אתיקה מקצועית - גיליון מספר 70

2021 ינואר | 70 גליון מס׳ | אתיקה מקצועית 24 סופו יהא כסופו של רינגו, אנחנו עוד ניפגש בבית המשפט – תמסרי זאת לעלובי הנפש שאת פינכתם את מלחכת". בחינת הוראות החוק והפסיקה מלמדת כי למעשה מדובר במבחן תלת שלבי: • המבחן הראשון והמרכזי של בית המשפט העליון מתמקד בהקשר הפוליטי או ציבורי של הדברים וככל שקיים הקשר שכזה אין לראות באמירת הדברים עבירת משמעת בשל עיקרון חופש הביטוי. • המבחן השני מתמקד בבחינת הקרבה לעיסוק במקצוע, "הגרעין הקשה", וככל שהדברים שנאמרו או נכתבו רחוקים מעיסוקו בליבת המקצוע כי אז ישפיע הדבר על בחינת השאלה אם מדובר בעבירת משמעת. • המבחן השלישי ואולי הקשה מכולם לאבחון הוא חומרת ההתבטאויות. בפעילותו של עורך הדין כעורך דין אך לא כמייצג לקוח, קיים מרחב תמרון גדול יותר לעומת ההתנהלות בהופעה בבית משפט. אולם, שימוש בשפה גסה או השתלחות בוטה עדיין אינן מקובלות. סופו של דבר מדובר בתלונה אנונימית אשר לא מאפשרת לבחון את טענותיו של הנילון באשר להוצאת הדברים מהקשרם ובאשר לרקע הדברים סביב ההתבטאויות. יחד עם זאת, ההתבטאויות המיוחסות לנילון בתלונה חמורות ופסולות והן בהחלט נמצאות בקרבה לעיסוק במקצוע. הוועדה סבורה כי אם הייתה אפשרות להמשיך ולברר את התלונה באמצעות קבלת התייחסותו של המתלונן לטענותיו של הנילון, היה מקום לעשות כך. בשולי ההחלטה, אך לא בשולי חשיבותה, ראוי להבהיר כי התנהלות גסה ופוגענית אינה תורמת דבר וראויה לכל גינוי. זאת, גם במקרים בהם הוחלט שלא לבחון התנהלות זו במסגרת גבולות האתיקה המקצועית. בנסיבות העניין, לאור המנומק לעיל ולצד ההערה לנילון, אנו מורים על גניזת התלונה. ההחלטה: עורך דין וחברו למקצוע בתל אביב, בו ארעה שריפה קטנה. המתלונן טען ******* המתלונן הנו הבעלים של משרד ברחוב התלונה: שהאחראי לשריפה הוא אחד השכנים, אשר עישן וזרק בדל סיגריה בוערת לכיוון חלון משרדו. המתלונן, שקלים, תוך שהוא מזהיר את השכן שאם 5,000 שלח מכתב לאותו שכן ותבע ממנו את נזקיו, פיצוי בסך של לא ייעתר לדרישתו הכספית הוא יפנה לערכאות, דבר שיגרום לו הוצאות ואי נעימויות מיותרות. הנילון, שלח בשמו של השכן מכתב למתלונן, בו הוא ציין, בין היתר כי דרישת המתלונן הינה "איום בריוני". לטענת המתלונן, גם אם חולק הנילון בשם לקוחו על הדרישות שעלו במכתב וגם אם אינו רואה עין בעין את האמור במכתב, הרי שאין זה המקום לכנות את דרישתו כ"איום בריוני" והדבר אף מיותר. הנילון, ציין בתגובתו כי מרשו מכחיש את אחריותו לשריפה וכי לטעמו, דרישת המתלונן הינה כוחנית, אגרסיבית ובלתי סבירה, שפוגעת בשמו הטוב ובכבודו בצורה קשה. בנוסף, יצר הנילון קשר עם המתלונן, במסגרתו הבהיר לאחרון שלא הייתה לו כל כוונה להעליבו וכי הוא מתנצל אם השימוש במילים "איום בריוני" העליבו אותו. עוד הדגישהנילון בשיחתו עם המתלונן כי לא הייתה לו שום כוונה לפגוע אישית בחבר למקצוע. התנהלותו של עורך הדין תוך פעילות בליבת המקצוע מחייבת בשמירה על כבודו של המקצוע, ההחלטה: ביטויים והתבטאויות של עורכי דין הן בכתב והן בע"פ מהוות בסיס לאישום משמעתי בגין מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, הוועדה סבורה כי התבטאות הנילון כלפי המתלונן, גם אם היה מקום להתנסח באופן שונה, אינם בחומרה העולה כדי עבירה משמעתית. חיזוק לכך, מצאה הוועדה בהבהרת הנילון ובהתנצלותו על הדברים. אשר על כן, הוועדה מורה על גניזת התלונה.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz