חיפוש באתר
לחיפוש מתקדם
  • עמוד הבית
  • מוסדות הלשכה
  • ועדות הלשכה
  • נייר עמדה - תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ייעול הגביה והוראות שונות), התשס"ב - 2002

ועדות הלשכה

נייר עמדה - תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ייעול הגביה והוראות שונות), התשס"ב - 2002

07.11.2002

נייר העמדה מטעם ועדת ההוצאה לפועל בנוגע לתזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ייעול הגביה והוראות שונות), התשס"ב - 2002 הוגש לשר המשפטים ביום 7.11.02.

עמדת ועדת ההוצאה לפועל שליד הועד המרכזי של לשכת עוה"ד ביחס לתזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ייעול הגביה והוראות שונות) התשס"ב - 2002

  1. כללי

    1. מדובר בתיקון חקיקה חשוב מאוד אשר מנסה לשנות באופן מהותי את הליכי ההוצל"פ.

    2. מומלץ להוסיף לתיקון המוצע מנגנוני גביה נוספים בהתאם למסמך שהוכן על ידי ועדת ההוצאה לפועל של הלשכה, כפי שיפורט להלן.

  2. סעיף 1 – שינוי מונחים

    1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

  3. סעיף 2 – תיקון סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל

    1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

  4. סעיף 3 – הוספת סעיף 3 א' לחוק

    1. נראה שמדובר בגוף מיותר אשר לא יועיל להליכי הגביה אלא רק יוסיף מערכת נוספת אשר תסרבל תקשה ותייקר את הליכי ההוצל"פ. גוף כמו הגוף המוצע לא יועיל ולא ייעל את הליכי ההוצל"פ אלא רק יוסיף גוף בירוקרטי שהזוכים יצטרכו לממן (ראה ס' 29). הדבר יוצר עומס כלכלי נוסף על הזוכים (אשר כבר היום צריכים לממן אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, אגרת עיקולים במדיה מגנטית, אגרת מעצר, אגרת עיקול מטלטלין וכו') ולא תמיד זוכים לקבל חזרה אפילו את הכספים שהשקיעו.

    2. לשכות ההוצאה לפועל אמורים להיות כפופים למנהל בתי המשפט והוא מוסמך וצריך ליתן הוראות מקצועיות כדי להבטיח גבייה יעילה של חובות פסוקים. אולם, כדי שניתן יהיה לגבות את החובות הפסוקים יש לחזק את סמכויות ראש ההוצל"פ וליתן לזוכה כלים לאכוף על החייב לבצע את פסה"ד.

    3. חלק מהסעיפים המזיקים ביותר בהצעה נולדו כדי להצדיק ולהזין את הגוף המיותר הזה (ראה ס' 12).

    4. לשכת עוה"ד מתנגדת להצעה.

  5. סעיף 4 – תיקון סעיף 5 ז' לחוק

    1. הגיוני להסמיך את וועדת האישורים להטיל הוצאות בהתאם לתוצאות ההליך.

    2. מאחר שההצעה נותנת לועדה סמכות להטיל הוצאות, צריך למנות ערכאה שיפוטית אשר לפניה יוכל מי שהוטלו עליו הוצאות לעתור (ראה לדוגמה ס' 106 של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965).

    3. אין התנגדות לשינוי המוצע.

  6. סעיף 5 – תיקון סעיף 6 לחוק

    1. ס"ק (1)

      1. הגיוני לא לאפשר לפתוח תיק הוצל"פ בטרם חלפו 15 יום כדי לאפשר לחייב לשלם את חובו. מובן שצריך למנוע את השימוש באותם 15 יום כדי להסתיר רכוש או להעלימו.

      2. מומלץ לקבוע במפורש שמסירת האזהרה כמוה כמסירת פסה"ד.

      3. צריך לאפשר לזוכה לנקוט בהליכים דחופים (כמו שהיום ניתן לנקוט בהליכים בטרם אזהרה, ס' 7(ה) לחוק) (ע"י הוספת הנוסח בסיפא של ס' 7(ה)- זולת אם ראה ראש ההוצל"פ שנסיבות הענין מצדיקות פתיחת תיק לפני כן).

    2. ס"ק 2

      1. לא מומלץ לאלץ את הזוכה לפתוח תיק הוצל"פ עם כתובת החייב הרשומה במרשם האוכלוסין. פעמים רבות כתובת החייב במרשם האוכלוסין אינה מעודכנת (אולי אפילו בדרך כלל) והזוכה יודע את כתובתו הנכונה של החייב. לא סביר למנוע מהזוכה לפתוח תיק הוצל"פ עם כתובת הידועה לו, או לאלץ אותו להגיש בקשה מיוחדת לראש ההוצל"פ (עומס על ראשי ההוצל"פ, עיכובים גדולים בפתיחת תיקים וכו').

      2. הדבר יכול לגרום לפגיעה בחייבים משום שזוכה היודע את כתובתו הנכונה של החייב יאלץ לפתוח תיק הוצל"פ עם כתובת לא נכונה.

      3. על כן מומלץ לא לבצע את השינוי המוצע.

    3. ס"ק 3

      4.

      אין התנגדות לשינוי המוצע.

    4. ס"ק 4

      1. לזוכים המוסדיים יש בדרך כלל גישה למרשם האוכלוסין, אולם, הדרישה תקשה על זוכים קטנים.

      2. חיוב פקידי ההוצל"פ לבדוק את התאמת הפרטים למרשם האוכלוסין יכביד מאוד על הליך פתיחת תיק ההוצל"פ, יגרום ל"פקקים" ויאריך את משך ההמתנה לפתיחת תיקי הוצל"פ.

      3. פתיחת תיק עם מס' זיהוי לא נכון אינו גורם נזק משום שרוב פעולות ההוצל"פ תלויים בנכונות תעודת הזיהוי (עיקולים במדיה מגנטית, מקרקעין, רכב וכו').

      4. נראה שההצעה לא תועיל ורק תגרום לעומס נוסף על פקידי ההוצל"פ.

      5. מומלץ לא לבצע את השינוי המוצע.

      6. בכל מקרה, מומלץ לאפשר לכל מי שפותח תיק הוצל"פ גישה למרשם האוכלוסין כדי לברר את הפרטים הנכונים של החייב, אם אלה אינם בידיו.

  7. סעיף 6 – תיקון סעיף 7 לחוק

    1. לשכת עוה"ד תומכת בשינוי המוצע.

    2. מומלצים השינויים והתוספות הבאות:

      1. להבהיר שהמצאת אזהרה תחשב כהמצאת פסק הדין.

      2. הגבלת רשיון נהיגה- להחיל גם על חייבים רגילים. אין סיבה להבחין בין חייבי מזונות לחייבים רגילים. יש לזכור שזכאים לקבל מזונות, להבדיל מזוכה רגיל, יש בדר"כ פתרון (תשלומים מהביטוח הלאומי).

      3. ס"ק 2(ב)- מומלץ לקבוע שהמצאת האזהרה תהיה בדואר רשום לכתובת הרשומה של החייב במרשם האוכלוסין.

        4. ס' 17 של חוק מרשם האוכלוסין מחייב להודיע על כל שינוי בפרטים. אי דיווח על שינוי כתובת מהווה גם עבירה.

        קביעה כאמור תאלץ את החייבים לשמור על החוק ולדווח על מקום מגוריהם וכן לקבל דואר רשום.

      4. בס' 6(2)(ב1)- לאפשר את כל העיקולים שהם ברישום ולא רק עיקול מטלטלין (כולל מקרקעין, כספים בבנק, רכב וכו'). מאחר שבוצעה מסירה בדואר רשום לכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין, מומלץ לקבוע שאם תוך 20 יום לאחר רישום העיקול החייב לא פנה ללשכה בבקשה לביטול העיקול או טענת פרעתי- יהיה ניתן לממש את העיקול.

      5. בס' 6(2)(ב2)- יש לאפשר לזוכה לבצע את המסירה ולא רק לשלם את העלויות.

    הזוכים בדר"כ יכולים לבצע את המסירה במהירות גבוהה יותר וביעילות רבה יותר מאשר לשכת ההוצל"פ. איסור על הזוכים לבצע את המסירה מעכב כיום את פתיחת הליכי ההוצל"פ בכ- 3 חודשים. פעמים רבות לוקח מספר שבועות עד שלזוכה נודע שלשכת ההוצל"פ לא ביצעה את המסירה, אז עליו לבקש להנפיק אזהרה חוזרת ולבצע את המסירה. ההליך גורם לבקשות מיותרות לראש ההוצל"פ ובזבוז זמן רב בטרם ניתן להתחיל בהליכים.

    מסירת כתבי תביעה לפי תקנות סד"א מבוצעות על ידי ב"כ הזוכה, אין שום סיבה מדוע הדבר לא יהיה כך גם בלשכת ההוצל"פ.

    ניתן להשאיר כאלטרנטיבה לאפשר לזוכה לבצע המצאה באמצעות לשכת ההוצל"פ, לאחר שישלם את האגרות הכרוכות בכך (אם לשכת ההוצל"פ תבצע את המסירות באופן יעיל ובמחיר סביר- יעדיפו הזוכים לבצע את המסירות באמצעותה).

  8. סעיף 7 – תיקון סעיף 7 ב' לחוק

    1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

    2. מומלץ להסמיך בס"ק (3) את ראש ההוצל"פ לקבל מידע גם מ: רשם המקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, עו"ד המנהלים רישום מקרקעין וכו'- כל מקום בו מתנהל מרשם של נכסים מסוג כלשהו ובו ניתן לאתר נכסים של החייב.

  9. סעיף 8 – תיקון סעיף 8 לחוק

    1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

  10. סעיף 9 – תיקון סעיף 10 לחוק

    1. על פי ההצעה, שכר טרחת עו"ד ייקבע ע"י שר המשפטים בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עוה"ד.

    2. מומלץ לקבוע ששכר טרחת עו"ד יקבע על ידי שר המשפטים בהסכמת המועצה הארצית של לשכת עוה"ד.

  11. סעיף 10 - תיקון סעיף 14

    1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

    2. מומלץ לתמוך בהרחבת זכויותיו של ראש ההוצל"פ לעכב את יציאתו של החייב מהארץ.

      3. מדובר באיזון בין זכות התנועה של החייב לבין זכותו הקניינית של הזוכה. בדר"כ לזוכה אין מספיק אינפורמציה כדי להוכיח שהחייב עומד לעזוב את הארץ. הדבר מאפשר לחייבים לברוח מהארץ ולהתחמק מתשלום חובם.

      עצם היציאה לחו"ל של החייב- אינה סבירה. אם הוא יוצא לצורך בילוי, מובן שאין לאפשר את הדבר. אם הוא יוצא לצורך עבודה, מקום העבודה או מי שמשלם על הנסיעה יצטרך להבטיח את חזרתו לארץ באמצעות ערובה.

      לכן מומלץ להרחיב את סמכויות ראש ההוצל"פ בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ:

      1. ביטול מגבלת השנה על צו עיכוב יציאה מהארץ. מומלץ נוסח התיקון שבס' 19 של הצעת החוק על התיקונים המפורטים להלן בס' 20.

      2. הוצאת צו אוטומטי נגד כל מי שאינו פורע את חובו בתקופה קבועה (6 חודשים או קצת יותר). הדבר אינו פוגע בזכות התנועה יותר מהמקובל היום מאחר ומוצאים צווי עיכוב יציאה מהארץ באופן אוטומטי נגד חייבים מוגבלים באמצעים ופושטי רגל.

      3. במקום המילה "עומד" בס' 14(ג) (... שהחייב עומד לצאת את הארץ ...) תבוא המילה "עלול".

      4. מומלץ לבטל את הסיפא של ס' 14(א) ("ואולם אם נתן ראש ההוצל"פ צו תשלומים ...").

    קיום צו תשלומים על ידי החייב אינו מבטיח שהחייב לא יברח מהארץ וישלם בעתיד. לא צריך להיות שום הבדל בין חייב המקיים צו לחייב שאינו מקיים צו מבחינה זו. הדבר נותן אמצעי להתחמק מצוי עיכוב יציאה- לדוגמה חייב שחייב מליונים, מתייצב לח"י, מקבל צו חיוב (אפילו נניח גבוה מאוד ביחס למקובל בלשכה- נניח, 5,000 ₪), משלם במשך 6 חודשים ואז משמבוטל צו עיכוב היציאה- הוא בורח מהארץ.

    צו עיכוב היציאה מהארץ צופה פני עתיד (שהחייב מתכוון בעתיד להתחמק מהארץ) ואילו המבחן הקבוע בסעיף מבוסס על העבר (אם שילם בעבר)- אין בכך שום הגיון.

  12. סעיף 11 - תיקון סעיף 18

    1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

  13. סעיף 12 – הוספת פרק א 1 לחוק

    1. משמעותו של פרק א1' לחוק ההוצאה לפועל הינו ביצוע מהפכה רבתי בתחום ההוצל"פ: יצירתו יש מאין של גוף ציבורי-שלטוני חדש: "מחלקות לניהול תיקי הוצל"פ" תוך "הלאמת" הייצוג של זוכים בתיקים של עד 5,000 ₪ ותוך שלילה דה-פקטו של זכות הייצוג של זוכים ע"י עו"ד.

    2. התיקון המוצע ישפיע באופן מהותי על רוב הזוכים הקטנים ובעיקר על בעלי עסקים קטנים (בעלי מוסכים, בעלי חנויות, בעלי מכולות, מספרות, מורים לנהיגה, סוכני נסיעות, וכדומה). אשר על כן, העובדה כי בניסוחו של פרק זה לא שותף אף אחד מהגופים העשויים ו/או העלולים להיות מושפעים ממנו תמוהה, בלשון המעטה.

      3. אין להתפלא, אם כן, שפרק זה מבוסס על הנחות מוטעות, על עובדות לא בדוקות, על פתרונות לא מעשיים ולא ישימים, כאשר התוצאה הסופית תהא, למצער, רחוקה מזרח ממערב מכוונת ההצעה ומשמה: "ייעול הגביה".

    3. משרדי עוה"ד העוסקים בתחום ההוצל"פ מתמחים ומתמקצעים בתחום, מעסיקים כח אדם רב ומיומן (אלפים רבים של עובדים, לרבות עו"ד, פקידים, כח עזר וקבלנים חיצוניים), צברו נסיון של שנים רבות ומשתמשים - בין היתר - במערכות מיחשוב יקרות ומשוכללות, המאפשרות הפעלת הליכים, שליטה, מעקב ומתן דיווחים שונים ומגוונים ללקוח.

      4.

      כדי לנהל תיקי הוצל"פ באופן יעיל ומקצועי, לא יכול פקיד הוצל"פ לטפל ביותר מ- 300 עד 500 תיקים. משמעות ההצעה היא להוסיף אלפי עובדים למערכת ההוצל"פ- דבר שאינו מעשי.

    4. ההצעה מבקשת להטיל על הזוכים את עלות הפעלת המחלקות המוצעות. אין סיבה מדוע הזוכה לא יוכל לבחור את בעל המקצוע שייצג אותו וינהל איתו מו"מ על סכום התשלום. ברור גם שהמחלקות שיוקמו במערכת ההוצאה לפועל לא תהינה מספיק יעילות והזוכים יאלצו לממן מכיסם, בנוסף, עורכי דין שייצגו אותם בצורה טובה יותר- בהתאם לתיקון המוצע, הזוכים לא יהיו זכאים להחזר שכה"ט שישלמו לעורכי הדין.

    5. לא ניתן לנהל באופן יעיל הליכי הוצל"פ אלא באמצעות ב"כ הזוכה הפועל בהתאם להנחיות אותן הוא מקבל מהזוכה מפעם לפעם. מניעת זכות היצוג מזוכים עד לסכום של 5,000 ₪ יפגע באופן מהותי בזכויותיהם ובסיכוייהם לגבות את החוב.

      1. הליכי גביה נכונים כוללים פעולות רבות הדורשות שיקול דעת והתערבות של ב"כ הזוכה.

        • עו"ד המנהל תיק הוצאה לפועל מנסה לגבות את החוב תוך ניהול מו"מ עם החייבים, הסדרים לפריסת חוב, הסדרים זמניים, ביטול פעולות מסוימות תמורת תשלום חלק מהחוב וכו'.

        • כשב"כ הזוכה מגיע להסדר עם החייב יש צורך לעקוב אחרי ביצוע ההסדר ולהפעיל שיקול דעת מתי לבטל את הסדר החוב ומתי ליתן לחייב אפשרות נוספת לפעול על פי ההסדר.

        • יש להפעיל שיקול דעת ולבדוק את תוצאות ההליכים בתיק ולהחליט על המשכם- כגון: מימוש כספים שנתפסים בעיקול, הפעלת חוקרים לאיתור כתובתם של החייבים, איתור רכוש של החייבים אשר אינו רשום על שמם וניהול הליכים נגד צדדים שלישיים (כגון עיקול רכב הרשום על שם אשת החייב), חקירות לפי ס' 46 לחוק, ניהול הליך בהתאם לסעיף 48 לחוק, הטלת עיקולי מדיה מגנטית בצורה סלקטיבית, בדיקת כדאיות מימוש נכסים (כגון- האם כדאי לממש רכב ששוויו נמוך ? האם כדאי לממש רכב משועבד ?) וכו'.

        המחלקות שמוצע להקים לא תהינה מסוגלות לשקול את השיקולים הדרושים ולפעול בדרך יעילה ונכונה.

            1. הקמת המנגנון המוצע יקשה על החייבים. הוא יגרום לניתוק הקשר עם הזוכה ומניעת האפשרות להפעלת שיקול דעת אשר במקרים רבים מקל על החייבים תוך מתן להסדיר את החוב בצורה סבירה. מנגנון שאינו מייצג את הזוכה אינו רשאי להסכים לביטול עיקול משכורת תמורת התחייבות לתשלום סכום חודשי מסוים; הוא אינו רשאי להגיע להסדר לפריסת חוב עם חייב; הוא אינו מסוגל לשקול מתי יש לחדש את ההליכים במקרה של הפרת ההסדר ומתי לאפשר לחייב עוד הזדמנות לתשלום על פי ההסדר; הוא לא יתקשר לחייב וינסה לשכנע אותו לפרוע את החוב או להגיע להסדר לתשלום החוב;

            2. מצד שני בהרבה מקרים חייבים יתחמקו דרך החורים שבמנגנון שמוצע להקים- המנגנון לא יוכל להתמודד עם חייבים המסתירים את רכושם על שם קרובי משפחה או עם חברות פרטיות קטנות (אשר בהרבה מקרים שייכות לחייב או למשפחתו) שאינן עונות לעיקולי משכורת או להטיל עיקולי מדיה מגנטית באופן סלקטיבי.

            3. במקרים רבים צריך הזוכה לנקוט בהליכים דיונים או להגיב להליכים דיונים הננקטים על ידי החייב. לפי הצעת החוק, בהנחה שהזוכה לא יהיה מיוצג בתיק ההוצאה לפעול, לא יהיה מי שייצג אותו בהליכים כאלה (כגון- בקשת חייב בטענת "פרעתי", בקשות "ספק בעלות" של צדדים שלישיים, בקשות לביטול עיקולי משכורת, בקשות לביטול עיכוב יציאה מהארץ, חקירת יכולת, ובקשות שונות שיוגשו על ידי החייבים).

          1. לפי ההצעה מדובר ברעיון הדומה לבתי משפט לתביעות קטנות. אולם, ההבדל הוא מהותי- הפניה לבית משפט לתביעות קטנות היא אופציה של תובעים פרטיים ואינה חובה. הנסיון להציג את השינוי המוצע כאילו הוא דומה למערכת בתי המשפט לתביעות קטנות אינו נכון ומטעה.

          2. יש לשקול לתת את הסמכויות המוצעות בסעיף 20ד' (מסירת מידע) לב"כ הזוכה בכל התיקים (אין שום הגיון להגביל את הסמכות הזאת רק לביצוע חובות קטנים. אין שום הגיון שהמוסדות יחויבו לגלות אינפורמציה על חייב החייב חוב קטן, אולם לא תהיה חובה כזאת בקשר לבעלי חובות גדולים).

          3. מכל האמור לעיל, מתנגדת הלשכה לשינוי המוצע.

        הלשכה תומכת ביצירת מנגנון אלטרנטיבי. דהיינו, לאפשר לזוכים לבחור אם לשלם את האגרות ולפעול באמצעות הלשכה או להעסיק עו"ד ואז יהיה הזוכה זכאי לשכ"ט. היה והלשכה תפעל באופן יעיל, יעדיפו זוכים לנצל את השירותים שהיא תעניק.

        1. סעיף 13 - תיקון 22 לחוק

          1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        2. סעיף 14 - תיקון סעיף 38 לחוק

          1. מדובר בהצעה מזיקה מאוד ויש להתנגד לה בכל תוקף.

          2. פגיעה נוספת (בנוסף לפגיעה שכבר נעשתה בתיקונים האחרונים בעניין מימוש משכנתאות, ס' 81ב1) בשווי הבטוחה להלוואות תגרום נזק רב לענף המשכנתאות ולכלל נזקקי המשכנתא. בין השאר הבנקים יאלצו להקטין את שווי הבטוחה, כלומר, הם יגדילו את המרווח בין שווי הנכס לבין המשכנתא שניתן לקבל עבורו.

            3. הדבר יגדיל את הקשיים במשק שכן היכולת לגייס כספים לרכישת דירה- תקטן.

          3. מדובר בהתערבות ביחסים חוזיים בין הצדדים. עדיף להמנע ככל האפשר מהתערבות בהסכמות הצדדים.

          4. הדבר עלול להגדיל את המוטיבציה לקבל משכנתא בידיעה מראש שאין אפשרות לעמוד בתשלומים- תקופת העיכוב עד שהבנק יפנה למימוש והעיכוב לפי ס' 81ב1 בתוספת תקופת דיור חלופי- יכולה לעודד נסיון למגורים חינם, לתקופה ארוכה, על חשבון הבנקים למשכנתאות ולמעשה על חשבון הציבור.

        3. סעיף 15 - תיקון 44 לחוק

          1. לאור הטלת תשלומים על עיקולי בנקים – יש בתיקון המוצע כדי להקל על הזוכים והחייבים. תשלום אגרות בגין עיקול צד ג' בבנקים מחייב אגרה גבוהה יחסית אשר נכון להיום, באם ננקטים הליכים אלו, מגדילה את החוב בתיק. הגדלת התקופה תקטין את השלומים שצריך יהיה לשלם לגורמי העיקול.

          2. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

        4. סעיף 16 - תיקון סעיף 50 לחוק

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

        5. סעיף 17 - תיקון סעיף 64 לחוק

          1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        6. סעיף 18 - הוספת פרק ו 1 הגבלת רשיונות נהיגה

          1. מוצע להחיל את ההוראות על כל החייבים ולא רק חייבי מזונות.

        7. סעיף 19 - תיקון סעיף 69 ד' לחוק

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

          2. בס' 69ד(א)(1)(א) מוצע לחייב הפקדת ערובה.

          3. מוצע לבטל את סעיף (ב) (ראה הנימוקים 11.2.3).

        8. סעיף 20 - תיקון סעיף 69 יג לחוק

          1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        9. סעיף 21 - תיקון סעיף 70 לחוק

          1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        10. סעיף 22 - תיקון סעיף 72 לחוק

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

        11. סעיף 23 – תיקון ס' 74ד'

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

        12. סעיף 24 – תיקון סעיף 74 טז לחוק

          1. לא סביר שעובדי ביהמ"ש יבצעו את המעצרים טוב יותר מהמשטרה (ראה את דרך ביצוע צוי עיקול על ידם).

          2. משמר בתי המשפט הוא הצלחה גדולה ביחס למצב שהיה קודם להקמתו. נראה שמשמר בתי המשפט יוכל לבצע מעצרים בצורה יעילה יותר מהמשטרה. מובן שהדבר יחייב הוספת כוח אדם למשמר בתי המשפט.

          3. היה והמצב הקיים לא ישתנה- מוצע לקבוע שהמשטרה לא תוכל להשתמש באגרות שמשלמים הזוכים אלא למטרה עבורה הן שולמו- מעצר חייבים בהוצל"פ. כמו כן מומלץ לקבוע שאם המשטרה לא ביצעה מאומה ביחס לצו המעצר- תוחזר מלוא האגרה לזוכה ואם המשטרה נסתה לעצור את החייב, אך לא עצרה אותו (לא נמצא וכו')- תוחזר מחצית האגרה.

          4. בנוסף מומלץ לקבוע שהמשטרה תעצור חייבים אשר מתגלים בביקורות שונות של המשטרה (כגון ביקורת מסמכים, בדיקות של משרד התחבורה בדרכים וכו').

        13. ס' 25 – תיקון ס' 76

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

          2. בנוסף, מומלץ לבטל את איחוד התיקים של חייבים מוגבלים באמצעים. איחוד התיקים גורם לכך שזוכה אינו יכול לפעול נגד החייב בלשכת ההוצל"פ בה הוא בחר (אלא בלשכה בה נפתח תיק האיחוד) וכן גורם לכך שבאופן מעשי לא ננקטים הליכים נגד חייבים מוגבלים באמצעים.

          היה ולא יבוטל איחוד התיקים, יש להחיל את השינוי המוצע גם על פעולות בתיק האיחוד של חייבים מוגבלים באמצעים. כן מוצע לאפשר לכל חייב להפעיל את ההליכים בתיק הפרטני ולהעביר את ההליכים לתיק האיחוד על ידי מערכת ההוצאה לפועל.

        14. סעיף 26 – תיקון 81 א לחוק

          1. היה ויתקבל השינוי המוצע, ידע כל נותן שירות לא לקבל שיקים בסכום הנמוך מ- 100 ₪.

          2. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        15. סעיף 27 – תיקון סעיף 81 ב לחוק

          1. צריך לאפשר לזוכה את הזכות להחליט אם להתחיל את ההליכים בהוצל"פ או בביהמ"ש. אפשר לקבוע שהיה ושיק מוגש להוצל"פ, לא ניתן יותר להגיש תביעה על פיו לביהמ"ש.

          2. התובע עשוי להעדיף להגיש תביעה לבימ"ש מסיבות שונות- כגון: עיקולים זמניים, ידיעתו שלנתבע טענות הגנה טובות אשר יזכו אותו ברשות להתגונן, שילוב עם עילות נוספות לא שטריות וכו'.

          3. הלשכה מתנגדת לשינוי המוצע.

        16. סעיף 28 – תיקון סעיף 81ג לחוק

          1. אין התנגדות לשינוי המוצע.

        17. סעיף 29 – תיקון סעיף 88 לחוק

          1. כמפורט לעיל, יש להתנגד להקמת המחלקות לניהול תיקי הוצל"פ.

          2. בכל מקרה, לא ניתן להמשיך ולהכביד על הזוכים. הזוכים משלמים אגרה בפתיחת התיק אשר אמורה לממן את כל הוצאות המערכת על ניהול התיק.

          3. הלשכה מתנגדת לשינוי המוצע כפי שנכתב. הלשכה תתמוך בשינוי המוצע אם יקבע שהשימוש במחלקה לניהול תיקי הוצל"פ יהיה אלטרנטיבה של הזוכה, דהיינו רק זוכים שיבחרו בכך ישלמו אגרה עבור ניהול תיק ההוצל"פ ע"י המחלקה. לזוכים תשמר האפשרות להשתמש בשירותי עו"ד לניהול תיקי ההוצל"פ.

        18. סעיף 30 –תיקון עקיף בחוק הגנת הדייר

          1. הלשכה תומכת בשינוי המוצע.

         

        מנגנונים מומלצים לאכיפת פסקי דין

        להלן מנגנונים נוספים המומלצים על ידי לשכת עוה"ד:

        מבוא

        העומס על מערכת ההוצאה לפועל הפכו את לשכת ההוצאה לפועל ממערכת הפועלת לאכיפת פסקי דין למערכת המאפשרת לחייבים להתחמק מתשלום חובותיהם. המערכת נטולת "שיניים" ולא קיימים מנגנונים יעילים לאיתור נכסים של החייבים ולמנוע את הסתרתם והברחתם מהנושים.

        מערכת ההוצאה לפועל כפי שהיא עובדת כיום מקשה מאוד על ביצוע פסקי דין וגורמת עינוי דין לזוכים.

        מטרת מסמך זה להציע מנגנוני אכיפה ליעול אכיפת פסקי דין.

        הליכי האזהרה

        כיום הליכי האזהרה גוזלים זמן ומאמצים רבים מהזוכים. ההליכים עוזרים לחייבים רבים להתחמק מתשלום חובם במשך חודשים רבים.

        הליכי האזהרה, במובן של ידיעת החייב על פס"ד שניתן נגדו, מהווים הליך כפול ומיותר. חייב בהוצאה לפועל קיבל מסירה של כתב התביעה ואמור לדעת שניתן נגדו פס"ד וכי עליו לשלם את חובו הפסוק.

        מומלץ:

        להתייחס להליך ההוצאה לפועל כהמשך של ההליך המשפטי ולהסתפק בהמצאת כתב התביעה לנתבע, שהרי לא ניתן לקבל פס"ד ללא מסירה כדין. כדי למנוע שימוש לרעה, ניתן לתת סמכות לביהמ"ש לאשר פתיחת תיק הוצל"פ עם פסה"ד (כמו אישור עיקולים זמניים, עיקולים עם מתן פס"ד וכו').

        פעולות ההוצל"פ עצמן יכולות לשמש במקום אזהרה, דהיינו, לדוגמה, לאפשר לעשות עיקולים ברישום, אולם לא לעשות מימוש אלא לאחר חלוף 20 יום מהעיקול הראשון (לעשות נוסח שונה של עיקול שישמש גם אזהרה ויהווה רק עיקול ברישום).

        כמינימום, לאשר המצאת אזהרה לכתובת החייב במרשם האוכלוסין או לכתובת לה נעשתה המסירה של כתב התביעה, או כתובת שהחייב עדכן בהליכי ביהמ"ש (שזאת תהיה המצאה מלאה- שהרי החייב חייב לעדכן את כתובתו במרשם האוכלוסין).

        מתן אינפורמציה לזוכים על רכוש של החייבים

        כיום קשה מאוד לזוכים לאתר רכוש של החייבים. הדבר מאלץ אותם להשתמש בשירותים של חוקרים פרטיים, העולים כסף רב ולא תמיד נותנים נתונים מדויקים.

        מומלץ:

        מתן אינפורמציה לזוכים על רכוש החייב אשר במרשמים רשמיים – רשם החברות, טאבו, ממ"י, משרד הרישוי, שלטונות המס וכו' – לפי מספר זיהוי.

        אפשרות להטלת עיקול על כל הרכוש של החייב שלגביו מתקיים רישום- באמצעות מס' תעודת הזיהוי (בדומה לעיקול במדיה מגנטית).

        אפשרות לקבלת אינפורמציה מרשויות המס על מקום העבודה של החייב ומקורות הכנסותיו.

        לחייב את החייב לחתום על טופס ויתור על סודיות לטובת הזוכה (ולא רק לטובת לשכת ההוצל"פ כפי שהדבר נעשה היום).

        אם הדבר יוצר בעיות חוקתיות (הגנת הפרטיות) – לחייב את החייב לחתום על טופס המתיר לעשות זאת, במסגרת חקירת יכולת (בדומה לטופס ויתור על סודיות שנחתם היום).

        לחייב את החייבים להגיש דו"ח הוצאות והכנסות תקופתי (כל 6 חודשים) בו יפרט את כל מקורות הכנסתו והוצאותיו, בצירוף מסמכים מאשרים (תלושי שכר, חשבוניות וכו'). עותק מהדו"ח יועבר אוטומטית לזוכים.

        מינוי חוקרי הוצאה לפועל

        טרם מונו חוקרי הוצאה לפועל בהתאם לסעיף 68א' של חוק ההוצאה לפועל. מינוי חוקרי הוצאה לפועל עשוי להקטין את העומס על מערכת ההוצאה לפועל וליעלה לאין שיעור. אם הדבר יהיה כרוך באגרה- לאפשר לחייבים לבחור אם להפעיל חוקר הוצל"פ או לא.

        להרחיב את סמכויות חוקרי ההוצאה לפועל בדומה לסמכויות נאמן בפש"ר.

        מינוי כונס הנכסים הרשמי כחוקר הוצאה לפועל זמני בכל תיק הוצאה לפועל אם החוב לא סולק תוך תקופה קצובה- 6 חודשים. מתן סמכויות דומות לסמכויותיו בתיקי פש"ר. שכר טרחתו יגזר מתוך הכספים שיגבו מהחייב ויוטל על החייב.

        מאחר שהדבר יחייב הגדלת כוח האדם בכונ"ר, שאינו עומד בעומס העבודה כבר היום- לשקול הטלת אגרה על הזוכים. במקרה כזה לאפשר לזוכים אופציה למינוי הכונ"ר לחוקר זמני.

        התמודדות עם אמצעי התחמקות מקובלים

        חייבים רבים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט כדי להתחמק מתשלום חובם. לדוגמה:

        פס"ד מזונות: כאשר אישתו של החייב תובעת את החייב, בצורה פיקטיבית לתשלום מזונות. הנושים אינם צד להליך וראשי הוצאה לפועל מכבדים באופן אוטומטי פסקי דין כאלה (מאחר שאין להם סמכות להתעלם מהם).

        פסקי דין הצהרתיים: קרובים של החייבים מבקשים פסקי דין הצהרתיים שרכוש שייך להם ולא לחייב. מאחר שביהמ"ש מתייחסים לתביעות מסוג זה כאל תביעות רגילות ומאחר שמטבע הדברים, לנושים אין בדר"כ אינפורמציה לסתור את הטענות הנטענות- קל מאוד לקבל פסקי דין הצהרתיים החוסמים אפשרות של מימוש הרכוש של החייב.

        כדי להתמודד עם פסקי דין מסוג זה מומלץ:

        לקבוע כללי ראיות וסדר דין שונים ומיוחדים כאשר חייב בהוצאה לפועל נתבע על ידי קרוב משפחה שלו בתביעה העלולה להזיק לנושים. הנטל שיוטל על קרוב המשפחה צריך להיות מוגבר.

        לתת לראש ההוצאה לפועל סמכויות לבחון האם מזונות שנפסקו לטובת אישתו ו/או ילדיו של החייב אינם נסיון להבריח כספים מהנושים.

        לקבוע שסיוע בהברחת רכוש של חייב בהוצאה לפועל (רישום רכוש ע"ש חבר וכו') יהווה עבירה פלילית עם עונש לצידה.

        הגבלות על החייבים

        הליכי ההוצאה לפועל כיום מקלים מדי על החייבים. כדי לאלץ חייבים לעשות לסילוק חובם מומלץ:

        ניהול רשימת חייבים בהוצאה לפעול (בדומה לרשימת פושטי רגל). הרשימה תהיה פומבית וכל אדם יוכל לברר על החייבים.

        איסור על חייב בהוצאה לפועל להקים חברה, לפתוח חשבון בנק, להשתמש בכרטיס אשראי וכו' (כל ההגבלות על פושט רגל).

        איסור יציאה מהארץ על חייבים שאינם משלמים את חובם. אם חייב מבקש לצאת מהארץ- דרישת ערבויות טובות ליציאת החייב מהארץ, כגון ערבות בנקאית, נכסים וכו'.

        איחוד הליכי ההוצאה לפועל ופשט"ר

        הליכי ההוצאה לפועל ו"חייב מוגבל באמצעים" נושקים ומקבילים להליכי פשט"ר ופירוק. אין תועלת בהפרדת ההליכים. כל חייב אשר אינו משלם את חובו בזמן קצוב, הוא למעשה פושט רגל וכל חברה אשר אינה משלמת את חובה בזמן קצוב, ראויה לפירוק.

        חיוב הזוכים לנקוט בהליכי פשט"ר נפרדים נגד החייבים מחייב הוצאות נוספות ובזבוז זמן נוסף.

        איחוד המנגנונים יכול ליעל מאוד את הליכי ההוצאה לפועל ואת הליכי הפשט"ר.

        במסגרת איחוד המנגנונים מומלץ:

        לבטל את תפקיד ראש ההוצאה לפועל ולהעניק לשופטי ביהמ"ש סמכויות מתאימות. סמכויות הדיון בהליך החדש המאוחד יועברו לשופטי שלום ומחוזי בהתאם לסמכות העניינית. במקרה כזה, יועברו המשאבים המוצאים כיום על ראשי הוצאה לפעול ועל מנגנון ההוצאה לפועל לתגבור בתי המשפט.

        ביטול ההגנות הנתנות לפושטי רגל מפני הליכים משפטיים.

        הגדרת מעמד חדש, במסגרת תיק ההוצל"פ (בדומה לחייב מוגבל באמצעים היום), אשר יעניק לחייב הגנה מפני הליכים נוספים ובסופו יוכל החייב לבקש הפטר (הליך הדומה להליך פשט"ר היום). השימוש בהליך זה יותר רק לחייבים אשר יוכיחו, בנוסף לחוסר יכולת לשלם את חובם, שהם עשו ככל יכולתם לסילוק החוב ולא יצרו חובות חדשים.

        יקבע זמן מינימום למתן הפטר- בתהמ"ש לא יהיו רשאים להפטיר חייב בטרם יעברו 10 שנים מתחילת הליך פשטה"ר.

        מתן אפשרות לבטל צו הפטר אם מתגלה שהחייב הסתיר מידע בהליך פשה"ר, עד 10 שנים לאחר מתן הצו.

        מתן סמכויות לביהמ"ש

        מתן סמכות לבהמ"ש לצוות על מימוש נכסים שעוקלו לטובת תובע בעיקולים זמניים או לפי תקנה 374 לתקנות, ללא צורך לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם כך. הדבר יחסוך זמן רב לנושים לאחר שזכו בפסה"ד.

        מניעת היכולת לנצל את האישיות המשפטית של חברות

        חייבים רבים מנצלים את האישיות המשפטית הנפרדת של החברות, מקימים חברה אחרי חברה, מבריחים רכוש מחברה לחברה חדשה ומתחמקים מתשלום חובות.

        מומלץ:

        להקל בהליכי הרמת המסך בחברות פרטיות. כולל מתן סמכויות מתאימות לראשי הוצל"פ.

        הגבלת האפשרות של בעל מניות בחברה שאינה משלמת את חובותיה להקים חברה חדשה.

        יצירת חזקה שבדין שחברות עם אותם בעלי מניות ואותם תחומי פעילות הן ישות כלכלית עסקית אחת שאין ביניהן נסך התאגדות. הנטל לסתור את החזקה יוטל על החברות.

        כללי

        מתן סמכויות רחבות לראשי ההוצאה לפועל, בדומה להליכי פשט"ר- לבטל עסקאות וכו'.

        לאפשר מימוש אוטומטי של נכסים של חייב שברח מהארץ (ק. גמל, רכבים, מקרקעין וכו').

        הקלה במתן עיכוב יציאה מהארץ, אפילו (ואולי במיוחד) אם החייב כבר בחו"ל.

        לאפשר תביעת ערבים יחידים, לאחר תקופה מסוימת שתיק ההוצל"פ פתוח. גם אם החייב לא עבר חקירת יכולת. במיוחד אם הזוכה ביקש, אולם החייב לא התייצב ו/או לא אותר.

        סנקציות חמורות על חייבים בהוצאה לפועל היוצרים חובות חדשים.

        לשפר את הליכי לביצוע צווי הבאה ופקודות מאסר על ידי המשטרה.

חיפוש עו"ד :
משפחה
שם
לחיפוש מתקדם
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון
גופים קשורים
שכר מצווה
המוסד הארצי לגישור
ההוצאה לאור