שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 22

- 2 - שו"ת ועוד ואין מן הראוי להטריח קהל מגוון להעמיק בסוגיות משפטיות פרטניות. לפיכך, החלטתי, בזמן הקצר שניתן לי, להציג ארבעה נושאי "רוחב", אשר בהם יישמתי את המשפט העברי, בפריסה רחבה, ומעבר לנושאים פרטניים, כדי שיהיה ברור לכולם כי המשפט העברי אינו דיני סקילה, אלא שיטת משפט, הכוללת ערכי יסוד, שמקומם . כוונתי היא 21- גם במשפט הישראלי במאה ה ליישום המשפט העברי, שבהם "משתתפים" ערכים של המשפט העברי או דוקטרינות רוחביות, אשר חלות על השיטה המשפטית כולה ולא רק על ענפי משפט ספציפיים. א. "אי זהו צדק המשפט? זו השוואת שני בעלי דינין בכל דבר" אחד מכללי היסוד, אשר מצויים ברמב"ם בהלכות סנהדרין, דן בתפקידו ובמעמדו של בית הדין, והחובה המוטלת עליו לנהוג ביחס : 6 שווה כלפי המתדיינים. כך כותב הרמב"ם מצוות עשה לשפוט השופט בצדק, " [ויקרא, יט, ךָ' ֶ ית ִ מ ֲ ט ע ֹ פּ ְ שׁ ִ ק תּ ֶ ד ֶ צ ְ שנאמר: 'בּ . אי זהו צדק המשפט? זו השוואת שני טו] ." בעלי דינין בכל דבר בהמשך, מביא הרמב"ם כמה דוגמאות . 7 ליישום עיקרון זה, בתחום סדר הדין אני רואה בדברים אלה של הרמב"ם עיקרון יסודי בתפקידו של שופט, בעת התייחסותו לבעלי הדין שבפניו. ראיתי לנכון להפעיל עקרונות אלה גם בשלבים הראשונים שלפני , 8 המשפט, כגון: גילוי מסמכים ושאלונים . פועל 9 ואפילו מימון של עלות צילום המסמכים יוצא מעיקרון השוויון האמור הוא כי יש ליצור מצב שבו לשני הצדדים יש מידע שווה, ולכן, זכאי כל צד לדרוש מרעהו לצרף מסמכים שלא . 10 צירפם לכתב הטענות על פי התקנות מכוחו של "צדק המשפט" האמור, קבעתי כי כאשר מבקש תובע פטור מאגרה, זכאי גם הנתבע לחקור אותו (ולא רק נציג המדינה), שכן הנתבע נמצא בפני סיכון שתישלל זכותו החוקתית לקניין, ולכן, יש ליתן לו מעמד שווה לתובע, כולל: הזכות האמורה בתיק אחר קבעתי, כערכאת . 11 לחוקרו ערעור, כי האופציה של החזרת התיק לבית משפט השלום תהווה פגיעה אנושה בזכויות הדיוניות של שני בעלי הדין, שאותם אנו 12 מצווים לכבד, כחלק מה"צדק והמשפט". , כולל: 13 יחס זה חל גם לגבי עדות מומחה , 14 זכותו של מומחה לשוחח עם שני הצדדים וכן זכות נתבע להגיש חוות דעת רפואית, כנגד חוות דעת של התובעים, מכוח עיקרון ". כך 15 השוויון האמור, הכלול ב"צדק המשפט גם קבעתי כי ניתנת זכות להגיש חוות דעת נגדית של מומחה, גם בתיק שנמשך זמן רב, כדי שתהיה הזדמנות שווה לשני הצדדים . 16 להביא את ראיותיהם בפרשה אחרת, הטלתי חיוב על הצדדים לאפשר לכונס הנכסים להיכנס למחשב, כדי לבצע חיפוש, וזאת, שוב, בשל עיקרון 17 השוויון כחלק מ"צדק המשפט". הזכות לשוויון בין הצדדים והפעלת "צדק המשפט" מחייבים את בית המשפט לאפשר לצדדים לטעון את מלוא טענותיהם. כאשר בית המשפט נותן פסק דין בנושא מסוים, ביוזמתו, בלי לאפשר זכות זו של הצדדים, ראוי לקבל את הערעור עליו, ולהחזיר לבית משפט קמא את התיק, כדי שישמע ראיות 18 וטענות, ויפסוק באותו נושא. כמו כן, ראיתי את הבסיס לשוויון גם ביחסים שבין האזרח לבין המדינה בהליכים משפטיים, בעיקרון "צדק המשפט", האמור. מכוח כלל זה, איפשרתי לנאשם שהיה במעצר לצאת לחו"ל כדי לאסוף ראיות ועדים (כאשר המדינה עשתה כן במשך על פי אותו 19 חודשים רבים לפני שנעצר). עיקרון, קבעתי כי הזכות להגיש ערעור על החלטת ביניים במסגרת מעצר חל על שני הצדדים, ואם למדינה מותר להגיש ערר, . הרחבתי את 20 כך זכאי העצור להגיש ערר עקרון השוויון לא רק בין שני צדדים, אלא גם בין בעלי הדין המצויים באותו צד, לעניין . 21 שיקולי המעצר "צדק המשפט" חל גם במתדיינים שאינם . 22 בעלי כוח שווה, כגון: בנק מול לקוח הדגשתי, במקום אחר, כי כאשר הוגשה בקשה לבטל הסכם עם פקיד שומה, אין ל ָ ד ְ ו לתת עדיפות לעני, על פי העיקרון של " , וזאת כחלק מעיקרון 23 " יבוֹ ִ ר ְ ר בּ ַ דּ ְ ה ֶ לֹא ת . 24 השוויון האמור בהליך פלילי, כאשר ביקשה המאשימה כי פרוטוקול מסוים יהיה חסוי בחלקו, כלפי סניגור, על אף שנכח באולם, דחיתי בקשה זו, בהיותה סותרת את אחד מעקרונות ההליך הפלילי, שהוא – שוויון בין בעלי הדין, על במחלוקת בין 25 פי עיקרון "צדק המשפט". המדינה הדורשת מכס לבין האזרח, נעניתי לבקשת האזרח לעיין בחומר הנמצא בידי המדינה, על אף טענת המדינה כי על פי חוקי המס, החומר חסוי, ושוב, זאת על פי עיקרון השוויון הניצב ביסוד דברי הרמב"ם בדבר ". גם זכותו של מי שמבקשים 26 "צדק המשפט להסגירו לחו"ל, לעיין בחומר הנמצא בידי . 27 המדינה, עוגנה על ידי בעיקרון האמור כאשר היה עליי להכריע במחלוקת בין נאשם לבין המאשימה, לעניין בקשת הנאשם לעיין בכל חומר החקירה, והמאשימה העלתה טענות מטענות שונות, קבעתי כי עיקרון "צדק המשפט" מחייב כי כדי שהנאשם יוכל להתגונן כדבעי בהליך שיזמה נגדו המאשימה, הוא זכאי לגילוי מלא של החומר הנמצא בידי המאשימה, כולל פלטים של . 28 האזנות סתר שהוא היה צד להם הרחבתי את הקונספציה של השוויון, וראיתי בה בסיס לקביעת מזונות זמניים בסכומים העולים על מניעת חרפת רעב (כפי שפורש הדבר בפסיקה עד כה), אלא בסכומים המשקפים את רמת החיים שהייתה לפני פרוץ הסכסוך, וזאת כדי לאפשר לצדדים לנהל את המו"מ לגירושין ולהשתתף בהליכים המשפטיים, כאשר הם נמצאים במצב כלכלי שווה, פחות או יותר; כל זאת, כחלק מחובת בית המשפט לנהוג באופן 29 שווה כלפי בעלי הדין. על פי אותו עיקרון, קבעתי שיש מקום לחייב בית חולים בתשלום ביניים למימון ניתוח של . 30 התובע, אף שהמשפט לא הסתיים בתשובה לטענה, בהליך אזרחי כנגד המדינה, כי היה עליה לחקור כל תלונה ותלונה, קבעתי כי אין חובה כזאת, וכי דרישה זו אינה מעשית ואינה הגיונית, אינה עושה צדק עם הנתבעת, ופוגעת בעיקרון השוויון שבין בעלי הדין, על . מכוח העיקרון 31 פי עקרונות "צדק המשפט" האמור, אפשרתי לכל צד להגיב ולהגיב שכנגד על סיכומי הצד השני, על אף שדבר זה האריך . 32 במידת מה את ההליך ב. "זה נהנה וזה לא חסר", "כופין על מידת סדום" שתי דוקטרינות אלה, הקשורות זו בזו, משקפות את עמדתו המוסרית של המשפט העברי. משמעותם היא, כי גם כאשר יש לאדם זכות משפטית, הדין מצווה עליו לנהוג כך כאשר הדבר מביא לו תועלת; אם הדבר גורם נזק לחברו, או להיפך: גורם לתועלת לחברו, ומבחינתו של בעל הזכות הוא איננו חסר, כי זה אז כופין עליו שלא יממש את זכותו, כי " ." נהנה וזה לא חסר בפעם הראשונה שעשיתי שימוש בדוקטרינה זו היה בערעור משפחה, שעסק בענייני חלוקת זמני שהייה בין הורים. מומחה הציע שהביקורים של הילד אצל האב יהיו מרוכזים ולמשך שעות רבות יותר, במקום ביקורים בשעות בודדות, שמונה פעמים תוך שבועיים. האב התנגד לכך. קבעתי כי יש לקבל את עמדת המומחה, שאינה נוגסת בזמן שהילד נמצא אצל אביו אלא הופך זמן זה למרוכז יותר תוך התחשבות בצורכי הילד. הסברתי זאת על בסיס העיקרון של "זה נהנה 33 וזה לא חסר" ו"כופין על מידת סדום". עשיתי שימוש בדוקטרינה זו של "כופין על מידת סדום" כאשר עסקתי בסוגיית פירוק שיתוף במקרקעין, תוך הדגשה כי יש חובה 34 להגיע לפתרון של שלום. דיון נרחב בשתי דוקטרינות אלה, 35 ערכתי בהחלטה מפורטת שעסקה בהתנגדות מלווה להמיר משכון של לווה, במשכון בעל ערך נמוך (לאחר שמרבית החוב נפרעה). לא קיבלתי את עמדת המלווה לפיה יש להעדיף היצמדות ללשון החוזה, ועל פי הכללים האמורים, איפשרתי את המרת המשכון בנכס שערכו נמוך יותר, וזאת, כדי לאפשר למלווה לשעבד את הנכס היקר לצורך הלוואה 36 נוספת. נושא זה זכה להדים רבים בפסיקה 37 ובספרות המשפטית. הרחבתי את הדיון בנושא זה בחיבור , כאשר בנספחים לאותו ספר 38 עצמאי מופיעים שני מאמרים שעסקו בנושא, הן . 40 והן במשפט העברי 39 במשפט הישראלי דוקטרינות "קרובות" ודומות, החותרות לאותה תוצאה של צדק, מעבר לדין, כאשר ָ ית ִ שׂ ָ ע ְ ו אף הן הוזכרו בפסיקתי, הם אלה: " מה ששנוא עליך אל " ;" 41 טּוֹב ַ ה ְ ר ו ָ שׁ ָ יּ ַ ה נושא זה רחב הוא ונמצא ." 42 תעשה לחברך בתשתית השיטה המשפטית בגבולות שבין הדין הנוקשה לבין לפנים משורת הדין וערכי המוסר. לא ניתן - במסגרת זו - להקיף או להתייחס לעומק, ודי בעצם אזכורו ואפיונו, במסגרת הפסיקה שנכתבה על ידי.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz