"אתיקה מקצועית" - 67 - חיסיון: הצהרות עורכי דין לבנקים
07.05.2019 | אייר תשע"ט | גליון מס' 67
מס' ההחלטה:
את/237/18

השאילתא:

משרד עורכי דין בישראל מנהל חשבונות נאמנות עבור לקוחות מארצות הברית. המשרד התבקש לחתום על "כתב הצהרה וויתור תושב ישראל" מטעם בנק בארץ, בשם לקוחותיו, שבמסגרתו הוא מצהיר על ויתור סודיות ביחס לסעיף בדין שלשונו: "הבנק יהיה רשאי, עם קבלת דרישה מרשות מוסמכת בישראל ו/או מחוץ לישראל, לגלות ולמסור לרשויות המס ו/או הרשויות הרלבנטיות האחריות בישראל או במדינות החוץ כל מסמך ו/או מידע הנוגעים לחשבונות..." – וכל זאת, בכפוף ל"חובה על פי דיני המס בישראל או במדינת חוץ". המשרד מבקש לשאול האם החתימה תהא כדין, וכן האם מבחינה אתית קיימת בעייתיות כלשהי בהצהרה מעין זו.

 

ההחלטה:

חתימת עורך הדין נעשית בנסיבות העניין כדין ואינה מהווה הפרה של כללי האתיקה ובפרט של חסיון עורך דין-לקוח.

באופן פרטני, על עורך דין המשמש כנאמן של לקוח ובפרט לקוח בעל תושבות זרה, חלה חובה בדין לדווח למוסדות פיננסיים על תפקידו ועל קיומם של חשבונות נאמנות וחשבונות בנק אחרים של לקוחותיו הן במדינת ישראל והן מחוץ לה. בהינתן המציאות המשפטית דנא, אין מנוס כי עורך הדין יחשוף את פרטי לקוחותיו הן במדינה והן למוסדות פיננסיים מחוץ לה. 

בצד האמור, ובאופן עקרוני, יוטעם כי הנהנה לא יכול להסתתר מאחורי עורך דינו, המשמש לו כנאמן. נורמה מעין זו עלולה להוביל לעבירות מס, ולפיכך, הצהרה אשר לא תבצע גילוי כדין תהווה הצהרה כוזבת.

יתרה מזאת, וזה העיקר, סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובע כי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך-דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון...". הוראה מקבילה מצויה בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. נוכח הוראות דין מפורשות אלו, נקבע מפורשות בפסיקת בית המשפט העליון כי לא חל חסיון עורך דין-לקוח על פרטים הנוגעים לעובדת מתן השירות המשפטי, ובכללו, זהות הלקוח.

אשר על כן, ובהלימה לנסיבות המקרה דנא, לא קיימת מבחינה אתית בעייתיות כלשהי בחתימה על כתב ההצהרה.

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון