"אתיקה מקצועית" - 27 - דבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית - הרפורמה בדין המשמעתי
12.07.2008 | תמוז תשס"ח | גליון מס' 27
חברות וחברים יקרים,
 
הרפורמה בדין המשמעתי
 

בסוף חודש יוני התקבל בכנסת תיקון חשוב לחוק לשכת עורכי הדין, המבצע רפורמה יסודית במבנה הדין המשמעתי (תיקון מס' 32 לחוק). לאחר שעיקר דרישותיה של הלשכה בתיקון החוק התקבלו, היא נתנה את תמיכתה לחוק, שעבר בכנסת בהצבעה חוצה מפלגות ומחנות. התיקון לחוק מבטא התפתחות ולא מהפכה. עקרון האוטונומיה המקצועית – שהוא נשמת אפו של הדין המשמעתי – נשמר במלואו. הטיפול בפניות בענייני אתיקה והטיפול בהעמדה לדין ימשיך להתבצע על-ידי לשכת עורכי הדין ומוסדותיה, כשבנטל יישאו חברי לשכה בהתנדבות מלאה.

 

בניגוד לטענות המושמעות פה ושם, הלשכה היא גורם מרכזי ומשפיע בתחום האתיקה. מדי שנה מגיעות ללשכה אלפי פניות. עורכי דין (מתלוננים ונילונים) מתייחסים ברצינות רבה מאוד להליכים המשמעתיים, ולמעט מקרים בודדים, משיבים באופן ענייני ומפורט. מדי שנה מוגשות כמאתיים קובלנות. ברובן הגדול הן מסתימות בהרשעה, והענישה מגיעה לא פעם לכדי השעיה בפועל. את חוסנה של המערכת המשמעתית אפשר ללמוד ממיעוט המקרים בהם מתערב בית המשפט העליון היושב כערכאת ערעור בזכות על החלטות בתי הדין המשמעתיים.

 

יחד עם זאת, התרחבות המקצוע, כמו גם התפתחות עקרונות היסוד המשפטיים והמנהליים, חייבו עדכון ורפורמה. נדרשה הפרדה ברורה בין אתיקה לפוליטיקה. נדרשה שקיפות רבה יותר של הדיון המשמעתי, ונדרשה הגברת המקצועיות של הטיפול באתיקה.

 

לפי החוק החדש, חברי בתי הדין המשמעתיים לא יבחרו עוד בבחירות כלליות אלא ימונו על-ידי ועדת מינויים שתורכב משופט בדימוס (שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש הלשכה), שני חברי לשכה מן השירות הציבורי שימנה שר המשפטים, שני חברים שתמנה המועצה הארצית ושני חברים שימנה הועד המרכזי או ועד המחוז הרלוונטי (לפי העניין הנדון). ועדת המינויים משמרת את עקרון האוטונומיה שכן כל חבריה הם עורכי דין חברי לשכה, ורובם מתמנים על-ידי מוסדות הלשכה.

 

הסמכות להגיש קובלנות תעבור מוועדי המחוז ומהוועד הארצי (שהם גופים נבחרים) לידי ועדות האתיקה עצמן. הועדים ייבחרו את החברים בועדות האתיקה, ולועדת המינויים תהיה סמכות לאשר או לפסול את החברים. ועדות אתיקה לא יכללו בהכרח חברים מהגופים הנבחרים, ומתכונת העבודה שלהם תהיה דומה לזו של ועדת האתיקה הארצית דהיום. בועדות האתיקה יכהנו גם נציגי ציבור שהם משפטנים לא פעילים (מספר נציגי הציבור לא יפחת מאחד ולא יעלה על רבע מהחברים). במקביל נקבעו תנאי כשירות לחברי בתי הדין ולחברי ועדות האתיקה, וכללים באשר להפסקת כהונה.

 

בחוק נקבע שכל ועדת אתיקה תמנה לעצמה פרקליט בשכר, אשר ירכז את פעילותה הן בשלב הטיפול בתלונות והן בשלב ההעמדה לדין. מינויו של הפרקליט כמו גם הפסקת כהונתו מחייבים אישור של ועדת המינויים. כך תובטח עצמאותו המקצועית של הפרקליט, שתחזק את ועדת האתיקה ואת הדין המשמעתי.

 

שינוי מרכזי וחשוב הוא, שהדיון בבתי הדין המשמעתיים יתקיים בדרך כלל בדלתיים פתוחות, ורק במקרים מתאימים יסגרו הדלתיים. לפי דרישת הלשכה, נקבע שלבתי הדין תהיה סמכות להורות על סגירת הדלתיים אם "הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, במידה העולה על הנדרש מהעניין הציבורי שבפרסום". ההחלטה בעניין זה מסורה לבית הדין המשמעתי, ונתונה לערעור. ההסכמה לפתיחת הדלתיים החליפה את דרישת משרד המשפטים למנות נציגי ציבור לבתי הדין – דרישה לה התנגדה הלשכה בתוקף.

 

הסדר חשוב נקבע בהוראת החוק לפיה "ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית". בכך מקבע החוק מבנה הירארכי לפעולתן של ועדות האתיקה, שהיה חסר עד היום. עוד מסדיר החוק את מעמדה של חוות דעת מקדימה של ועדות האתיקה. גם בעניין זה נקבע מבנה הירארכי לפיו "חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות." דוגמא טובה לצורך במבנה הירארכי אנו רואים בויכוח המיותר סביב הטיפול המשמעתי הנכון בנושא של יחסי עבודה ושעות נוספות. מבנה הירארכי יבטיח שלא תהיה מדיניות אכיפה שונה במחוזות השונים ובוועדה הארצית.

 

החוק מסדיר עניינים נוספים. הוא קובע שגזר דין של השעיה מן הלשכה יבוצע מיידית אלא אם כן יעוכב ביצועו על-ידי ערכאת הערעור (בניגוד למצב היום שהשעיה נדחית אוטומטית עד לאחר כל הליכי הערעור). החוק גם קובע, שערעור על החלטת בית הדין הארצי ישמע בפני בית המשפט המחוזי (ולא בפני בית המשפט העליון), לפי ההסדר הכללי שמתווה משרד המשפטים באשר לערעורים על דין משמעתי במקצועות השונים.

 

החוק יכנס לתוקף תוך שנה מיום החקיקה. בינתיים ימשיכו בתי הדין וועדות האתיקה הנוכחיים לפעול במתכונתם הנוכחית. בשנה הקרובה תיערך הלשכה לביצוע השינויים - תוקם ועדת המינויים לפי התיקון, ויוכנו רשימות מועמדים לבתי הדין ולועדות האתיקה. כך תבטיח הרפורמה שעצמאות הדין המשמעתי תישמר לשנים קדימה.

 

עו"ד דרור ארד-אילון

יו"ר ועדת האתיקה הארצית

 

לגליון המלא: 

 

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון