"אתיקה מקצועית" - 35 - הנחיות והחלטות ועדת שכר הטרחה
08.03.2010 | אדר תש"ע | גליון מס' 35

דברי הקדמה:

נושא שכר הטרחה הפך בשנים האחרונות להיות בעייתי יותר ויותר; ככל שנוקף הזמן, כך הולך וגדל מספרן של הפניות לוועדת שכר הטרחה. חלק ניכר מהפניות הן של לקוחות המתלוננים על עורכי דין שמייצגים ו/או שייצגו אותם, אחרות הן פניות של עורכי דין הנדרשים למחלוקות בינם לבין חבריהם למקצוע.

 

בחרנו להביא בפניכם מקצת ההחלטות שהתקבלו בוועדה בעקבות פניות מסוגים אלה, כמו גם פניות המגיעות מערכאות שיפוטיות למיניהן.

 

מכל שיפורט להלן, עולה תמונה המתארת מצב של "סנדלרים ההולכים יחף": אנחנו עורכי הדין, מייצגים נאמנה את לקוחותינו ושומרים על זכויותיהם; אך ככל שמדובר בזכויות שלנו עצמנו, בזה אנחנו כפי הנראה חלשים יותר. נא עיינו במפורט להלן, ותוכלו ללמוד מטעויותיהם של אחרים.

 

עו"ד אליעזר פני- גיל, יו"ר הוועדה

 

להלן יובאו תמצית ההחלטות שניתנו מתוקף תפקידה השלישי של הועדה:

  1. הועדה אינה עוסקת בפניות שיש בהן חילוקי דעות עובדתיים מאחר שהוועדה אינה מהווה גוף שיפוטי שניתן להגיש לו ראיות ולקבוע מהימנות (החלטה מספר שכ"ט 47/07).
  2. ועדת שכר הטרחה אינה מוסמכת להכריע במחלוקת פרשנות של הסכם שכר טרחה (החלטה מספר שכ"ט 117/08).
  3. שכר הטרחה שהותנה לפי תוצאות והוגדר באחוזים, יגבה מכל הסכום ברוטו שהתקבל לרבות שכר טרחת עורך דין הפסוק (הסכום הכללי) למעט החזר האגרה ששולמה ובתוספת מע"מ. הדבר נובע מהחלטת הוועד המרכזי (החלטות מספר: שכ"ט 73/07; שכ"ט 4/08; שכ"ט 50/08; שכ"ט 39/08).
  4. שכר טרחה בגין תביעה לקצבה חודשית: ראוי שעורכי הדין המנסחים הסכמי שכר טרחה לגבי שכר טרחה בגין תשלומים עתידיים שאמורים להתקבל בעתיד, יבהירו היטב ללקוחותיהם מה המשמעות של הדרישה לקבל את שכר הטרחה "מהוון", קרי, עוד בטרם יקבל הלקוח את מלוא התשלומים. מניסיון העבר מתברר כי עורכי דין רבים מסתפקים בניסוח לאקוני של הסכם שכר הטרחה, בו הם קובעים כי הצדדים מסכימים על תשלום של אחוז מסוים של שכר טרחה מהסכום המהוון, שבמרבית המקרים הלקוחות אינם מודעים למשמעות מונח זה. הוועדה ממליצה לפרט "ברחל בתך הקטנה" בהסכם, שהלקוח יידרש לשם את מלוא שכר הטרחה עוד בטרם קיבל את רוב הסכומים. הוועדה מתרה כי במקרים עתידיים שבהם לא יהיה פירוט כנדרש היא עלולה לקבוע שעורך הדין לא יהא זכאי למלוא שכרו כבר באותו שלב (החלטה מספר שכ"ט 3/08).
  5. זכותו של עורך דין, לפי סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 לקבל שכר ראוי עבור שירות הנאמנות על הכספים, שאינו לזמן קצר, ושלא הוסכם מראש על שכר טרחה בגינו. בהעדר סעיף מתאים בתעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין ובאנלוגיה לשרותי נאמנות בנקאיים, העמלה היא 1%-2.5% לשנה מסכום הפיקדון. אולם, מאחר שמדובר כנראה בסכומים שאינם משמעותיים, כגון פיקדונות נאמנות בבנק, מומלץ על מינימום של 100 ₪ לחודש + מע"מ בתוספת החזר הוצאות עמלות הבנק לניהול החשבון. יש להודיע על כך ללקוח כדי שישקול את המשך ניהול חשבון הנאמנות (החלטה מספר שכ"ט 11/08).
  6. אם הסכם שכר הטרחה אינו מציין, שהשיעור הוא אחוז מסוים בצרוף מע"מ לדוגמא, 25% בצרוף מע"מ הרי שלפי החוק השכר המוסכם הוא 25% כולל מע"מ (החלטה מספר שכ"ט 146/07).
  7. אם בהסכם שכר הטרחה נקבע כי האחוזים ישולמו "בכל מקרה אף אם יוגש ערעור על פסק הדין" אין חובה על עורך הדין להשיב ללקוח שכר טרחה שגבה לפי אותו הסכם אף אם הערעור הוגש והתקבל (החלטה מספר שכ"ט 46/08).
  8. למעט בתביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין הגבלה על גובה שכר הטרחה בתביעות נזיקין. המוסכם עם הלקוח הוא המחייב, למעט שכר טרחה שוועדת שכר הטרחה תראה בו שכר מופרז; כל מקרה לנסיבותיו (החלטה מספר את 47/08).
  9. בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אם שכר הטרחה נקבע לפי תוצאה באחוזים מתוך הפיצוי – אין לחרוג מהשיעורים שנקבעו בחוק ובכללים. מאידך גיסא, ניתן להסכים על שכר טרחה בסכום קבוע שאז מגבלות החוק והכללים אינן חלות. יובהר כי לא ניתן לעשות "שעטנז" היינו גם גביית שכר טרחה המותנה בתוצאות הטיפול וגם שכר טרחה שאינו כזה (החלטות מספר שכ"ט 81/08 ו- 13/09).
  10. לפי לשון החוק ועל-פי החלטת הוועד המרכזי, מגבלת שכר הטרחה באחוזים בחוק ובכללים מתייחסת לערכאה ראשונה בלבד. לכן, רק שכר הטרחה בערכאה ראשונה הוא לפי תעריפי הפלת"ד, כפי שבאים לידי ביטוי בסעיף 16 לחוק ובכללים (החלטה מספר שכ"ט 20/09).
  11. לפי החלטת הוועד המרכזי, המגבלה של עד 13% בטיפול בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חלה על טיפול של עורך דין אחד ולא על כלל עורכי הדין שטיפלו בתיק (החלטה מספר שכ"ט 8/08).
  12. לעניין ההוצאות בתיק פלת"ד, עורך הדין זכאי להחזר הוצאות בגין כל הוצאה שהוציא בפועל לאחר שימציא קבלות ללקוח. בנוסף זכאי עורך הדין להחזר הוצאות בגין הוצאותיו המשרדיות, באופן גלובלי, בסכום של 500 ₪ בצירוף מע"מ (החלטה מספר שכ"ט 103/09).
  13. לפי כללי האתיקה חל איסור על עורך דין לממן הוצאות של לקוחותיו ולכן יש חובה לגבות כל הוצאה שהוצאה בפועל – לפי קבלות. ניתן גם לגבות הוצאות בסכומים קטנים, בסדר גודל של מאות בודדות של ש"ח, ביחס הולם לתיק, גם ללא אסמכתאות ספציפיות (החלטה מספר שכ"ט 140/08).
  14. בעקבות שאלה שהפנה בית המשפט לוועדה השיבה הוועדה כדלקמן: הרינו להפנות תשומת לב בית המשפט להסכם שכ"ט בעניין פלת"ד שאומץ ואושר בשעתו, כהסכם מומלץ על-ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. הסכם זה אמנם מתייחס לתביעות שעילתן פלת"ד ואולם האחוזים המצוינים בו למקרה שבו מבקש הלקוח מעוה"ד כי יפסיק הטיפול בעניינו, הם אחוזים שיכולים להיות תקפים גם לגבי תביעות מכוח פקודת הנזיקין (כפי המקרה הנדון בתיק זה בפני בית המשפט הנכבד). ברי כי במקרה שבו הצדדים כרתו הסכם על-פי המפורט בהסכם המומלץ, ההסכם מחייב וכפוף לדיני החוזים. במקרה שבו לא נחתם הסכם כפי המצב העובדתי בתיק הנדון, יכולים השיעורים המפורטים בהסכם המצ"ב להוות אמת מידה ראויה שתשמש את בית המשפט הנכבד לשיקוליו בדבר השכר הראוי. יובהר כי האמור לעיל מתייחס למקרה שבו מחליט בית המשפט כי השכר הראוי המגיע לעורך הדין הוא באחוזים תלויי תוצאה. ישנה אפשרות לקבוע את השכר הראוי ללא תלות בתוצאה, קרי לפי שעות העבודה בפועל, כשאז התעריף לשעת עבודה הוא בין 1,000-600 ₪ בצירוף מע"מ (הכל בהתאם לוותק ולמיומנות של עורך הדין). במקרה שבו בית המשפט מבכר שיטה זו ומאחר שאין המדובר בסכום תלוי תוצאות, מקובל להשית על הלקוח את התשלום לאלתר, בלא להמתין לתוצאות הטיפול בתיק הנזיקין (החלטה מספר שכ"ט 10/08). הערת העורכת: הסעיף הרלוונטי בהסכם שכ"ט בעניין פלת"ד שאומץ ואושר כהסכם מומלץ בשעתו על-ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין פורסם בהחלטה מספר שכ"ט 135/04 ב- אתיקה מקצועית 18 עמ' 8 (2006).
  15. מאחר שמדובר בתביעה נפרדת שנושאה לא נכלל בהסכם שכר הטרחה המקורי בין הצדדים, רשאי עורך הדין לדרוש שכר נוסף בגין תביעה זו. עם זאת, יש להתחשב בעובדה שבית הדין עשוי לאחד את התביעות ולפיכך גם שכר הטרחה שיוסכם בין הצדדים צריך להיות בהתאם (החלטה מספר שכ"ט 156/07).
  16. אם לא סוכם עם הלקוח מה יהיה שיעור הניכוי בגין שכר טרחה מכול תקבול שעורך הדין יגבה עבור הלקוח, הניכוי הוא כדלקמן: 1. אם להליך בהוצאה לפועל קדמה תביעה בבית משפט ונפסק שכר טרחת עורך דין: ינוכה מלוא שכר הטרחה הפסוק בבית משפט מהתקבולים הראשונים שיתקבלו על חשבון החוב. האמור לעיל יחול גם אם מדובר בביצוע שטר בהוצל"פ, אלא במקום "שכ"ט פסוק" יבוא מלוא שכר טרחה א'. 2. אם ייצוג הלקוח החל בהוצאה לפועל וכן, לגבי יתרת שכר הטרחה לאחר פירעון האמור בסעיף 1 לעיל, הניכוי יהיה 1/3 מכל תקבול ולא פחות מ- 100 ₪ + מע"מ (החלטה מספר שכ"ט 97/08).
  17. מאחר ששכר הטרחה שפוסק בית המשפט שייך ללקוח (אלא אם הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין קובע אחרת), הרי שגם אותו יכול צד שלישי לעקל. ברי כי כל עורך הדין זכאי לקבל את שכר טרחתו אך לשם כך עליו לדרוש זאת ישירות מהלקוח (החלטה מספר שכ"ט 126/08).
  18. מחיר הדירה לצורך חישוב שכר טרחה כולל גם מע"מ (החלטה מספר שכ"ט 59/08).
  19. שכר הטרחה המגיע לעורך דין במסגרת עבודתו במכירת הנכס ככונס נכסים, אינו כלול בהסכם שכר הטרחה, ועל כן השכר שפוסק בית המשפט לכונס הנכסים מגיע לעורך הדין ללא קשר להסכם שכר הטרחה עם הלקוח (החלטה מספר שכ"ט 102/08).
  20. (1) לפי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שכר טרחת עורך דין הוא כאמור בתעריף המינימאלי המומלץ, שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, לפי בקשה שהוגשה לו. (2) לאור האמור, אם לא הוגשה בקשה לראש ההוצאה לפועל לקביעת שכר טרחה, השכר לפי התעריף המינימאלי המומלץ נחשב כ"שכר פסוק" (החלטה מספר שכ"ט 54/08).
  21. לפי המצב המשפטי התקף כיום אין חובה לשתף בשכר טרחה עורך דין שמפנה תיק לחברו, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים (החלטה מספר שכ"ט 149/07).
  22. לאור סעיפים 91 ו- 103 לחוק הירושה, ותקנות 45א.-45ז. לתקנות הירושה והפסיקה (השופט שמגר בע"א 153/77 אלואשווילי נ' סמואל, פ"ד לב'(1) 627), בית המשפט אינו חייב (אך יתכן ורשאי) להתייחס להסכם שכר טרחה שנחתם עם היורשים, אחרת טמונה סכנה כי מעמדו של מנהל העיזבון כפקיד בית המשפט יתרוקן מתוכן. הפתרון הוא לפנות מראש, לבית המשפט, כדי שיפסוק תשלום להוצאות ושירותים מקצועיים מיוחדים לאור הנסיבות, שאינן פעולות רגילות בניהול עיזבון, ולהביא לבית המשפט את הסכמת היורשים (החלטה מספר שכ"ט 134/08).
  23. לפי סעיף 84 (א) לחוק לשכת עורכי הדין, אין מניעה לסכם, במשפט אזרחי, שכר לפי תוצאות. אולם, אם לא סוכם מראש על שכר טרחה אחר במקרה ולא תושגנה תוצאות, על עורך הדין לקיים ההסכם ולא לדרוש שכר אחר (החלטה מספר שכ"ט 139/08).
  24. שכר הטרחה המגיע לעורך הדין הוא לפי הסכום שנפסק ולא לפי הסכום שנגבה בפועל (החלטה מספר שכ"ט 33/09).
  25. החלטה עקרונית לעניין מכתבי התראה לחייבים: עורך דין זכאי לדרוש במכתב התראה לצדדים שלישיים, שכר טרחה לפי התעריף המינימאלי המומלץ בלבד. עורך דין יהיה זכאי לתבוע מהצד השלישי שכר גבוה מהתעריף הנ"ל, כפוף לכך שהלקוח שילם בפועל לעורך דינו, שכר טרחה זה. בכל מקרה, אם החייב מסכים לשלם את קרן החוב, עורך הדין חייב לקבל התשלום, כפי שהדבר מתחייב עפ"י סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי). אם ירצה בכך הלקוח, יינקטו הליכים בבית המשפט לגבי שכר הטרחה, שהצד השלישי סרב לשלמו. מכתבי התראה לפי פקודת המיסים (גבייה): לגבי מכתבי התראה, שמקורם בחוק הנ"ל, יהא שכר הטרחה שמותר לדרוש מהחייב, לפי התעריף המינימאלי המומלץ (קרי, 209 ₪ + מע"מ). הכול, כל עוד לא הותקנו התקנות בעניין זה (הוועדה מבקשת לציין, כי קיים כעת הליך של התקנת תקנות לעניין זה, והלשכה תפעל לכך שהתעריף בתקנות לשכ"ט בגין שיגור מכתב דרישה, יהיה גבוה מהמוצע על-ידי משרד האוצר: 15 ₪ כולל מע"מ) (החלטה מספר שכ"ט 72/09). הערה: החלטה זו והמלצותיה אושרו על-ידי הוועד המרכזי.
  26. ככל ששולם שכר טרחה עבור פעולות נוטריוניות של תרגום מסמך שאושר תרגומו כבר בעבר על-ידי אותו נוטריון, לא היה מקום לגבות פעם נוספת, ולכל היותר רשאי היה הנוטריון לגבות תשלום עבור אישור העתק. ככל שנגבה תשלום כפול, יש להחזיר את התשלום הכפול שנגבה. לגבי טעות באישור התרגום על-ידי הנוטריון, אין מקום לגבות שכר עבור אישור חדש, שמוצא בעקבות טעות של הנוטריון (החלטה מספר שכ"ט 88/09).
  27. הוועדה עיינה בפנייה, בתגובה ובהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים. נראה כי עורך הדין פעל בהתאם להסכם שכר הטרחה, ועל כן הסכומים ששילם הלקוח, בהתאם לקבלות שצורפו, היו עבור אישורים נוטריונים והוצאות אחרות, אשר הותנה במפורש, בהסכם למתן שירותים, כי אינם כלולים בשכר טרחת עורך הדין. עם זאת, הוועדה רואה לנכון להמליץ לעורכי הדין כי בהסכמים עתידיים בהם צפוי כי ההוצאות הנלוות יהיו בסכומים ניכרים, כמו במקרה של הפונה בתיק זה, מומלץ כי בהסכם למתן שירותים יירשם הסכום המשוער בו יישא הלקוח, מעבר לסכום שכר הטרחה הנקוב בהסכם (החלטה מספר שכ"ט 86/09).
  28. לפי צו נכי רדיפות הנאצים עורך דין זכאי לגבות שכר טרחה בשיעור של 8% בצירוף מע"מ מסך כל התקבולים לתקופה של 5 שנים (דהיינו, לפי שווי של 4.8 תקבולים חודשיים בצירוף מע"מ). בכלל התקבולים יבואו בחשבון גם דמי הבראה אם הלקוח מקבלם. אם נגבה ו/או נדרש שכר טרחה מעבר לאמור לעיל, אין על-פי דין כל אפשרות לעשות כך (החלטות מספר שכ"ט 46/09 ו- 92/09).

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון