עורך הדין - גיליון 44 - פברואר 2020

2020 ינואר | 44 גליון | עורך הדין | 140 הציבור הרחב כבר התרגל למציאות שבה פייסבוק, מעין גוף דו-מהותי, נמצא בחיינו. כלומר שולט בחיינו. כלומר נוכח מאוד בחיינו ומנהל אותם פחות או יותר. אבל הציבור הצעיר יותר כבר הספיק אפילו "לשכוח" ממנו ולעבור לאחות הצעירה, אינסטגרם, והצעירים יותר רושפים בבוז לשמע השמות פייסבוק ואינסטגרם, כי הם בכלל ב"טיק טוק". כך שבפער הזמן הקצר מהמועד שבו נכתבות שורות אלה ועד שהן נקראות יקום ודאי יצור חדש עוד יותר. רשתות חברתיות נולדות בקצב מעריכי. חוק ישן וחבוט אבל החוק שאמור לטפל בתביעות לשון הרע כנגד פרסומים המופיעים ברשת הפייסבוק (וביתר הרשתות) הוא עדיין אותו חוק ישן וחבוט שחתום עליו ראש ממשלתנו לוי אשכול, . אותו חוק שיזמו אנשי בן-גוריון כדי להילחם 1965 משנת ב"פייסבוק" וב"פייק ניוז" שהטרידו אותם בסיקסטיז, כלומר בכותרות הסנסציוניות של עיתון "העולם הזה" (שבתורו הקים מפלגה שנלחמה בחוק ואף נכנס איתה לכנסת, על הטיקט הזה). לא יכול לכסות את כל הנקודות 1965 וברור כי חוק משנת והפיקסלים של הרשת: אחריות המפרסם, משמעות של ריבוי "לייקים", מנהל פורום כ"צנזור" או "מנטר" של המידע, מה קורה עם מי ש"משרשר" או "משתף", חשיפת יוזר פיקטיבי, האם אפשר לתבוע "טרול" על התחזות בתוך קבוצה שחדר אליה, על הוצאת פרסום מקבוצה סגורה אל קבוצה רחבה? האם סילוק אדם מקבוצה הוא בבחינת מעשה שמתפרש כלשון הרע, חרם כיתתי, ועוד רבים המקרים, ומתווספים תוך כדי. את 2000 בארצות הברית התנהגו בהתאם והולידו סמוך לשנת "חוק המילניום הדיגיטלי" שמטיל אחריות ניטור מסוימת על רשתות גדולות, מייצר הליך בירור לגבי פרסומים פוגעניים (שבאופן חלקי ושונה במקצת התגלגל לפסיקה הישראלית תחת שם הקוד "נוהל הודעה והסרה") וקובע מסמרות בדבר. אצלנו רק לאחרונה דובר על ביטול פקודת העיתונות מתחילת המאה הקודמת, רק לפני עשור תוקן חוק זכויות יוצרים שהחליף את פקודת הראינוע, וכל הניסיונות לחוקק תיקונים לחוק , לא צלחו את הלוביסטים של 1965- איסור לשון הרע, התשכ"ה עיתונות הדפוס. חלק מהעורכים הראשיים, כפי שאנו למדים בעת האחרונה, היו עסוקים בפגישות "צפופות" עם המחוקק הראשי, בעניינים אחרים, הרי גורל לא פחות. החוק נותר על כנו. השיימניג, הדור הבא ומרוב שהחוק ישן, גם הצירוף "פרסום לשון הרע" שהחליף את הביטוי המקראי "הוצאת דיבה", הוחלף בפי העם ל"שיימינג" ("ביוש"), ולא לקוח אחד יבוא ויאמר לעורך דינו שהפרסום הזה הוא לא דיבה, אלא שיימינג לכל דבר ועניין. והמילים וחברותיהן – אין להן admin ,share האלו – שיימינג, לייק, זכר בחקיקה הרלוונטית (למעט תיקון בעת האחרונה בחוק זכויות יוצרים החדש דווקא), והכנסת מצידה משותקת או עוסקת בענייני דיומא והישרדות, וכך התקווה לפרשנות נכונה נופלת על כתפי השופטים (שחלקם לא מכירים את המושגים, חלקם לא חברים בפייסבוק, ועל כולם חלים איסורים מסוימים בהימצאות ברשתות חברתיות מלכתחילה). עורכי הדין המלווים חוק לשון הרע: הגיע הזמן לנער אותו לשון הרע | בעיני עורך הדין עו"ד רון לוינטל

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz