה את רשימת פרטי הרישום או מפנה אליהם, לא אסר כלל למסרו.

תקנה זו עומדת בסתירה לתקנות ההוצל"פ הקודמות לה מבחינה כרונולוגית:

כאמור לעיל, תקנות 11(א)(3), 22(א), 104(5) ו- 109יא לתקנות ההוצל"פ מחייבות את הזוכה או ב"כ להצטייד באישור בדבר פרטי חייב ממרשם האוכלוסין טרם פתיחת תיק בהוצל"פ או לביצוע בקשות מסויימות. אישור זה, כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות ההוצל"פ כולל מספר זהות של החייב.

עד כה הגישו באי כוח הזוכים בהוצל"פ את האישור הנ"ל באמצעות הקשר הממוחשב שבין משרדיהם לבין מרשם האוכלוסין באמצעות ספק שאושר על ידי מנהל בתי המשפט לפי סעיף 1 לתקנות ההוצל"פ ("בזק זהב", ההוצאה לאור של לשכת עוה"ד). האישור ניתן להם כיוון שהם מנהלים תיקי הוצל"פ רבים, ולפיכך נדרשים לאמת פרטי זיהוי ביחס למספר בלתי מסוים או בלתי ידוע מראש.

לפי תקנה 5 יימנע כביכול מב"כ זוכים לדרוש מהמרשם את פריט הרישום של מספר הזהות, דבר העלול לגרום לשיבושים קשים במערכת הגביה ובלשכות מרשם האוכלוסין, שכן אם יידרשו עורכי דין, המנהלים מאות ואף אלפי תיקים בהוצאה לפועל, להמציא את מספר הזהות כפי שמחוייבים הם על פי תקנות ההוצל"פ הנזכרות לעיל באמצעות הגעה אישית ללשכת מרשם האוכלוסין, מדובר בהליך מסורבל, אשר בנוסף, יקשה על הגשת בקשות ופתיחת תיקים בהוצל"פ, ויפגע קשות ביעילות הגביה.

לאור האמור לעיל, ובשל כך שלא ברור, מה הועילו חכמים בתקנתם, מן הראוי להימנע מאישור התקנות בנוסחן הנוכחי עד לתיקונן באופן שיעלה בקנה אחד עם האמור בחוק שמכוחו הותקנו ועם האמור בתקנות ההוצל"פ, לרבות ובפרט - מתן אפשרות לב"כ הזוכים לקבל מידע מהמרשם בדבר פריט הרישום של מספר זהות, ולצורך וידוא כי המידע הנמסר מתייחס לאדם שלגביו התבקש המידע.

לחלופין, מן הראוי, שבמקביל לאישורן של תקנות מרשם האוכלוסין, לבטל את תקנות ההוצל"פ, המחייבות את הזוכה או ב"כ להצטייד באישור בדבר פרטי חייב, ולחייב את המדינה בחוק לספק ללשכות ההוצל"פ נתונים ישירות ממרשם האוכלוסין, במקום המצב האבסורדי הקיים היום, שהזוכים או באי כוחם צריכים להפיק את המידע מרשות אחת של המדינה (מרשם אוכלוסין) ולהמציאו לרשות אחרת שלה (לשכת ההוצל"פ).

המצאה ישירה של מידע בין שתי רשויות מדינה מתאפשרת גם לאור סעיף 23ג' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981.

יודגש, כי הצעה זו הועלתה מצד מספר חברי כנסת בעת דיוני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בהצעת חוק הרפורמה בהוצל"פ. הצעה זו מצויה בשלב זה בדיונים וטרם גובשה הסכמה לגביה. יושם אל לב, כי על אף נקודות ההשקה שביניהן נדונות התקנות, כל אחת בוועדה אחרת של הכנסת – תקנות ההוצל"פ בוועדת חוקה חוק ומשפט ותקנות מרשם האוכלוסין בוועדת הפנים, דבר העלול ליצור סתירות מהותיות בעלות השלכות כבדות משקל כפי שתואר לעיל.

סיכומו של דבר, לא ניתן לאחוז את החבל משני קצותיו – מחד, לחייב את הזוכים ובאי כוחם מכוח תקנות ההוצל"פ להמציא ללשכות ההוצל"פ אישור בדבר פרטי חייב, הכולל מספר זהות, כתנאי לפתיחת תיק ולהגשת בקשות, ומאידך, למנוע מהם קבלת מספר זהות במרשם האוכלוסין (אם טיוטת התקנות שבכותרת אכן תאושר).

השארת תקנות מרשם האוכלוסין בנוסחן הנוכחי ללא שינוי במקביל של תקנות ההוצל"פ עלולה לסרבל את הליכי פתיחת התיקים והגשת בקשות בהוצל"פ, לפגוע במערכת הגביה, שמעמידה המדינה לרשות אזרחיה, ולכך עלולות להיות השלכות הרות גורל על מוסר התשלומים ועל כלכלת המדינה.

נשמח לעמוד לרשותך למתן פרטים נוספים.

                                                                                    ב ב ר כ ה,

                                                                                 סורין גנות, עו"ד

                                                                                   יו"ר הוועדה

העתקים:

חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה – באמצעות מנהלת הוועדה, גב' יפה שפירא.

מר יורי גיא-רון, עו"ד – ראש לשכת עורכי הדין.