שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 25

25 גיליון | 2020 תמוז תש"פ יוני | - לשכת עורכי הדין בישראל עלון המשפט העברי שו"ת ועוד המשפט העברי בימי הקורונה - הפחתת דמי השכירות בעקבותיה עו"ד דוד שפירא ,שותף במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות' לחוקהשכירות 15 כידוע, סעיף , דן 1971 והשאילה, תשל"א- באירועי סיכול והסכמישכירות: "היה הנכס המושכר מקרקעין א. ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות. הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע ב. השוכר עלהנסיבותהאמורותבסעיףקטן (א) ולאהיהעליו לדעתעליהן, או לא ראהאותן ולאהיה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען. " יישום סעיף החוק בדין הישראלי בקשר להשפעות הקורונה על הסכמי שכירות מעלה מספר קשיים. האם "נמנע השוכר להשתמש [בנכס המושכר] למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו?" לכאורה, הבעיה אינה מסוג הבעיות "הקשורות במושכר" וברוב רובםש ל ימי הקורונה, לא היה קושי "בדרכי הגישה אליו." שאלה זה עוד יותר מורכבת לגבי עסקים שהיו פתוחים עם מגבלות לגבי אחוז כח האדם שהיה רשאי לעבוד במקום. לפי לשון הסעיף, השוכר יכול להפחית דמי שכירות בתקופת המגפה אבל לא לתקופה שלאחר המגיפה כדי למזער נזקים עתידיים הצפויים להיווצר כתוצאה מהמגיפה. טוב עשתה לשכת עורכי הדין שהציעה מתווה להתמודדות משפטיתעםהסוגיותהעולותמן הקורונה. להלן תמציתשל החלקהעיקרי: "בעניין חוזי שכירות למגורים, עמדתנו היא כי תחת א. הוראות התחיקה הנוכחיות הסכמי השכירות למגורים לא הופרו באופן המצדיק מתן פטור לשוכרים מתשלום דמי שכירות. הדין לאמכיר במניעותאו בסיכולחלקי ומשכך כל זמןשהשוכריםממשיכיםלהפיקהנאהמהמושכר למטרת מגורים – אף אם במקרים מסוימים המדובר הוא בהנאה חלקית – אין הצדקה ליתן פטור מלא או חלקי מתשלום דמי השכירות. עם כל ההבנה, מצב כלכלי קשה כשלעצמו אינו עילה לשינוי תנאי חוזה או להכרה בסיכולו... בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה ב. על השבתתם המוחלטת מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, עמדתנו היא כי אפשרות השוכרים הלל ולעשותשימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני. לעניות דעתנו, לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה. באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום לא ג. השביתה את פעילותם, אך צמצמה משמעותית את בלבד, עמדתנו 15% אפשרותם להעסיק עובדים, עד כדי היא שתחת דיני הסיכול המחייבים מניעות מוחלטת משימוש בנכס, המקרה דנן אינו נופל לדין הסיכול, אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמ ת החוזה מכוח חובת תום הלב בביצוע חוזה. כאן מדובר במקרה בו עיקר לחוק החוזים 18 סעיף 1 אפשרות השימוש בנכס מעוקר , גם מאפשר 1970 (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- קבלת סעדים במקרהשל אירועים בלתי צפויים. מכוח חובה חוקית, ומטרת השימוש בו משתנה מהותית, אך השוכרים ממשיכים להחזיק במושכר ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק". לפיכך, המלצתנו היא מדמי 50% שבמהלך תקופת החירום יישאו השוכרים ב- השכירות ודמי הניהול, מבלי שהדבר יחשב להפרת חוזה. באשר לחוזי שכירות לעסקים 'חיוניים' שתחיקת ד. החירום לא אוסרת עליהם לפעול והוראות אחרות מאפשרות להם להעסיק עובדים, כמו גם חוזי שכירות לעסקים שעיקר פעילותם אינו מבוסס על הון אנושי (כגון מפעלים ומחסנים) עמדתנו היא כי הסכמי שכירות אלה לא הופרו ואין הצדקה לפטור את בעלי העסקים הנ"ל מתשלום דמי השכירות. לגישתנו, דיני הסיכול אינם חלים ביחס להסכמי שכירות אלו ואף אין, לכאורה, הצדקה להתאימם לנסיבות המשתנות מכוח חובת תום הלב, מאחר והחיוביםהמהותייםשל הצדדים לחוזה לאהושפעו בהיבט זה ממגיפת הקורונה. " 2 המשך בעמוד המשפט העברי תומך בחלוקת הנזק בין המשכיר לשוכר

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz