"אתיקה מקצועית" - 67 - עורך הדין וחברו למקצוע: מיזם אינטרנטי בו עורכי דין רשאים לפרסם הצעות לשיתופי פעולה והעברת תיקים
07.05.2019 | אייר תשע"ט | גליון מס' 67
מס' ההחלטה:
את/11/18

השאילתא:

לבחינת ועדת הארצית הובא מיזם אינטרנטי בו עורכי דין רשאים לפרסם הצעות לשיתופי פעולה והעברת תיקים, באופן שנועד לייעל תקשורת שמתקיימת כיום ברשתות חברתיות ובפלטפורמות אחרות. בפרט הכוונה לעודד פרסום "הזדמנויות עסקיות" כגון תיקים שעורכי דין מעוניינים להעביר, תוך שניתנת למפרסם אפשרות לפנות לעד 10 עו"ד באופן יזום. בכוונת המיזם לגבות, בעתיד, דמי מנוי חודשיים ועמלה מתוך עסקה שתחתם. בעלת המיזם היא חברה בע"מ, שמייסדיה הם עורכי דין. בעלת המיזם אינה אחראית לתוכן המפורסם והנרשמים פוטרים אותה מכל אחריות לנזקים שעשויים להיגרם להם מהשימוש באתר.

 

ההחלטה:

ועדת האתיקה הארצית סבורה כי שיתוף פעולה של עורכי דין עם המיזם (בין כמשתמשים ובין כבעלי מניות או מנהלים בחברה המפעילה אותו), עלול לעלות כדי עבירות אתיות, כפי שיפורט להלן:

 

א. חשש לעבירה על סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961

סעיף 58 לחוק קובע:

"עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו."

בכוונת המיזם לגבות בעתיד עמלה מתוך עסקה שתחתם. ברור כי הכוונה "בעסקה" אינה אלא העברת תיק מעורך דין אחד למשנהו. העמלה המדוברת היא, אם כן, תשלום שמבצע עו"ד (בין המעביר ובין הנעבר), כנגד ההכנסה שתצמח לו בגין העברת התיק (לידיו או לידי חברו). בכך מדובר לכאורה בשיתוף בהכנסות "אם ברוטו ואם נטו" כנגד התועלת שצמחה לעסקו של עורך הדין.

המיזם הוא בבעלות חברה בע"מ. חברה בע"מ אינה יכולה להיות עורך דין ואיננה עורך דין זר לפי סעיף 98א. לעניין זה אין חשיבות לזהות מייסדי החברה או בעלי מניותיה.

לפיכך ניתן לומר כבר בשלב זה כי המודל העסקי של המיזם, כפי שתואר, מביא בהכרח להפרת חוק בדמות שיתוף מי שאינו עורך דין בהכנסותיו של עורך דין.

יצוין כי השאלה האם דמי המנוי שישולמו למיזם (ללא קשר לעסקה ספציפית), מהווים גם הם שיתוף בהכנסות היא שאלה קשה יותר, בה ניתן להצביע על פנים לכאן או לכאן. בשלב זה ניתן להותירה בצריך עיון.

 

ב. הפניית תיק, העברת תיק ומה שביניהם

ס' 30 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו–1986 (להלן – הכללים)

כלל 30 קובע:

"עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו, לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בעניין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את העניין לטיפולו."

הוועדה אינה מוצאת ממש באבחנה בין הפניית תיק שעו"ד לא החל לטפל בו לבין העברת תיק לאחר מכן – אבחנה שביסוד טענת המיזם כי כלל 30 אינו חל על סיטואציה של "הפנייה". קבלת עמדה זו תפגע באחת מתכליותיו החשובות של כלל 30.

מטרת כלל 30 היא כפולה: האחת: להמריץ עו"ד להעביר לאחרים עניינים שאין הם בקיאים בהם (ג. קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א – 2001); השניה: שמירה על כבוד המקצוע ועל האוטונומיה של הלקוח, אשר פנה לעו"ד משיקוליו שלו; אך בעוד שניתן להניח כי הוא מעוניין בטיפולו של עורך דין, לא ניתן להניח כי הוא הסכים להעברת התיק; ואם היה יודע על אפשרות ההעברה, יתכן שלא היה פונה לעורך הדין לכתחילה.

האבחנה המוצעת סותרת תכלית זו, מבחינה זו שהיא מאפשרת לעו"ד אליו פנה הלקוח, להעבירו לידי עורך דין אחר ללא קבלת הסכמת הלקוח, וזאת רק משום שעורך הדין טרם התחיל לטפל בתיק (מה שניתן לצפות שיהיה המצב הרגיל, במקרה של חוסר בקיאות בעניין עצמו).

לפיכך ניתן לקבוע כי כל העברת תיק, בין אם החל הטיפול בו ובין אם לאו, ללא קבלת הסכמת הלקוח (כפי שבדעת המיזם לאפשר בנסיבות מסוימות, לכאורה שלא כדין), מהווה עבירה אתית.

 

ג. השלכות נוספות של כלל 30

המיזם נועד ליצור פלטפורמת מסחר שתאפשר העברת תיקים בין עורכי דין, ואך מובן כי הוא מבקש לבטל כל קושי בפני השלמתה המוצלחת של "העסקה". הסכמת הלקוח היא בדיוק "קושי" שכזה.

על ידי כך מתחדד הקושי האינהרנטי שבמיזם.

 ניתן להניח כי קיומה של פלטפורמה כזאת יגרום בהכרח לקיומו של "מסחר ער", בדמות רקימת שיתופי פעולה והעברות תיקים בין עורכי דין, שלא על דעת הלקוח. בתוך כך ניתן להניח כי במקרים שיעלו יפה מבחינת עורכי הדין המעורבים, יוצג ללקוח הפיתרון המוגמר – זהות עורך הדין הנעבר והסכם שכר הטרחה. רק על ידי כך עורך הדין המעביר יגן על עניינו המסחרי ויצמצם את האפשרות שהלקוח יעדיף לחפש בעצמו עורך דין מתאים אחר, ולחסוך על ידי כך את דמי התיווך שעורך הדין אליו פנה ישלשל לכיסו.

מציאות זו מהווה לשיטת הוועדה הפרה של רישת כלל 30. אין די בהסכמת הלקוח שתושג בדיעבד כדי לשנות מסקנה זו. זאת, מהטעמים הבאים:

1. רקיחת עסקה מאחורי גבו של הלקוח. כמוסבר לעיל ניתן להניח שבמקרים רבים, עורך הדין המעביר יציע ללקוח את העברת התיק בנסיבות בהן כל שעל הלקוח הוא לומר "כן" להצעה מסוימת (זהות המטפל; שכ"ט), שגובשה זה מכבר.

2. ניתן גם להניח, כי העסקה שתוצג ללקוח תהיה זו הכדאית ביותר בעבור עורך הדין המעביר, ולאו דווקא העסקה הכדאית ביותר מבחינת הלקוח (מבחינת שכר הטרחה ומבחינת רמתו ובקיאותו של עורך הדין הנעבר). האמור מהווה ניגוד אינטרסים כפשוטו האופף את "העסקה" שגובשה במתכונת זו.

3. מצבים כאלה עלולים לעורר תרעומת ואף להבאיש את ריחו של ציבור עורכי הדין, שעוסקים במסחר בתיקים ביניהם וסוגרים "דילים" (גם אם מותנים בהסכמה), בשעה שהלקוח היה סבור כי הם מטפלים בענייניו לגופם, ומכל מקום עוסקים במסחר כאמור שלא בידיעתו.

4. ניתן לצפות מעורך דין שאינו מעוניין או אינו יכול לקבל תיק לטיפולו, כי יעמיד את הלקוח על כך בהזדמנות הראשונה ולמצער בתוך פרק זמן סביר, בהתאם לנסיבות העניין. לעומת זאת, פלטפורמת המסחר האמורה מתמרצת עיסוק בהפניית התיקים וברקיחת הסכמי תיווך בהם; ההודעה ללקוח תבוא לאחר מכן, בעיתוי המתאים לעורך הדין המעביר – לא בהזדמנות הראשונה ולאו דווקא בעיתוי שנדרש ללקוח.

קיצורו של דבר: המיזם המדובר הופך למעשה את החריג לכלל 30 לכלל ואת הכלל לחריג. הוא בנוי כל כולו על העברת תיקים כנגד עמלה, תוך שהסכמת הלקוחות אינה אלא אבן דרך ברקיחת העסקה (אבן הדרך האחרונה מטבע הדברים).

 

לאור האמור לעיל, עמדת הוועדה היא כי המיזם, כפי שתואר, דינו להביא להפרת דיני האתיקה המקצועית של עורכי דין.

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון