ביטאון אתיקה מקצועית-"אתיקה מקצועית" - 12
20.01.2005 | שבט תשס"ה | גליון מס' 12

חברות וחברים יקרים

 

אתיקה מקצועית והודאות שווא

 

דיויד וינר ע"ה, חבר ועדת האתיקה הארצית, סגן הסניגורית הציבורית הארצית, מורה לאתיקה ולמשפט פלילי וחבר אישי קרוב הלך לעולמו בנסיבות קשות בראשית החודש.

 

קולו של דיויד בועדת האתיקה היה קול חשוב ומרכזי. האתיקה עמדה ביסוד מחשבתו המקצועית. עריכת דין היתה עבורו פעילות אתית מובהקת ולא רק משלח יד.

 

בדרך כלל אנו עוסקים באתיקה כעניין שיורי, כעניין החובק את המקצוע אך אינו מעורב בו. האתיקה היא מעין מגבלה על פעילותו החופשית של עורך הדין, אך אינה משנה את מהות עבודתו. לפי גישה זו אנו בוחנים תלונות וחוות דעת בשאלות שונות. כך, למשל, בשאלות של הגינות ויושר כלפי הצד השני וכלפי בית המשפט; בנאמנות ללקוח; בניהול תיקים ושכר טרחה וכיו"ב.

 

אבל אפשר לראות את האתיקה כחלק מן הפעילות המקצועית המהותית. לא רק כחסם מפני התנהגות פסולה, אלא כהדרכה להתנהגות נכונה, המקדמת את מטרותיו המקצועיות של עורך הדין.

 

אחד הנושאים שהעסיקו את דיויד המנוח היה הרשעות שווא, ובפרט הודאות שווא. הודאת שווא היא כמו פצע פתוח ברקמה המשפטית החיה. פירושה הוא, שגם ראיה שארוזה באופן מושך (הודאה ושיחזור, למשל), עשויה להיות מוצר פגום מן היסוד. ומצד שני, הכלים להבחין בין הודאה טובה להודאת שווא הם מורכבים ולא תמיד יעילים.

 

חלק מן החסמים מפני הרשעת שווא מצויים במשפט המהותי של דיני העונשין ושל דיני הראיות. כך, הכללים הקשורים לחקירת חשודים, כמו איסור הפעלת לחץ פסול, אזהרה, זכות השתיקה, זכות ההיוועצות (המוגבלת מאד במשפטנו), תיעוד חקירות ועוד. כך, הכללים הקשורים לקבלתן של הודאות במשפט ולמשקלן, ובהם דרישת החיזוק (שיש הקוראים להעלותה לדרגת סיוע) ועקרונות "משפט הזוטא" בדבר קבילות ההודאה. אולם כללים אלה אינם מספיקים, והא ראיה שמדי כמה חודשים אנו נתקלים במקרה חדש של הודאה המתבררת כהודאת שווא.

 

החסם האמיתי מפני הודאות שווא הוא האתיקה המקצועית של העושים במלאכת אכיפת החוק, המחייבת אותם לאזן בין החשד והאמביציה לבין החשש מפני שגיאה והשאה. אמר לי פעם איש חקירות משירותי הבטחון, שבתנאים מתאימים יכול כמעט כל אדם להודות בכל עבירה. לכן זהו תפקידו של החוקר, חובתו המקצועית, להבחין בין הודאה "מאולצת" לבין הודאה אמיתית. אכן, חששו של החוקר באשר לנכונות ההודאה הוא נתון חשוב שאין להתעלם ממנו. מערכת חקירה הגונה אינה מאפשרת להודאות "מאולצות" להפוך לראיה משפטית. זו חשיבותה של האתיקה של החוקר.

 

השלב השני בגלגולה של הודאה הוא בידי התובע. התובע הוא, אולי, האדם החשוב ביותר בקביעת מעמדה של הודאה. אם הוא מזהה בה פגם – הוא עשוי למנוע את נזקיה. האתיקה של התובע במקרה זה מבטאת איזון בין החובה להביא את האשמים לדין ואף הרצון האישי הלגיטימי להצליח בעבודתו, לבין החובה למנוע אי-צדק. איזון זה אינו איזון פורמאלי של כללי אתיקה. הוא איזון מהותי בין מטרות מקצועיות שונות. הוא מתרחש במחשבתו של התובע ומבטא את היושרה המקצועית שלו.

 

זהו הדבר. אתיקה מקצועית אינה בת-לוואי למקצוע. היא מדריך למקצוע. לחברנו דיויד וינר ע"ה היא היתה לא רק מדריך למקצוע אלא גם מדריך לחיים. יהי זכרו ברוך.

 

דרור ארד אילון עו"ד

יו"ר ועדת האתיקה הארצית

לגליון המלא (פורמט pdf)

 

קובץ להורדה
professional ethics_issue 12.pdf

רשימת הכתבות

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון