"אתיקה מקצועית" - 55 - פרשת איקיוטק - האם הרחבת אחריותו של עורך דין?
10.11.2014 | חשוון תשע"ה | גליון מס' 55

אמצעי התקשורת דווחו בחודשים האחרונים על פרשת גביית חובות על ידי חברה בשם "איקיוטק". לאחרונה דווח, שמנהל החברה נעצר על ידי משטרת ישראל.

 

הטענה נגד איקיוטק (וחברות "אחיות") הוא שהן "ייצרו" חובות שלא היו ולא נבראו ודרשו תשלום "חובות" כאלה, תוך שימוש בשירותיהם של עורכי דין אשר שלחו התראות לאזרחים תמימים, כולל קטינים, שלא חתמו ולא יכלו לחתום על התחייבויות כספיות. וייאמרו הדברים במפורש: קיימות טענות חמורות מאד נגד החברות האמורות ונגד עורכי הדין שלהם; אבל אלה הן עדיין טענות, לא פסקי דין ואף לא כתבי אישום. יצוין, שמשטרת ישראל החלה לטפל בפרשה רק לאחרונה, והטיפול רק בשלב החקירות (והמעצר כאמור לעיל).

 

ועדת האתיקה שלנו נדרשה לעניין בעקבות תלונות נגד עורכי דין ששלחו אתראות ובהן דרישות כספיות בדבר חובות שלדעת המתלוננים אינם קיימים, ולא היו קיימים. כמו כן הגיעו אלינו דיווחים על טיפול של חברי כנסת בעניין זה. חשוב להדגיש כי הוועדה עדין בשלב בדיקת התלונות אשר לא הבשילו עדיין לכתבי קובלנה בבתי הדין המשמעתיים, קל וחומר שלא ניתנו פסק דין בבתי הדין. לפיכך הדברים הנאמרים כאן הם לכאורה בלבד ואין בהם כדי לחרוץ דין של חברות, אנשים או עורכי דין.

 

עם כל הזהירות המתבקשת יש לומר, שלכאורה ועל פי התלונות עצמן קיים חומר ראשוני המצדיק טיפול שלנו, ומכאן כניסתנו לעניין זה. אציין, שהידיעות בתקשורת הן הרבה פחות זהירות מהח"מ, וההאשמות שם חדות. חשוב להבהיר כבר בשלב זה שאין בכוונתנו להרחיב את אחריות עורכי הדין ולכלול בה אחריות על טענות לקוחותיהם בכלל, או בענייני חובות בפרט; לכל עורך דין עם ותק מינימלי קרה כבר, ככל הנראה, שלקוח שלו הטעה אותו לגבי עובדות העניין שהועברו לטיפולו, ולמרבית עורכי הדין זה קרה פעמים לא מעטות.

 

עורך דין לא היה, ולא יהיה גם בעתיד אחראי לנכונות הטענות לגבי החובות שמרשו, הנושה, טוען להם. מנגד, אם עורך הדין קיבל ממרשו "חבילה" של חובות לטיפול, ואחוז גבוה מהחייבים טוען להד"ם, טוען שלא חתם לעולם, הרי שזה צריך להדליק נורה אדומה אצל עורך הדין ושומה עליו לבדוק, אם החובות אינם פיקטיביים. עורך הדין איננו רשאי לעצום את עיניו, ולהמשיך לפעול. זו גם ההלכה בפסיקה המשמעתית. כשדנו בפעם הראשונה בענייני איקיוטק במליאת ועדת האתיקה, היו חברים שהביעו את העמדה, שאין להטיל על עורך הדין חובה לבדוק נכונות טענות מרשיו; גם אם יש צדק בדברים אלה, הרי שאנו מדברים על כך שעורך הדין לא צריך הגיע לרמה של עצימת עיניים, או אף גרוע מזה – שיתוף פעולה עם גביית חובות שלא היו ולא נבראו.

 

וכאן לא אוכל להימנע מלומר, שיש אף טענות שלפחות אחד מעורכי הדין הנילונים בפרשה זו, היה שותף לסכומים שייגבו, אם לא למעלה מזה. וגם בכך יש, לכאורה, עבירת משמעת נפרדת.

 

בעקבות פרשת איקיוטק נשאלתי על ידי רבים וטובים, מהן בעצם העבירות שמבצע עורך דין כאשר הוא גובה חובות, שלא היו ולא נבראו, ובכן – שאלה זו פשוטה וקלה לתשובה שכן לפי כלל 32 לכללי האתיקה עורך דין צריך בין היתר להגן על זכויות לקוחו בהגינות; לפי כלל 34 לכללי האתיקה אסור לו להטעות ביודעין את בית המשפט; ולפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין עליו לעזור לבית המשפט לעשות משפט. אל כל אלה נוספת עבירת הסל של התנהגות שאינה הולמת עורך דין. קיצורו של עניין: הבדיקה והטיפול של ועדת האתיקה הארצית בעניין עורכי הדין של איקיוטק יימשכו, אך אין בכך משום כוונה להרחיב את אחריות עורך הדין לטענות מרשיו.

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון