שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 22

- 4 - שו"ת ועוד ברשות ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, שרת המשפטים היוצאת גב' איילת שקד, מבקר המדינה השופט בדימוס יוסףשפירא, כב'שופטבית המשפט העליון בדימוס והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, כב' השופט צבי ויצמן, חברי עו"ד יוסף ויצמן, חברי לוועדת המשפט העברי חנוך פת, יעל דולב, לירז ראש, איאן דומיניץ, עו"ד יוסי שטח עורך עלון המשפט העברי של לשכת עורכי הדין- שות' ועוד. ואחרונים חביבים יקירי המשפט העברי,כב' השופט בדימוס משה דרורי ופרופסור ברכיהו ליפשיץ. קהל נכבד, זאת השנה השישית שלשכת עורכי הדין מעניקה את אות יקיר המשפט העברי לאישים אשר המשפט העברי הוא חלק בלתי נפרד מהם, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. כב' השופט דרורי, חי ונשם משפט עברי כל יום, בעת שישב על כס השיפוט, ואני בטוח שגם בימים אלו ובעתיד, ימשיך לעסוק במשפט העברי תוך מתן דגש על יישום עקרונות המשפט העברי במערכת המשפט. אנו נפנה אליו בקרוב כדי שיסייע לנו בנושא זה. פרופסור ברכיהו ליפשיץ, אשר חוקר וכותב ספרים ומאמרים רבים בנושא המשפט העברי, העמיד תלמידים רבים בתחום .אני בטוח שידברו בהמשך על פועלם ומסירותם של חתני יקיר המשפט העברי. בשנה האחרונה העברנו בכנסת את התיקון לחוק יסודות המשפט או בשמו העממי חוק המשפט העברי. את החוק יזמה וועד משפט עברי בראשותי, בהובלתו של ח"כ הרב ניסן סלומינסקי בהיותו יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט ובתמיכת שרת המשפטים איילת שקד. התיקון לחוק, מפנה את בית המשפט לעקרונות המשפט העברי כאשר אין תשובה בחוק או בפסיקה לשאלה משפטית המונחת לפתחו של בית המשפט. כדי לעודד את יישום המשפט העברי הקמנו בלשכה גוף, אשר ייתן מענה לפניות של עורכי דין, לקבלת עמדת המשפט העברי בשאלה המשפטית העומדת בפניהם. על מנת שיוכלו לשלב עמדה זו בכתבי בית הדין כך שגם השופטים יזדקקו לעסוק בעקרונות המשפט העברי וליתן התייחסותם לכך. המכון אשר מוקם בימים אלו בלשכה מנוהל בהתנדבות ע"י חברי וידידי פרופסור אביעד הכהן וישתתפו בו פרופסורים, עורכי דין ושופטים בעלי ידע במשפט העברי, שיתפנו בנושא גם את השופט רובינשטיין אשר הביע את נכונותו לסייע.בהזדמנות זו, אני מבקש מאד לפנות לוועדת משפט עברי בלשכה, למייל של רכזת הוועדה עו"ד רוית טוכמן , ולהעביר אליה את השאלות המשפטיות, יש לנו גם טופס מוכן לצורך זה. בקדנציה הבאה של הכנסת, ננסה להשלים את המהלך שהתחלנו ולחוקק את חוק המכון להנגשת המשפט העברי. לצערי, לא הצלחנו בנושא זה בקדנציה הקודמת עקב התנגדות אחת הסיעות בקואליציה להעביר נושא חשוב זה. ללא הנגשה, היינו תרגום לעברית עכשווית של אוצרות המשפט העברי, לא נצליח במשימה של החייאת המשפט העברי וקידומו. לצערי, ההתבטאויות האחרונות של אישים התומכים במשפט העברי, ואשר מעבירים מסרים שאינם מובנים לציבור הרחב, גורמות לאנטגוניזם כנגד המשפט העברי. בכנסת, כאשר רק מעלים את המושג משפט עברי - נשלפות ציפורניים, שכן ישנם חברי כנסת הסבורים שמשפט עברי זו ההלכה הדתית וחוששים מכפיית הדת על כלל האזרחים. אנחנו בלשכת עורכי הדין עוסקים בתחום האזרחי של המשפט העברי או כמו שהשופט העליון מנחם אלון המנוח אמר: “יש משפט עברי ויש הלכה יהודית. ההלכה הינה לגבי המצוות הדתיות שבין אדם למקום”. המשפט העברי אינו קשור לאמונה או לדת, אלא הוא מכיל כללים משפטים שהתפתחו במשך מאות ואלפי שנים בשיטת משפט, המשלבת ערכים יהודיים עם צורכי המעשה של ניהול ענייני הקהילה והסדר המדיני. 11- כדברי רבינו ניסים בדרוש ה המפורסם שלו, בו הוא אומר במפורש כי דין התורה אינו נותן מענה לצרכים של סדר מדיני: ועל כן יש לקיים את משפט המלך ומשפט המדינה המפריד בין התחום האזרחי לתחום ההלכתי. הר"ן מפריד בין המשפט האזרחי הנהוג לבין המשפט הדתי. כוועדת משפט עברי בלשכה, הוצאנו משלחות עם אוכל כשר, בעקבות חכמי מרוקו ומשלחת לפורטוגל בעקבות האנוסים, משלחות אשר היו מלאות ביהדות במשפט העברי וברוח מיוחדת. בשנת המשפט הבאה, אי"ה נצא במשלחת להודו בעקבות יהדות קוצ'ין, ואני בטוח שגם משלחת זו תהיה מוצלחת. אנו מקיימים גם סמינריון שנתי במשפט העברי זו השנה התשיעית. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל על סמינריונו הוא מעיד. הסמנריונים היו באמת מוצלחים תודות לחברים ולמרצים המעולים בתחום, חלקם יושב כאן איתנו. שוב ברכות מאליפות ולסיום לזוכים באות יקיר המשפט העברי, הוא מגיע בזכות לכל אחד מהם. תודה רבה לכולם. עו"ד יצחק נטוביץ,יו"ר ועדת משפט עברי דברי פתיחה וברכה בטקס הענקת אות יקיר המשפט העברי

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz