עורך הדין - גיליון 44 - פברואר 2020

2020 ינואר | 44 גליון | עורך הדין | 36 דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים יישוב סכסוכים | משפט העשור כבוד השופט [בדימוס] אבי זמיר מערכת המשפט בישראל זוכה לאמון רב, בארץ ובעולם, בשל עצמאותה ואיכותה האנושית והמקצועית. עם זאת, היא גם מהעמוסות בעולם, עם יחס בלתי סביר בין מספר התיקים למספר השופטים. לפיכך, שיקולים של יעילות ועלות-תועלת תרמו להתפתחותן של דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים. בנוסף לכך, בעשור האחרון גברה ההבנה, שתפקידו הקלאסי- מסורתי של בית המשפט (זה של הכרעה בסכסוך) מפנה בהדרגה את מקומו לתפקיד מודרני יותר (זה של פתרון בעיה). במקרים רבים נשאף לפתרון הסכסוך החברתי העומד בבסיס המחלוקת המשפטית באמצעות הסכם ושכנוע, שאיפה להסדר, אזרחי או פלילי, בצל החוק. הסמכות והכוח לכפות פתרון בדרך של הכרעה יישמרו למקרים קיצוניים או כאלה בעלי חשיבות עקרונית- נורמטיבית רחבה. גישה זו נעוצה בהכרה שהבעיה המשפטית יכולה להיות שולית ביחס לבעיה רגשית, כלכלית, רפואית או אחרת; אפילו קונפליקט שנחזה כבעיה חד-ממדית הדורש החלטה חד-משמעית עשוי לבטא תופעה רב-ממדית, שהטיפול בה דורש פירוק לתת-בעיות והצעת מגוון שיטות טיפול. מחקרים שונים הראו, כי רק כעשרה אחוזים מכלל התיקים בערכאה הראשונה מגיעים לשלב כתיבת פסק דין לאחר שמיעת הוכחות. הרוב הגדול מסתיים קודם לכן, בהסכמה (הסכם פשרה בתיקים אזרחיים; הודאה או הסדר טיעון בתיקים פליליים). בהליכים אזרחיים (לרבות בערעורים אזרחיים) חלק גדול נוסף א 79 מסתיים בדרך של "פסיקה על דרך הפשרה", לפי סעיף . לפי סעיף 1984– לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד זה, בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי לא רק להציע פשרה או לאשר פשרה שהצדדים הגיעו אליה, אלא גם, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, "בדרך של פשרה". מעשית, אין כמעט סיכוי לערעור על פסק דין שניתן בדרך זו. בצדק רב הדגיש בית המשפט העליון, עת דחה א מועילה לשלוות הנפש 79 ערעור כזה, כי "הפשרה לפי סעיף – הנה, שמנו מבטחנו בבית המשפט והוא החליט; על פי רוב, במיוחד כשנקבעות רצפה ותקרה לפשרה, גם ידוע לצדדים 'מרחב הסיכון', ועל כן כמעט שאינם יכולים להיות מופתעים בעשור האחרון גברה ההבנה, שתפקידו הקלאסי-מסורתי של בית המשפט - זה של הכרעה בסכסוך - מפנה בהדרגה את מקומו לתפקיד מודרני יותר - זה של פתרון בעיה )). ונזכור 28.2.2017( פלוני נ' פלוני 419/17 מן התוצאה" (בע"ם אף את דברי הרמב"ם: "כל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי כב, ד). הלכות סנהדרין זה משובח" ( לצד ההליך המשפטי, במיוחד לאור ההכרה שראוי במקרים רבים למצוא פתרון כולל למערכות יחסים בין צדדים, בין אם במישור האישי ובין אם במישור העסקי, נמשך השימוש בגישור ככלי חשוב ליישוב סכסוכים. שימוש זה חרג מעבר לתחומי בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין לעבודה ופרויקט המהו"ת, גם למחוזות של סכסוכים מורכבים בתחומי המשפט האזרחי והמינהלי. כך, גם תביעות ייצוגיות ועתירות מינהליות בעניינים מסובכים, לעתים מרובי צדדים, באו על פתרונן במסגרתו של הליך גישור. ה"שחקנים" המרכזיים: בעלי דין פרטיים, תאגידים ורשויות ציבוריות, החלו להפנים את יתרונותיו המובהקים של הגישור: גמישות, יצירתיות, עיצוב משותף של הפתרונות, שליטה בהליך ובתוצאה, חסכון בזמן ובעלויות, דיסקרטיות, שמירה על מערכות יחסים, סיפוק אישי, העצמה וכו'. בתחילת הדרך, דווקא עורכי הדין קיבלו בחשדנות ובספקנות מסוימת דרך רצויה זו ליישוב סכסוכים. עורכי הדין, במיוחד אלה העוסקים בליטיגציה דרך קבע, הרגישו יותר "בבית" בדיון מבוסס זכויות ובשיח תחרותי ומשפטי. בעשור האחרון חל שינוי של ממש, שבוודאי יעמיק בעתיד. עורכי הדין הפכו לשותפים Mediation מלאים לתהליך ולמדו ליישם ולהטמיע כלים של . גישה גישורית, המקרבת בין שני העולמות, Advocacy השיפוטי והגישורי, נתנה במידה רבה מענה לצרכים השונים של כל ה"שחקנים" האלו (עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל המשפט אלברשטיין "הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור" .))2018( 387 כד כלי מרכזי נוסף ליישוב סכסוכים אזרחיים הוא כמובן הבוררות. חוזים רבים ומשמעותיים במשק ובעולם העסקים והתשתיות כוללים סעיפים בדבר מנגנון יישוב סכסוכים, משא ומתן, גישור ובוררות. הפנייה לבוררות מאפשרת לצדדים לעצב את אופן בירור המחלוקות (האם להכפיף את ההליך לדין מהותי, לדיני הראיות ולפרוצדורה הנוהגת בבתי המשפט, או שמא לבחור בדרך גמישה ומהירה יותר), להבטיח את בירור העניין בדרך דיסקרטית יותר ולא באופן פומבי, להשיג סופיות, וכמובן, לבחור את זהות הבוררים. לצד יתרונות בולטים אלה, קיימת עדיין רתיעה מיכולת התקיפה המוגבלת של פסק בוררות, במיוחד לאור עילות הביטול המצומצמות . מענה חשוב לחשש 1968– שכלולות בחוק הבוררות, התשכ"ח , עת הוספו בו שני סוגים של 2008 זה ניתן בתיקון לחוק בשנת מנגנונים ערעוריים, פנימי וחיצוני, שהצדדים רשאים להסכים עליהם. בית המשפט העליון, מצדו, תרם בעשור האחרון הלכות חשובות שחיזקו את מוסד הבוררות, ובהן: הקביעה שאמנם מוסד הבוררות מעניק אוטונומיה לצדדים לעצב את ההליך כראות עיניהם, ואולם אין משמעות הדבר שאין לשמור על כללי הצדק הטבעי ולתת אפשרות נאותה לצדדים להביא את 3744/17 ראיותיהם או להתמודד עם ראיות הצד שכנגד (רע"א )); חיזוק הנורמה בדבר חובות 19.9.2017( ג'בארין נ' אגבאריה 3166/16 גילוי, אמון ואיסור ניגוד עניינים של בוררים (רע"א ויצדומיני נ' גאיה 1610/17 ); רע"א 5.5.2016( קופמן נ' קופמן ;))28.5.2017( מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ והדגשת כללי ההתנהגות וההתנהלות הדיונית החלים על בוררים כאשר הם ממלאים את תפקידם המעין-שיפוטי, ובכלל אדלקום בע"מ 8164/18 זה הכללים העוסקים בפסלותם (רע"א .))12.2.2019( נ' חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע"מ נמשיך לכבוש דרכים אלו ולהדק היטב את עפרן גם בעשור הבא.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz