יחסי שופטים - עו"ד -

ישיבת ועדת יחסי עו"ד-שופטים

תאריך ישיבה:

02.03.2004

מקום ישיבה:

בית הפרקליט ת"א.

ממונה/ת הפורום/הוועדה:

עו"ד שמעון לפיד.

יו"ר הישיבה:   עו"ד ברוריה לקנר.
חברים/ות:   סגני היו"ר: עוה"ד: רות עשהאל, שחר קטוביץ וואיל ראבי.
חברים: עוה"ד: חגי אדורם, סיני אליאס, דרור בן שמואל, קובי בן שעיה, חנן גולד, אוריאל דרייפוס, דפנה וינברג, שרון זריפין, יריב חפץ, עמוס טיין, אסף טנא, גבריאל כהן, יגאל מלול, עמי סביר, אייל סילמן, חן פרוינד, יאיר קולמן, דורון רדעי וגב’ אופיר אביטל (מתמחה).
התנצלו: עוה"ד: אוריאל גניהר ואלדד צברי.
פרוטוקול הישיבה
 היו"ר

ערב טוב ! אני שמחה לפתוח את ישיבת המליאה הראשונה של הוועדה ליחסי עו"ד-שופטים. זו פעם ראשונה שמליאת הוועדה מתכנסת, אך אנו, חברי הנשיאות ומרכז הוועדה כבר התכנסנו פעמיים. הפגישה הראשונה הוקדשה לגיבוש תוואי הפעילות של הוועדה, ואילו הפגישה השניה התקיימה בלשכת נציבת תלונות הציבור על שופטים, כב' השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן, בהתאם להזמנתה.

נדמה כי לא ניתן יהיה לחשוב על תזמון ראוי יותר של כינוס הוועדה על רקע פרסום המשוב והחלטת נציגות השופטים להחרים את אירועי הלשכה ובכלל זה את הכנס באילת.

כוונתי כיו"ר הוועדה להרחיב את פעילותה של הוועדה, שעד הקדנציה האחרונה תפקדה כ"תיבת תלונות" של עורכי דין נגד שופטים,  ולהעלות מדרגה את היחסים שבין עורכי הדין לשופטים. נשמע כעת את ה"אני מאמין" של כל אחד מכם בנושא על מנת לגבש את דרכי פעולתה של הוועדה. אבקש מהחברים להציג את עצמם.

 

נושא מס' 1:  הצגת ה"אני מאמין" של חברי הוועדה

החברים מציגים עצמם ואת ה"אני מאמין" שלהם.

רות עשהאל

איני בטוחה כי מינוי הנציבה פותר את כל הבעיות. הבעיה המרכזית היא שכמעט לא ניתן לפסול שופטים. 

ואיל ראבי

יש הרבה מקרים בהם שופטים מרשים לעצמם לפגוע בעורכי הדין לפני הלקוחות, ואינך יכול לבקש לפסול את השופט כי אין עילה, מה גם שיכולת ההוכחה מועטה בשל כך שדבריהם הפוגעים של השופטים  לא נרשמים בפרוטוקול.

עלינו לדון, כיצד אפשר להימנע מפגיעה בעורכי הדין תוך ניהול הדיון בצורה מכובדת. 

שחר קטוביץ

בתקופת התמחותי התמחיתי גם אצל שופט, ודברים שרואים משם לא רואים מכאן. לדעתי, מטרת הוועדה צריכה להיות גישור בין עורכי דין לשופטים ופחות ביקורת. לאור העובדה שמונתה נציבת תלונות הציבור על שופטים ובשל סיטואציית המשוב, אנו חייבים לנסות ולשפר את ערוצי התקשורת בין עורכי הדין לשופטים, שכן ישנם יחסי תלות הדדית בינינו.

יגאל מלול

הצטרפתי לוועדה בעיקר בשל אירוע מצער שקרה לי – בקשת רשות להתגונן בפני רשם בבית משפט השלום. הרשם לחץ על לקוחי להתפשר, וטען בפני הלקוח ש"כאן בית משפט ולא בית צדק". המלצתי ללקוח לא להגיש תלונה אלא לנסות להתפשר.

גבי כהן

אבקש להעיר, כי הוועדה בקדנציה הקודמת לא שימשה רק מען לתלונות. מיטב השופטים התארחו בלשכה. בכל נושא שעלה מצאנו לנכון לפתור את הבעיות בין עורכי הדין לשופטים בדרך ראוייה. אמנם לא צריך לוותר לשופטים ואין לעבור בשתיקה על התבטאויות לא ראויות של שופטים נגד עורכי דין. יש בלשכה ועדה נוספת שממונה על כל בתי המשפט בארץ – ועדת נשיאויות בתי המשפט. יש להגיש את התלונות באמצעות ראש הלשכה.

סיני אליאס

החיכוך המקצועי בין עורכי דין לשופטים מצריך פעילות של ועדה שתטפל במישור היחסים של שתי קבוצות אלה.

עמוס טיין

התמחיתי אצל שופט, ולדעתי, יש מקום לגשר בין שתי הקבוצות על מנת לצמצם את הפערים.

אסף טנא

לעיתים ישיבה על כס השיפוט גורמת לשופטים להתנהג בצורה מתנשאת, ויש מקום לטפל בכך.

יאיר קולמן

גם אני נתקלתי בהתנהגות לא ראויה של שופטים, אולם אני סבור כי יש למצוא דרך איך לגשר על הפערים במקום החרפת המאבק, שכן שתי הקבוצות חייבות להמשיך לעבוד זו בשיתוף עם זו.

אביטל אופיר

אני ניגשת לבחינות ההסמכה של הלשכה. במסגרת התמחותי התמחיתי אצל שופטת. הדרך הראויה היא להמשיך לפעול כדי להעמיק את הקשרים בין עורכי הדין לשופטים.

חגי אדורם

עיקר מבחנה של הוועדה הוא, האם ביכולתה לשפר את המצב. צריך להציג קבלות. הוועדה צריכה לנקוט קו פרקטי ולהציע פתרונות מעשיים.

חנן גולד

רצונו הגדול ביותר של סניגור היא שמערכת המשפט תתייחס גם אליו כחלק ממערכת עשיית הצדק ולא כאויב, שהרי עורך הדין הינו קצין בית המשפט. אני בעד הידברות ונגד פתרונות מיליטנטיים.

קובי בן שעיה

הפתרונות צריכים להיות בדרכי הידברות, אך יש מצבים בהם צריך קצת מעבר לכך.

אייל סילמן

קיים שסע בין עורכי הדין לשופטים. הגעתי לוועדה כדי לבחון כיצד לגשר על הפער – גם בהידברות וגם ביצירת קווים מנחים לפתרון בעיות חוזרות ונשנות במהלך יחסי הגומלין בין שני הצדדים.

דורון רדעי

יש מצבים שהמערכת לא מאפשרת לשופטים את הכלים והסבלנות לבחון כל תיק. אולי על דרך עזרה לשופטים בשיפור תנאיהם נצליח ליצור את האמון הנדרש כדי להידבר עימם. בנוסף, מן הראוי לתת את הדעת בנוגע לכללי התנהגות של עורך דין במהלך הופעה בבית המשפט. חשוב לשמור על כללי התנהגות תקינים – הימנעות מהתחצפות וכיו"ב,  על מנת שלא לגרור תגובת נגד.

עמי סביר

בשנים האחרונות אנו כעורכי דין המופיעים בבתי המשפט מקבלים יחס שאנו די מזמינים. חלק גדול מהיחס כלפנו הוא תגובה לאיך שאנו מציגים עצמנו ולא עומדים על שלנו. לאחרונה יש החרפה ניכרת ביחסי עורכי דין ושופטים, שמתבטאת במשוב, ויתכן שהתקשורת עם השופטים אינה כל כך טובה. אם אנו מצויים במצב בו מעיזים להחרים אותנו, סימן שמשהו קרה לנו. בלי תקשורת טובה ימשיכו להתייחס אלינו כך.

יריב חפץ

סיבת הצטרפותי לוועדה היא העדר הידברות בין שופטים לעורכי דין והיחס המפלה הניתן על ידי שופטים לעורכי דין ללא שום קשר לעומק הטיעון ולרמתו. יש למצוא אפיק הידברות לבעיות המתעוררות בין שתי הקבוצות, אשר משום מה הנציבה לא תטפל בהם. הוועדה צריכה להוות איזשהו אפיק חלופי לנציבות, כי איני חושב שהנציבות תעשה משהו בעניין.

דפנה וינברג

אקווה שאוכל לתרום במסגרת הוועדה לגישור ולהידברות בין עורכי הדין לשופטים.

חן פרוינד

כעורך דין העוסק בתחום הנזיקין אני רואה שמצבה של המערכת נעשה גרוע יותר. איני מוצא לנכון להתנצל על התנהגות עורכי הדין, שהינה תוצאה של התנהגות השופטים כלפינו. השופטים מצאו איזושהי דרך להתנתק מאיתנו – מעורכי הדין ומהלשכה. באיזשהו מקום אנו ממליכים מלכים ואין לנו יכולת לפטרם. כל מלך צריך עם שיתמוך בו. מערכת השפיטה מובלת לנפילה קשה. היום השופטים מסתכלים כלפי מעלה. יש לחץ על שופטים לסגור תיקים. אפשר לסגור תיקים בצורה יפה ומכובדת מבלי להעליב עורכי דין ומבלי לדבר עם הלקוח מעל ראשו של עורך הדין. בגלל סטטיסטיקה יש נטייה להקצנה אצל שופטים לסיים כמה שיותר תיקים.

ההידברות נעשתה ולא עלתה יפה, כי מערכת השפיטה ניתקה את עצמה מאיתנו. קיימת הסלמה ביחסים כבר שמונה שנים. לדעתי, יש להסדיר את קשרינו עם מערכת השפיטה באמצעות חקיקה. הוועדה תחטא למטרתה אם לא תוכל לבצע שינויים באופן שהיחסים בין שתי הקבוצות יאפשרו לעורכי הדין להופיע בכבוד מול השופטים מבלי שיעליבו אותם. יש עניין של כבוד הדדי.

אוריאל דרייפוס

אני מצטרף לדברים שנאמרו. העובדה שרוב חברי הוועדה הינם עורכי דין צעירים אינה מקרית, שכן קבוצה זו נתקלת ביותר בעיות מול מערכת השפיטה. צריך לשפר את הקשר עם השופטים ואבקש להשפיע בכיוון זה מתוך הלשכה.

דרור בן שמואל

כעורך דין צעיר יחסית אני רואה אי-סימטריה ויחס שונה. שאיפתי שיימצאו פתרונות מעשיים בדרך של גישור, כפיה או סֶמִי כפיה. יש לבחון את הדברים.

שרון זריפין

אני כאן כי הנושא קרוב ללבי. עבדתי בבית המשפט העליון כעוזרת משפטית, התמחתי שם. הן ציבור עורכי הדין והן ציבור השופטים נמצאים בשליחות שמטרתה לעשות משפט. תחושת עורכי הדין שהשופטים נמצאים במקום תלוש. סבורני, כי בדרך של גישור וקירוב לבבות באמצעות פתרונות יצירתיים נגיע למצב של הידברות, שבסופה אולי כן יהיה נעים יותר לעורכי הדין להופיע לפני השופטים.

היו"ר

האם מישהו מכם הגיש אי פעם תלונה נגד שופט ?

גבי כהן

אני הגשתי תלונה נגד שופט, שתוצאתה היא שאותו שופט כבר אינו יושב על כס השיפוט. חובה אלמנטרית המוטלת על כל עורך דין לייצג ולפעול בבית המשפט ללא מורא. אנו בסך הכל שני צדדים של אותה מטבע. אנו הצרכנים העיקריים של המערכת ומאחורינו עומדים הרבה מאד אנשים.

לזכותו של ראש הלשכה ייאמר, כי פעל ללא לאות כדי להגיע לאיזושהי הבנה עם השופטים. אני אופתע לטובה אם תימצא נוסחה שתביא לגישור על הפערים. יש סיכוי שהצדדים יתעשתו לבסוף ויגיעו להבנות. אשמח לסייע ברעיונות לגישור.

אני חושב שכל עורך דין שרואה עצמו נפגע מהתנהגות של שופט, שלא יהסס להגיש התלונה ללשכה.

  

נושא מס' 2:  דיווח על פגישת נשיאות הוועדה עם נציבת תלונות הציבור על שופטים

היו"ר

אני שמחה שיש כאן ציבור עורכי דין מגוון. אבקש לדווח על פגישה שהתקיימה עם השופטת בדימוס, טובה שטרסברג כהן, נציבת תלונות הציבור על שופטים, שאירחה אותנו לפני מספר שבועות בלשכתה בירושלים. תחילה רצינו שהיא תתארח באחת מישיבות הוועדה, אך מאחר שזומנה לכל כך הרבה ועדות ופורומים, גב' שטרסברג ביקשה שנבוא אליה. אנו נקיים ישיבה נפרדת על החוק מכוחו מונתה הנציבה – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב – 2002. בקליפת אגוז, אעיר כי לנציבה יש זכות לחקור ולבדוק תלונות המתקבלות "מכל אדם הרואה עצמו נפגע". הנציבה בחנה האם לשכת עורכי הדין כגוף עונה להגדרת "אדם", והאם הלשכה יכולה, כנציגת אותם מתלוננים, להגיש תלונה נגד שופט או שהלשכה יכולה רק לשמש צינור להעברת התלונה לנציבות. בתחילת הדרך נטתה הנציבה לפרשנות דווקנית כך שתתאפשר תלונה פרטנית של המתלונן בלבד ולא של הלשכה כנציגת המתלוננים. ככל שהדי המשוב קיבלו תאוצה ובשל הרציונל לדידה של הנציבה, שהנציבות מהווה תחליף ראוי למשוב, אימצה הנציבה פרשנות לפיה, ללשכה – בכלל,  ולנו כוועדה הרלבנטית – בפרט, יש מנדט וסמכות לפנות לנציבות ולהגיש תלונות נגד שופטים. אם כן, קיבלנו הכרה פורמלית, לפיה אנו בעלי מנדט עצמאי להתלונן בפני הנציבות נגד שופטים.

עם שאלת החיסיון של ממצאי בדיקת הנציבה נתמודד בדיון נפרד שנקיים בנושא. ממצאי הנציבה חסויים ומועברים על פי חוק לרשימת סגורה של גופים המנויים בחוק, כאשר הלשכה אינה נמנית עליהם. נבחן אפשרות לתקן זאת על דרך הוספת הוועד המרכזי כגוף שאמור לקבל דיווח על ממצאי בדיקת הנציבות.

נושא נוסף שעלה במפגש הוא כיצד לטפל בתלונות נגד שופטים המגיעות לטיפול הוועדה. בעבר הוועדה נהגה לברר התלונה בחדרי חדרים באמצעות מפגשי בירור אישיים של נציגי הלשכה עם נשיא בית המשפט הרלבנטי שבו מכהן השופט הנילון. משהוקמה הנציבות, רוקנה הלשכה מתפקיד בלתי פורמלי זה.  שכנענו את הנציבה שחרף זאת תיתן משקל יתר לתלונה המועברת באמצעות הוועדה. יצויין, כי הנציבה כבר פנתה לוועדה לקבלת פרטים בעניין שופט מסויים. נעביר לה זאת בצורה מרוכזת.

חן פרוינד

אני חושב שהמשוב כן משקף את מה שקורה בשטח, אך העובדה שהוא יוצר פרובוקציה כלפי מערכת בתי המשפט אינה משרתת את המטרה. לדעתי אין צורך במשוב, אלא צריך שתהיה שקיפות מלאה ושהדיונים יוקלטו.

 

נושא מס' 3:  חלוקה לצוותי עבודה

רות עשהאל

אבקש להעלות הצעה לסדר היום: לאחר שנגבש את קווי הפעולה העיקריים של הוועדה, יש להתחלק לצוותי עבודה לצורך יצירת הקשר עם נשיאויות בתי המשפט בכל הארץ. אמנם בכל מחוז של הלשכה יש ועדה מחוזית האמונה על הקשר אל מול בתי המשפט במחוז, אך ועדתנו היא ועדה ארצית ויש ליצור מנגנון שמתוך הוועדה יהיו צוותים שייצרו קשר עם נשיאי בתי המשפט בארץ לצורך קיום ערוץ קשר ישיר. אני מציעה להקים צוותים לפי משימות, לדוגמא: צוות משוב.

לגבי תלונות נגד שופטים שמגיעות לוועדה, אני מציעה להכין חוו"ד מטעם הוועדה ולהעביר לנציבה את המלצותנו. במקביל, אין מניעה כי ניפגש לצורך בירור עם נשיא בית המשפט הרלבנטי בו מכהן השופט הנילון, ובכך נחדש את אותו הליך בירור שהיה מקובל וקיים בעבר זה שנים רבות טרם הקמת הנציבות.

חגי אדורם

אני מסכים עם הקונספט הזה של מפגשים שוטפים עם נשיאי בתי המשפט.

רות עשהאל

בלי שום קשר לפעילות הנציבה אנו נעשה את שלנו. לעיתים בשיתוף הנציבה ולעיתים במקביל אליה.

חנן גולד

הצעתך נכונה, אחרת הדברים יישארו בגדר דיבורים.

היו"ר

כל אחד מחברי הנשיאות יעמוד בראש צוות אחר, כאשר כל צוות יהיה אחראי על מחוז. חשוב מאד שלכל אחד מחברי הצוות תהיה אינטראקציה לאותו איזור מסויים. ננסה ליצור מתאם. אני מציעה כי כל צוות יקיים פגישת היכרות ראשונה עם נשיאי בתי המשפט שבאותו מחוז וכן עם סגני הנשיא, על מנת לגבש ערוץ פעולה דרכו שאפשר יהיה להשפיע דרכו. בהמשך נפעל לבחינת התלונות לאחר שהוועדה תקבל החלטה כיצד לפעול בעניינן הפרטני.

חברי הוועדה יעדכנו  את מרכז הוועדה במסגרת איזה צוות ברצונם לפעול.

רות עשהאל

מובן שצוות לא יפעל על דעת עצמו אלא יהיה כפוף להחלטות הוועדה, אחרת יווצר מצב של כאוס וחוסר אחידות.

היו"ר

לפי רוח הדברים אני מבינה שהצעתה של רות מתקבלת פה אחד. אני מציעה את איוש ראשי הצוותים לפי החלוקה הבאה:

אנוכי - ראש צוות ת"א והמרכז. לצידי בצוות יכהן ואיל ראבי.

רות עשהאל – יו"ר צוות באר שבע והדרום.

שחר קטוביץ – יו"ר צוות ירושלים.

עמיחי מגער – יו"ר צוות חיפה והצפון.

עד שנגבש לעצמנו קווי פעולה לטיפול בתלונות, נמתין עד שיצטברו מספר תלונות ונבחן אותן יחדיו.

 

הוחלט:

1.       יוקמו צוותי פעולה לפי חלוקה למחוזות, בראשם יעמדו חברי נשיאות הוועדה לפי החלוקה הבאה:

          ברוריה לקנר - ראש צוות ת"א והמרכז. לצידה בצוות יכהן ואיל ראבי.

          רות עשהאל – יו"ר צוות באר שבע והדרום.

          שחר קטוביץ – יו"ר צוות ירושלים.

          עמיחי מגער – יו"ר צוות חיפה והצפון.

2.       חברי הוועדה יעדכנו את מרכז הוועדה במסגרת איזה צוות ברצונם לפעול.

3.       הצוות יקיימו פגישת היכרות ראשונה עם נשיאי בתי המשפט שבאותו מחוז וכן עם סגני הנשיא, ובהמשך, עם גיבוש קווי פעולה לטיפול בתלונות יפעלו הצוותים לבחינת התלונות מול נשיאויות בתי המשפט.

 

 הישיבה ננעלה.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון