אם קיבלתם שק עד לסכום של 500 ₪ והוא חזר, יתכן שעוד מעט לא תוכלו לגבותו יותר באמצעות מערכת ההוצאה לפועל שמעמידה לרשותכם המדינה. אך גם אם יש לכם שקים בסכומים גבוהים יותר עד 500,000 ₪, לא תוכלו לקבל מהמדינה את הכלי האפקטיבי ביותר לאכיפת הגביה – המאסר. אם בכל זאת תרצו להיעזר במה שנשאר ממערכת הגביה והנכם תושבי הפריפריה – איזור הצפון לדוגמא – יתכן שלא תוכלו לקבל שירות מלשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריכם, בשל כך שהיא עלולה להיסגר עקב קיצוצים, אלא תיאלצו לנדוד ללשכה אחרת, מרוחקת יותר.

אלו רק מקצת הגזירות, שבכוונת משרד המשפטים להטיל על הציבור, כפי שעולה מטיוטת חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ז – 2006    , שפורסם לאחרונה. גורמים בלשכת עורכי הדין הביעו התנגדות לחלקים מרכזיים בתזכיר החוק. משרד המשפטים, מסבירים בלשכה, בנותנו הקלות רבות לחייבים, מעביר מסר לציבור שכדאי להתחמק מתשלום חובות, דבר שיפגע במוסר התשלומים במדינה, שגם כך מצבו בכי רע. ההשלכות, מוסיפים בלשכה, מרחיקות לכת, שכן, בראש ובראשונה, אלו שייפגעו מהגזירות הן השכבות החלשות.

ועדת ההוצאה לפועל הארצית גיבשה נייר עמדה מקצועי ומקיף של מיטב המומחים בתחום. נייר העמדה מתייחס לשלל הליקויים שבהצעת משרד המשפטים. מתוך נייר העמדה ליקטנו עבורכם 10 סיבות, מדוע הרפורמה המוצעת בהוצאה לפועל פוגעת באזרח.

1. שק עד 500 ₪ שחזר - לא ניתן יהיה לגבותו בהוצאה לפועל

כאמור, שק שחזר עד לסכום של 500 ₪, לא ניתן יהיה לגבותו, אם תבוצע הרפורמה. זה יעודד רמאים מקצועיים לפזר שקים עד לסכום של 500 ₪, מבלי שניתן יהיה לגבותם. כתוצאה מכך, בעלי עסקים יסרבו לקבל שקים מהלקוחות. הנפגעים הראשונים יהיו השכבות החלשות, שאין באפשרותן להשתמש בכרטיסי אשראי, וכיוון שהפרוטה אינה מצויה בכיסן, אמצעי התשלום היחיד, המאפשר להן לשרוד כלכלית, הוא תשלום בשק.

2. גבייה באמצעות פקודת מאסר ל"עשירים" בלבד

פקודת מאסר היא אחד הכלים המרתיעים המעטים שנותרו לצורך ביצוע הגביה. חיסולו של כלי זה יפגע קשות במערכת. במקרים רבים, רק שימוש במאסר מביא את החייב לשלם את חובו בסופו של דבר. לפי ההצעה, רק אם חייבים לכם מעל 500,000 ₪, תהיו בין המאושרים להשתמש במכשיר האפקטיבי של פקודת מאסר לצורך הגביה. בעלי החוב שחובותיהם מסתכמים בפחות מסכום זה, ייחשבו מעתה לאזרחים סוג ב' מבחינת אמצעי הגביה שתעמיד המדינה לרשותם.

3. סגירת לשכות הוצאה לפועל בפריפריה

משרד המשפטים מציע שינוי ארגוני בלשכות ההוצאה לפועל. שינוי זה עלול להביא בסופו של דבר לסגירת כמה מהן, בעיקר בפריפריה. קיים חשש שהזוכים תושבי הפריפריה ייאלצו להטריח עצמם ללשכות המרוחקות ממקום מגוריהם לצורך קבלת שירותי גביה. מובן שהדבר יהווה מעמסה רבה על אזרחים, במיוחד אם סכומי החוב אינם גבוהים. אלה יחשבו פעמיים, אם להשתמש בשירותיה של המדינה, זאת בשל הוצאות נוספות שיצטרכו להוציא נוסף על סכום החוב, כדוגמת הוצאות נסיעה, שלא לדבר על עצם הטירחה בהגעה ללשכת הוצאה לפועל מרוחקת.

4. לשכות ההוצאה לפועל אינן ערוכות לרפורמה

במסגרת הרפורמה מוצע להקים מסלול של גביה עד לסכומים של 30,000 ₪, שיופעל ביוזמת מערכת ההוצאה לפועל. ייזום הליכים על ידי המערכת במקום הזוכה או בא כוחו אינו מציאותי ועלול להסב נזקים גדולים לאין ערוך לאזרחים המעוניינים לגבות את חובותיהם באמצעות המערכת, במיוחד שהפעלתו של מסלול אינה מוגבלת לסכומים קטנים אלא עד לסכומים משמעותיים של 30,000 ₪. נמנה את הסיבות לכך:

v      המערכת אינה ערוכה מבחינת כוח אדם

לצורך ייזום הליכים באופן עצמאי על ידי פקידי לשכות ההוצאה לפועל נדרשת תוספת של תקנים ותקציב, עניין חסר סיכוי בתקופה של קיצוצים. אחרת, איזו מוטיבציה תהיה לפקיד לשכת הוצל"פ ליזום הליכים מעבר למסגרת תפקידו הנוכחי ללא קבלת תמורה על כך ?!

v      המערכת אינה ערוכה מבחינת כלי האכיפה שלרשותה

בוטלה האפשרות לאסור את החייב בסכומים אלה. מנגד, ניתנה אמנם נגישות למקורות מידע על החייב, אולם כשמדובר בחייב מקצועי וחמקן המבריח נכסים, לא יעזרו מקורות המידע של הרשויות, אלא יש מידע שרק הזוכים מסוגלים להביא, ומטבע הדברים יש להם גם יותר מוטיבציה לעשות זאת.

v      המערכת אינה ערוכה מבחינה מקצועית

ככל שסכום החוב גדל, גדל מספר ההתנגדויות של חייבים לביצוע ההליכים נגדם, במיוחד כשמדובר בתיקים עד 30,000 ₪. פקידי ההוצל"פ לא יוכלו להמשיך בהליכים באופן עצמאי מבלי לעבור את משוכת הליכי ההתנגדות. לצורך כך נדרשת התערבות הזוכה או בא כוחו, ומטרת ההליך – לפעול ללא התערבות הזוכה או בא כוחו – לא מתקיימת בחלק גדול של המקרים.

5. צמיחת מנגנוני גביה חלופיים על ידי גורמים עבריינים

פגיעה באפקטיביות הגביה על ידי צמצום פקודת מאסר, אי יכולת לגבות שקים עד 500 ₪ וכיו"ב, תגרום לכך שהציבור ידיר רגליו משימוש במערכת הגביה של המדינה, ותחת זאת יבכר להיעזר בשירותי גביה אפקטיביים יותר שיוצעו על ידי גורמים מפוקפקים, שם כל האמצעים כשרים לגביה בבחינת "כל דאלים גבר". פירוק מערכת ההוצאה לפועל מנכסיה ופגיעה במערך האיזונים הקיים היום, יביא להתגברות פעילות עבריינית, דבר שיעמיד בסכנה את האינטרס של שלום הציבור.

6. התעשרות המדינה שלא כדין באמצעות הטלת אגרות על הציבור

על פי המוצע, במסלול מקוצר כביכול לגביית סכומי חוב עד 30,000 ₪ ייסגר התיק כעבור 10 חודשים, ולאחר מכן, אם הגביה לא הצליחה ייפתח מחדש במסלול הרגיל. משום מה אין בהצעה כל התייחסות לאגרות שיושתו על האזרח. לפיכך, נראה שלא יחול שינוי במדיניות הנוהגת לגביהן, ובענייננו, בכל פעם שתיק נפתח מחדש, תיגבה מחדש גם אגרת פתיחת תיק בהוצאה לפועל, דבר שיעשיר את קופת המדינה. זוהי פגיעה מהותית באזרח, לדרוש ממנו לשלם פעמיים עבור אותו הליך. מן הראוי היה להשאיר את התיק בסטטוס של תלוי ועומד כפי הקיים בסדרי הדיון האזרחי בבית המשפט, ואז לחדש את הטיפול מבלי לפתוח תיק ומבלי לשלם אגרה מחדש. נראה, שמנגנון הסגירה נועד כדי להציג נתונים סטטיסטיים משופרים לגבי כמות התיקים הסגורים כמדד לקצב הגביה במקום להוביל שינוי מהותי להגברתה.

7. הטלת חובה על הבנקים לדאוג לדיור חלופי תייקר את המשכנתאות

משרד המשפטים מציע להטיל על הבנקים חובה מוחלטת לדאוג לדיור חלופי לחייב שפונה מביתו עקב חוב, אף מבלי שיוכלו להתנות על כך בהסכמי המשכון ושטרי המשכנתא. הטלת חובה זו על הבנקים תייקר את המשכנתאות, שכן הבנקים יגלגלו את הסיכונים על ציבור לקוחותיהם, בין היתר על ידי הקשחת התנאים לקבלת משכנתאות. מי שייפגעו ראשונים מהמהלך הם האוכלוסיות הפחות מבוססות - זוגות צעירים, משפחות חד הוריות וכיו"ב.

8. אפליית האזרח לרעה אל מול המדינה בשימוש באמצעי גביה

האזרח מופלה לעומת המדינה, כיוון שיש לו דין אחר ממנה לעניין קבלת שירותי גביה. המדינה, כידוע, פועלת מכוח הוראותיה הדרקוניות של פקודת המיסים (גביה) שהינה שריד מתקופת המנדט. הוראות אלה מאפשרות לה לנקוט מגוון רחב של אמצעים אפקטיביים לגביית חובותיה. המדינה, בעצם, לא תיפגע מהרפורמה והשלכותיה לא יתפסו לגביה, כי חל עליה דין אחר. לעומת זאת, האזרח הפשוט נאלץ להסתפק בחוק ההוצאה לפועל, שאפקטיביות הגביה שלו נמוכה יותר, וכעת אם תבוצע הרפורמה, יהפוך החוק לגורם אכיפה חסר שיניים.

9. העדר אמצעים עם שיניים לביצוע הגביה

הצעת משרד המשפטים מוכיחה, שלא נעשה נסיון כן ואמיתי להתמודד עם הדברים המהותיים שכן נחוץ תיקון בעניינם. כך לדוגמא לא בוטל הצורך בהליך המצאה מחדש בהוצאה לפועל לאחר שהמצאה כבר בוצעה בעת שנדון התיק בבית המשפט, וגם לא נעשה נסיון להתמודד עם נושאי הברחת רכוש וחייבים שהינם רמאים וחמקנים מקצועיים. בנוסף, ההליך של איחוד תיקים משמש לחייבים אמצעי להתחמק מהזוכים ולהשתמטות מחובותיהם, וכאילו לא די בכך, חקירת היכולת אינה משקפת את מצב הנכסים האמיתיים, המצויים בידי החייב. גם הנגישות שניתנה למאגרי מידע אינה פותרת בהכרח את בעיית הברחת הנכסים ויעילותה שולית. בפועל, הזוכים צריכים לאתר בכוחות עצמם את המידע על המקורות הפיננסיים של החייבים.

10. פגיעה בכלכלה

הצעת משרד המשפטים עשויה לחולל זעזועים מרחיקי לכת במשק הישראלי הרבה מעבר לגבולותיה של מערכת ההוצאה לפועל. על אף שמערכת ההוצאה לפועל במתכונתה הנוכחית רחוקה מלהיות מושלמת, מכל מקום, ביצוע שינויים מהותיים במערך האיזונים הקיים בחוק ללא היוועצות עם הגורמים המקצועיים בעלי הנסיון המעשי בהפעלת המערכת, וללא הסתמכות על מחקר משווה, שיבחן את תיפקודן של מערכות מקבילות במדינות אחרות, הינו מעשה חסר אחריות, שעלול להסב נזקים כבדים למשק הישראלי ולפגיעה בחיי המסחר והכלכלה התקינים.

משרד המשפטים יוצר למעשה מצב של גן עדן לחייבים בהוצאה לפועל, ושלא במודע נותן תמריץ לחייבים שלא לשלם את חובם, דבר העלול לפגוע קשות במוסר התשלומים, שהינו אחד מאבני היסוד של משטר כלכלי יציב.

צמצום פקודת המאסר, אי היכולת לגבות שקים עד 500 ₪ ועוד כהנה יזמות יחלישו קשות את המערכת וכפועל יוצא מכך יפחיתו מאד את סיכויי הגביה. ההשלכות של מצב זה על המשק עלולות להיות חמורות: בהעדר אכיפה חזקה יתרבו החייבים המתחמקים מתשלום חובם. לא ניתן יהיה לשים יד על נכסיהם, גם אם תינתן נגישות למקורות מידע, שכן חייב מקצועי אינו מצהיר על מקורות הכנסתו ואינו רושם את נכסיו על שמו, ובוודאי שאינו מעדכן את כתובתו האמיתית. אמצעי ההרתעה היחיד הוא המאסר, ופגיעה בו תהווה זריקת עידוד לחייבים. הזוכים הגדולים כמו בנקים וחברות מסחריות יגלגלו את הסיכונים על הציבור על ידי העלאת מחירים והקשחת התנאים לקבלת אשראי, הלוואות ומשכנתאות, ולפיכך השכבות החלשות יהיו הראשונות להיפגע. האחרונות גם ייפגעו בשל כך שבעלי העסקים יסרבו לקבל שקים מהן בשל סיכויי גביה נמוכים, כאשר יש לזכור שעבור השכבות החלשות מדובר באמצעי התשלום הכמעט יחיד. בנוסף, ההתפתחות הכלכלית תיעצר, שכן עסקים חדשים לא ייפתחו ועסקים קיימים עלולים לקרוס בשל העדר יכולת גביה ואי העמדת אשראי לבעלי העסקים על ידי הבנקים, שיחפצו למזער את הסיכונים המוטלים לפתחם.

לבטח, לא זו היתה כוונתם של מנסחי ההצעה. אך גם אם נניח שפעלו מתוך מחויבות לנושאים החברתיים, אולי כוונתם הייתה טובה, אך מעשיהם אינם רצויים. הצעתם בעלת השלכות הרות אסון על כלכלת המדינה ועל האזרח הקטן, שלא לדבר על הפגיעה בשכבות החלשות ועל תרומתה הלא מכוונת של ההצעה להתגברות הפשיעה ולעלייתם של גורמי גביה מפוקפקים.

בנוסף, הרפורמה המוצעת כוללת שינויים מפליגים לרעה בשכר הטרחה של עורכי הדין, דבר העלול לפגוע קשות בציבור זה, שהינו הכוח המקצועי המסייע לאזרחים לפעול בהוצאה לפועל. יוזמי הרפורמה התעלמו מהפגיעה בעצמאות המקצוע המעוגנת בחוק, ומכך שעורכי הדין העוסקים בתחום בחיי המעשה הם הגורם המקצועי ביותר לתמחר את השירות. אך בראש ובראשונה הפגיעה היא בציבור הרחב, המבקש להסתייע במערכת ההוצאה לפועל לגביית חובו. כידוע, שכר הטרחה הנפסק בבית המשפט או נקבע בהוצאה לפועל שייך לזוכה, ונועד לפצות את בעל דין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם. כיוון ששכר הטרחה שייך לזוכה ולא לבא כוחו, שינוי מבנה שכר הטרחה יטיל עלויות על הזוכים שיצטרכו לממן מכיסם את עלויות הטיפול של עורכי הדין המסייעים להם בגביה. בכך, יש פגיעה לא מידתית בזכות הקניינית של הזוכה שגם הוצאותיו הסבירות יושבו לו. זכות הקניין מעוגנת, כידוע, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מן הראוי לעצור את הרכבת הדוהרת ולעשות חושבים תוך היוועצות עם עורכי הדין, שהינם אנשי המקצוע, צרכניה המרכזיים של המערכת המכירים את תהליכי עבודתה מן השטח. לעצתם, מן הסתם, ערך לא יסולא בפז לקידומה של המערכת.