"אתיקה מקצועית" - 67 - הנחיות והחלטות ועדת שכר טרחה שליד הוועד המרכזי
07.05.2019 | אייר תשע"ט | גליון מס' 67

ועדת שכר הטרחה היא ועדת וולונטרית שהקים הוועד המרכזי ולה מספר תפקידים עיקריים:

  • בפנייה של לקוח לוועדה לפי סעיף 84 (ב) לחוק לשכת עורכי הדין, במקרים של שכר מותנה בתוצאות, אם נראה לדעת הוועדה שהשכר מופרז – קובעת הוועדה את השכר המתאים, וקביעתה מחייבת את עורך הדין.
  • הוועדה מחווה דעתה לפי סעיף 89 לחוק לשכת עורכי הדין בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין, אם נדרשה לכך על ידי גוף שיפוטי או מעין שיפוטי.
  • הוועדה דנה וממליצה על עדכון, שינוי או תיקון של התעריף המינימלי המומלץ.
  • הוועדה עונה לפניות המגיעות מלקוחות ועורכי דין בענייני שכר טרחה. הפניות נעשות בצורה של שאלות ו/או תלונות קונקרטיות.
  • הוועדה מציעה תגובות של הלשכה להצעות חוק שכלולים בהן ענייני שכר טרחת עורך-דין.
  • הוועדה יוזמת או נענית לפניות ראש הלשכה, להתערב ולהשפיע בקביעת שכר טרחה הולם לעורכי דין המייצגים רשויות או גופים ממשלתיים ואחרים.

החלטה עקרונית בנושא ייצוג של מספר עורכי דין בתביעה לפי חוק הפלת"ד

לשולחן הוועדה מגיעות פניות רבות הנוגעות לתשלום שכ"ט עו"ד בגין טיפול בתיקים שעניינם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) ובעיקר שאלות הנוגעות למגבלות שהתווה בית המשפט העליון הנכבד בפסה"ד ארליך נגד ברטל רע"א 7204/06 וכן, לאור קביעות של ערכאות שיפוטיות הקוראות ללשכת עורכי הדין לטפל בסוגיה זו.

 

כזכור, קבע ביהמ"ש העליון כי המגבלה על גביית שכ"ט בתיקי פלת"ד מכוח סעיף 16 (א) לחוק הפלת"ד (להלן: הסכום המקסימלי) תחול על כלל עורכי הדין שייצגו את הלקוח בכל שלב שהוא בהליך. כמו כן, שכר הטרחה המקסימלי כולל את כל ההליכים (כולל ערעורים), עד לשלב של פס"ד חלוט.

 

הועדה קיימה מספר דיונים עקרוניים בנושא זה, וממליצה לציבור עוה"ד כדלקמן:

א. בהתאם להוראות הדין ההגבלה בסעיף 16(א) לשכ"ט בפלת"ד חלה רק במקרים שבהם שכה"ט הותנה לפי תוצאות הטיפול בתיק (דהיינו: שכ"ט באחוזים). במקרים שבהם לא הותנה שכ"ט עפ"י תוצאות הטיפול בתיק – לא חלה המגבלה שעפ"י החוק לעיל.

ב. מאחר שפסק הדין מתייחס למקרים שבהם הותנה על שכ"ט לפי תוצאות הטיפול, אזי, המגבלות שנקבעו בו, אינן חלות לגבי אותם מקרים שבהם סוכם עם הלקוח על שכ"ט בסכום קבוע, שאינו תלוי בתוצאות הטיפול.

ג. לפיכך, הועדה ממליצה לעוה"ד ככל שהדבר ניתן, לקבוע שכ"ט קבוע שלא עפ"י תוצאות הטיפול (בין אם התשלום בפועל יבוצע מראש ובין אם התשלום בפועל יבוצע לאחר קבלת הפיצוי).

ד. במקרה שבו יש יותר מעו"ד אחד שטיפל בתיק יחולו ההמלצות הבאות:

  • כדבר שבשגרה יהיה עוה"ד הראשון זכאי לשכה"ט שעליו סיכם עם לקוחו (למעט מקרים חריגים), וזאת עפ"י העיקרון הקובע: שהסכמים יש לכבד, ובכפוף לכל זכות ע"פ דיני החוזים הכלליים.
  • עו"ד המקבל לידיו תיק שהיה כבר בטיפולו של עו"ד קודם, חייב לבדוק מה הם תנאי ההסכם בין הלקוח לבין עוה"ד הקודם, שכן, ככל שההסכם עם עוה"ד הקודם היה לפי תוצאות הטיפול, כי אז עוה"ד הנעבר (עוה"ד השני), יהיה זכאי רק להפרש שבין שכה"ט באחוזים המגיע לעוה"ד הראשון לעומת שכה"ט המקסימלי.
  • האמור לעיל יחול באותם מקרים שבהם אף עוה"ד הנעבר סיכם עם לקוחו על שכ"ט ע"פ תוצאות הטיפול בתיק.
  • אין באמור לעיל כדי למנוע מעוה"ד השני לקבוע שכ"ט קבוע (שאינו תלוי בתוצאות), ובמקרה שכזה הוא יהיה זכאי לקבל את מלוא השכר שסוכם עם הלקוח. לא למיותר לציין כי במקרה שכזה, עוה"ד הראשון יהיה זכאי לקבל את השכר שעליו סיכם על לקוחו.
  • המנגנון לעיל עשוי למנוע מחלוקות בין עוה"ד שטיפלו ומטפלים באותה תובענה.

ה. אם סוכם על שכ"ט שלא ע"פ תוצאות לגבי ערכאה ראשונה, ניתן לאחר מכן בהליך הערעור לסכם שכ"ט לפי תוצאות או שכ"ט שאינו לפי תוצאות.

ו. אם סוכם על שכ"ט ע"פ תוצאות בהליך הערעור, אין אפשרות שסך שכה"ט שייגבו עוה"ד (הן בשל הטרחה בערכאה הראשונה והן בשל הטרחה בהליך הערעור) - יהיה גבוה יותר מהתקרה המכסימלית.

 

שאילתא בנושא הסכם שכ"ט בתיק תאונת דרכים

השאלה: עוה"ד הפונה שואל האם כאשר הוצעה הצעת פשרה בתיק תאונות דרכים ועורך הדין סבור שהנפגע לא יקבל פיצוי גבוה מהצעה זו והלקוח דוחה זאת, רשאי הוא לסכם עם הלקוח, לאחר שיובהרו לו הסיכונים, כי יחוייב לשלם את שכה"ט הנגזר מהצעת הפשרה?

תשובת הוועדה: זכותו של עורך הדין להגיע  להסכמה עם הלקוח על שכ"ט שאיננו תלוי בתוצאות. פירושו של הסכם שכזה הוא שבין אם בסופו של יום יסתיים התיק בסכום נמוך יותר מהצעת הפשרה או גבוה יותר מהצעת הפשרה, ישולם בכל מקרה שכ"ט שסוכם בין הצדדים בשלב זה. להסרת ספק, הסכמה כאמור לעיל, יש בה כדי לבטל הסכמה קודמת בדבר שכ"ט המותנה בתוצאות הטיפול. 

[החלטה מס' שכ"ט/21/17]

 

החלטה עקרונית בהמשך להחלטה מס' שכ"ט 59/08 שפורסמה בגיליון מס' 35

שיעורו של שכה"ט ייגזר מן הסכום שהוסכם בין עוה"ד בין הלקוח. בהיעדר הסכם שכזה וכאשר מדובר בייצוג במסגרת עסקת מכר של נכסים מסחריים, הבסיס לחישוב שכ"ט באחוזים של עוה"ד יהיה ללא רכיב המע"מ. הוועדה מזכירה את החלטתה מס' שכ"ט/59/08 הנ"ל ולפיה, כאשר מדובר במכר דירת מגורים הבסיס לחישוב שכה"ט ייגזר ממלוא מחיר הדירה (כולל רכיב המע"מ). האמור לעיל חל כמובן לגבי אותם מקרים שלא הוסכם מפורשת אחרת בין הצדדים.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 69/17]

 

החלטה עקרונית בהמשך להחלטות מס' שכ"ט שכ"ט 73/07; שכ"ט 4/08; שכ"ט 50/08; שכ"ט 39/08 שפורסמו בגיליון מס' 35

כאשר פס"ד קובע גם תשלום מע"מ הרי שכ"ט שנקבע באחוזים מתוך ההצלחה, יחושב ממלוא הסכום שנפסק כולל רכיב המע"מ, שהרי רכיב המע"מ אף הוא חלק מן ההטבה שהושגה בזכות פועלו של עוה"ד.  על שכה"ט המחושב כאמור, יתווסף מע"מ כדין. אין באמור בהחלטה זו כדי לסתור את החלטת הוועדה דלעיל בנושא עסקאות מכר מקרקעין של נכסים מסחריים.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 24/18]

  

החלטות

השאלה: עוה"ד הפונה מבקש לדעת האם תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי שמחריג את הגבלת גביית שכר טרחה עבור ייצוג בבית הדין לעבודה לשם הכרה בפגיעה כתאונת עבודה (להלן "ההחרגה") חל גם על הוועדות שבעקבות הייצוג בבית הדין לעבודה.

תשובת הוועדה: ההחרגה של הגבלת שכר הטרחה בתיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי חלה, אך ורק על הייצוג בבית הדין לעבודה, ובתביעות להכרה בפגיעה כתאונת עבודה בלבד.

היה ותוכר התאונה, וככל שעוה"ד ימשיך לייצג את לקוחו, שתאונתו הוכרה כתאונת עבודה, גם בוועדה הרפואית, הרי ששכר הטרחה עבור הייצוג בוועדות הרפואיות אינו נכלל בהחרגה וחלים עליו ההגבלות על פי התקון לחוק הביטוח הלאומי.

אין באמור לעיל כדי למעט מזכותו של עוה"ד, לנקוב את שכר טרחתו בגין הייצוג בביה"ד לעבודה באחוזים, מהסכומים שיקבל הלקוח בסופו של דבר.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 97/17]

 

השאלה: עוה"ד הפונה שואל האם התמורה הנקובה בתקנה 4 לתקנות המכר דירות (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות) כוללת רכיב המע"מ או שאינה כוללת את המע"מ.

תשובת הוועדה: הואיל וכמקובל, מחיר מוצר כולל מע"מ אלא אם צוין אחרת (ר' חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן תקנה 4 לתקנות המכר הנ"ל), נראה כי כוונת מתקין התקנות הייתה לקבוע כי על כל דירה שמחירה – כולל מע"מ - מעל הסכום הנקוב בתקנה לא תחול המגבלה על גובה השתתפות הקונה בהוצאות המשפטיות.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 17/18]

 

השאלה: מהו שכ"ט המגיע לעו"ד בגין טיפול בתביעה להוון קצבאות מהמל"ל?

תשובת הוועדה: אם עוה"ד טיפל עבור הנפגע בהגשת התביעה לקבלת הגמלה, לפי סעיף 315ו(6) לחוק הביטוח הלאומי "יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי סעיף 113 או סעיף 333, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה" – והמשמעות היא כי עוה"ד אינו זכאי לשכר נוסף עבור הטיפול בתביעה להוון גמלאות.

אם עוה"ד טיפול אך ורק בתביעה להיוון הגמלאות, לפי סעיף 315ב(ב)(7) לחוק, התשלום המגיע הינו דמי פתיחת תיק, קרי 800 ₪, וזאת בתנאי שעוה"ד לא ייצג או סייע בהגשת התביעה בשלביה הקודמים.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 51/18]

 

השאלה: עוה"ד פונה בשאלות לגבי החלטת הוועדה שמספרה שכ"ט/16/15 אתיקה מקצועית מס' 60, לפיה ניתן לדרוש במכתב התראה שכ"ט לפי התעריף המינימלי בלבד, דהיינו 235 ₪ + מע"מ, וניתן לדרוש סכום גבוה יותר רק אם הלקוח שילם בפועל סכום גבוה יותר לעוה"ד בגין מכתב ההתראה. לטענתו, ההנחיה נכונה למכתבי התראה "סדרתיים", כאשר המכתבים נעשים בצורה אוטומטית או ממוחשבת, ואינה מתאימה למכתבי התראה הדורשים קריאת מסמכים, ונשלחים כמכתבים בודדים.

תשובת הוועדה: לשאלה: האם ניתן לגבות שכ"ט גבוה יותר במכתבי התראה חריגים?

א. גם על פי ההחלטה ניתן לדרוש במכתב ההתראה שכ"ט בסכום גבוה יותר, ובלבד שהלקוח שילם בפועל את הסכום לפני משלוח המכתב.

ב. נראה שההחלטה הקיימת נותנת פתרון למקרים בהם מוצדק ונגבה בפועל שכ"ט בסכום גבוה יותר, כמוסכם בין עוה"ד והלקוח, וכל שנדרש הוא לגבות בפועל ומראש מהלקוח את שכר הטרחה.

ג. כאשר אין מדובר בלקוחות גדולים ו"סדרתיים", ובמיוחד כאשר נשלח עבור לקוח מכתב התראה בודד מפעם לפעם, אין כל סיבה שלא לגבות מהלקוח מראש את שכ"ט עבור מכתב ההתראה.

 

השאלה: האם ניתן לגבות שכ"ט שונה, במקרים של מכתבים בהיקף קטן או כשהוסכם עם הנושה על שכ"ט שונה, שלא שולם מראש?

תשובת הוועדה: א. ההחלטה נועדה לתת מענה למקרים בהם נדרש שכ"ט גבוה מהחייב, ואינה מתערבת ביחסים החוזיים בין הלקוח לעוה"ד. ב. אין מניעה לדרוש במכתב ההתראה שכ"ט בשיעור נמוך יותר, כמוסכם עם הלקוח. ג. במקרים כאלה אין דרישה כי שכ"ט ייגבה בפועל מהנושה מראש, כתנאי לציון הסכום הנמוך יותר מהתעריף המינימלי המומלץ.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 63/18]

 

השאלה: האם כאשר הסכימו הצדדים לאחר פגישת מהו"ת לעבור להליך גישור, יש לשלם עבור הזמן שהוקדש לפגישת המהו"ת, והאם יש לשלם שכ"ט עבור לימוד התיק שבוצע כהכנה לפגישת מהו"ת?

תשובת הוועדה: פגישת המהו"ת, וכל הכרוך בה, אינם מחוייבים בתשלום.

עם זה, מהרגע שבו הוסכם לקיים הליך גישור, רשאי המגשר לחייב את הצדדים בגין כל השעות שהשקיע בהליך הגישור מרגע זה ואילך, לרבות בגין הכנת התיק (ויובהר, המגשר אינו רשאי לגבות תשלום בגין כל עבודה שביצע בהכנת התיק לקראת ישיבת המהו"ת).

[מס' החלטה: שכ"ט/ 64/18]

 

השאלה: רוכשי משרדים פוטנציאליים שילמו לעוה"ד של היזם שכ"ט בגין טיפולו בהכנת המסמכים והפעולות העתידיות הכרוכות בדיווח וברישום הזכויות. בהמשך הסתבר לצדדים שביצוע הסכם הרכישה מותנה במימוש הסכם אופציה. משכך, הגיעו הצדדים להבנות בעניין חוזה עם תנאי מתלה המאפשר ביטול החוזה. העסקה לא יצאה אל הפועל, ההסכמים לא נחתמו והיזם הודיע על ביטולה ועל ביטול התוכנית היזמית. עוה"ד של היזם מסרב להשיב לרוכשים את שכה"ט ששילמו לו בגין הטיפול בהכנת המסמכים והפעולות העתידיות.

תשובת הוועדה: בכל מקרה שבו קיים בהסכם תנאי מתלה או תנאי מפסיק שגורר בטלות ההסכם או אי כניסתו לתוקף בשל גורמים שאינם תלויים בקונה (כגון אי קבלת היתר בניה), יהיה הרוכש זכאי לקבל בחזרה את הסכום ששילם (ככל ששילם) לעוה"ד של המוכר, כהשתתפות בהוצאות המשפטיות של המוכר. ראה סעיף 6ג(ב) (1) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973.

[מס' החלטה: שכ"ט/ 69/18]

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון