"אתיקה מקצועית" - 64 - דבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מיכאל טאוסיג: האיסור לאיים
17.01.2017 | טבת תשע"ז | גליון מס' 64

האיסור לאיים

אחד הנושאים שהעסיקו את ועדות האתיקה בארץ הוא מה משמעות והיקף הכלל האוסר על עורך דין לאיים. האם האיסור חל על איום בפנייה למשטרה או על כל אזרח כולל אזהרה לחבר למקצוע בדבר אפשרות פנייה לוועדת האתיקה? הנושא עלה לדיון בוועדת האתיקה במחוז תל אביב, בפורום ראשי ועדות האתיקה בארץ וכן בוועדת האתיקה הארצית. לאחרונה התקבלו בנושא זה החלטות בפורום של ראשי ועדות האתיקה וכן בוועדת האתיקה הארצית, הבאות להבהיר את המצב.

הקושי הראשוני הוא מובנה: מצד אחד, מתעורר הצורך של עורך דין הגון להרתיע את הצד שכנגד ו/או בא כוחו שהמעשים שלהם נוגדים את החוק ו/או את האתיקה, ומצד שני, קיים חשש שעו"ד יאיים על אזרח שתהיה נגדו תלונה במשטרת ישראל, ואיום כזה יכול להפחיד אזרח, גם אם אין שמץ של מעשה פלילי במעשיו.

מצב אחרון כזה באו כללי האתיקה למנוע וכך נאמר בכלל 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו– 1986 :-

"עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד, אך רשאי הוא –

(1) לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;

(2) להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין;"

הבעייתיות מופיעה, אם כן, כבר בניסוח הסעיף: עו"ד אמנם איננו רשאי לאיים, אך רשאי להפנות להוראות כל דין ולפרט אמצעים למימוש זכויותיו ו/או זכויות מרשיו.

לא מעט עורכי דין אשר התלוננו נגדם על שאיימו על חבר למקצוע שיגישו נגדו תלונה לוועדת האתיקה הסתמכו בתשובתם לתלונה על כלל 31 לכללי האתיקה, על פיו עורך דין חייב להתרות בחברו למקצוע בטרם יגיש נגדו הליך משפטי (בהגבלה המופיעה בסעיף).

ובכן: לא רק אפשרות להתרות קיימת אלא חובה להתרות בחבר. הסעיפים אינם מנוגדים וכבר בכלל 26 נדרש מעורך הדין יחס חברי כלפי חברו למקצוע.

ההחלטה שהתקבלה בעניין ועדת האתיקה הארצית (שהיא המכריעה על פי ס' 60 א' לחוק לשכת עורכי הדין אם כי ייאמר שהדברים מקובלים בכלל ולמעט מלה אחת גם הפורום הכללי קיבל החלטה זהה) עונה

על הקשיים, ומתאימה לכל הכללים הנ"ל.

בהחלטה נקבע: "ככלל אין לאיים או להתריע בהגשת תלונות למשטרה, ללשכת עורכי הדין, או לרשויות בעלות סמכות חקירה, אך מותר לעו"ד להפנות את הנמען לסעיפי עבירה ופסיקה ולציין בפניו שמעשהו הוא מעשה עבירה".

כדי לפשט ולהבהיר גם במקרה קשה: נאמר שבידיו של עורך דין הופקדו כספים בנאמנות עבור 2 צדדים, והוא איננו פועל על פי תנאי הסכם הנאמנות זכותו של עורך דין אחר להפנות את תשומת לבו של הנאמן לכך שהוא עובר על כללי האתיקה (ר' פרק י"א לכללי האתיקה), אך אסור לו לכתוב לנאמן שתוגש נגדו תלונה. בכך אפשר למנוע איומי סרק שכן במקרה של איומי שווא קשה להפנות לכללים מפורשים ומפורטים; ואיומי סרק הם הסיכון הגדול כאן. ומאידך – אפשר ע"י זה לחסוך את הצורך בתלונה לוועדת האתיקה, וגם כדי לענות על האמור בכלל 31 לכללי האתיקה.

ההחלטה הנ"ל איננה בבחינת הפתעה או חידוש של ממש, יש בה פרשנות ברורה ובהירה לכלל ובהתאם לרוחו וללשונו.

מיכאל טאוסיג, עו"ד

יו"ר ועדת האתיקה הארצית

 

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון