הודעות דוברות הלשכה

יו"ר הכנסת בכנס משותף ללשכת עורכי הדין ולכנסת בנושא "משפט ומשילות – האם ניתן לשלב כוחות?": "מחלת המשפטיזציה השתלטה על חיינו"

20.01.2010

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין: "אין "עריצות משפט" או "כנופיית שלטון החוק". אלה ביטויים שמטרתם לעקוף את המשפט"; היועץ המשפטי לממשלה: "משילות לא יכולה לבוא על חשבון חוקיות".

הדברים נאמרו בכנס משותף ראשון מסוגו, שקיימו היום, 19.1.10, לשכת עורכי הדין והכנסת במשכן הכנסת בנושא "משפט ומשילות – האם ניתן לשלב כוחות?".

 

בכנס, בהנחייתה של אילנה דיין, השתתפו, בין היתר: יו"ר הכנסת, חה"כ רובי ריבלין, שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' מרדכי קרמניצר, חה"כ לשעבר אופיר פינס, חה"כ משה גפני, חה"כ מיכאל איתן, חה"כ רוני בר-און, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, רענן דינור, עו"ד דורי קלגסבלד, עו"ד אייל רוזובסקי, החשב הכללי, שוקי אורן והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. בנוסף, נכחו בכנס חברי הכנסת רוחמה אברהם, חיים אורון, רחל אדטו, דב חנין, דניאל בן סימון, מסעוד גנים, רונית תירוש, זאב בוים, אורי מקלב ונחמן שי.

 

יו"ר הכנסת, חה"כ רובי ריבלין, התייחס למחלת המשפטיזציה ואמר "המחלה הזו שכבר כבשה את כל המרחב הציבורי, מאיימת לא רק על היכולת למשול, אלא על עצם קיומו של מרחב נורמטיבי שאינו נתון בידי יועצים משפטיים, על מרחב נורמטיבי עשיר ורחב, שבתוכו היה האספקט המשפט הצר רק אחד מיני רבים. המחלה יצרה דת חדשה שמקדשת רק את האספקט המשפטי. פעם לא הכל היה שפיט, ובני אדם הפעילו כלים, כגון, שכל ישר, הגיון, סבירות והגינות. היום רק כוהני המשפט רשאים לקבוע מה סביר ומה ראוי ולהפעיל שיקול דעת".

 

שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, ציין, כי הבעיה העיקרית היא חוסר משילות בכל גופי השלטון  והתנגשות יום יומית בין מערכת הכנסת כמחוקקת, הממשלה כמבצעת, בתי המשפט והרשות המבקרת. "יש התנגשות גוברת והולכת, אין כללי משילות ברורים. כל אחד מנסה לחדור לשטח של האחר. הכנסת עד היום נמנעה מלחוקק את חוק יסוד החקיקה, ולקבוע מהן סמכויות של הכנסת ושל בית המשפט העליון. הכנסת כרשות מחוקקת צריכה לקבוע את הכללים, ובהעדר חוקים בנושא, שיגדירו בדיוק את הסמכויות של כל אחת מהרשויות, תימשך ההתנגשות ביניהן".

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר, כי הביטויים עריצות משפט וכנופיית שלטון החוק אינם קיימים אצלנו. "מונחים כ"עריצות המשפט", "כנופיית שלטון החוק" או דומיהם הן מטבעות לשון, שנועדו, בדרך כלל, להציג עמדה ביקורתית בדרך צינית, כדי לבטא חוסר שביעות רצון מהחלטה משפטית או שיפוטית נקודתית. יש צורך אמיתי לברר ולהבהיר מהי אכן מצוקה אמיתית ומוצדקת, ומהי לעומתה אמירה בעלמא, שמטרתה לעקוף את המשפט באמצעות הגבלת איש המשפט". עוד אמר ראש הלשכה, כי תקופת כהונה של יועצים משפטיים לא יכולה להיות תלויה בשיקול דעתו של נבחר ציבור. "אני מסכים, שנכון יהיה לקצוב תקופת כהונה של שומרי סף בכלל, ושל יועצים משפטיים בפרט. ההחלטה, האם חוות הדעת המשפטית בעניין כלשהוא מחייבת, צריכה להיות מסורה ליועץ המשפטי לממשלה. אגב, רק לו, ולא ליועצים המשפטיים במשרדים הממשלתיים או ברשויות המקומיות, שבעת מצוקה יכולים להציף את המחלוקת בפניו. היועץ המשפטי לממשלה צריך לשמש ערכאת ערעור מקצועית ברמה הבכירה ביותר, וזאת במקרים בהם קיימת מחלוקת עקרונית, שלא נפתרת, בין יועץ משפטי לשר או לראש עיר או לראש ראשות שלטונית כלשהיא. אם היועץ המשפטי לממשלה קובע, שהמהלך בלתי חוקי, יש לפעול ע"פ הנחייתו".

 

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הסביר, מדוע כינה את שרי המשפטים האחרונים שרים לעומתיים, והדגיש, כי דבריו מתייחסים בעיקר לשר לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן. "השר פרידמן ראה עיקר תפקידו לתקוף את הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. פרופ' דניאל פרידמן השיב לטענה, באמרו, כי "לא היה מעולם מצב שיועץ משפטי יוצא בביקורת ציבורית נגד השר הממונה. אין דבר שיותר מאיים על השלטון ממצב כזה".

 

לדברי מזוז, עם כניסתו לתפקיד אמר שהמשפט אינו חזות הכל, וחזר על כך שוב ושוב בדיונים מקצועיים, וזו תפיסה שהנחתה אותו לכל אורך הדרך. לדבריו, "זה לא חזון נפרץ שיועץ משפטי אומר לשר שהמעשה הוא בלתי חוקי. הטענות נגד פקידים כחסמי משילות לטעמי הם מופרזות ומבוססות על העדר ידע בדבר הנעשה במשרדי ממשלה. חוסר הניסיון של מנכ"לים ליישם מדיניות גורר הטלת אשמה על שומרי הסף". מזוז הדגיש, כי "משילות לא יכולה לבוא על חשבון חוקיות. היועצים המשפטיים, תפקידם העיקרי אינו שמירת סף, אלא לסייע למשרד בקידום וביצוע משימותיו. כדי למלא את תפקידו באופן מיטבי, משתפים את היועץ בתהליכי קבלת החלטות ובגיבוש המדיניות, ואז היועץ נותן תוך כדי הערות ולא מעכב. יש מקרים שבונים רפורמות ולא משתפים את היועץ, ואז באים אליו עם תכנית מוגמרת ובאים בטענות שהוא מעכב את הענין. טענות של העדר משילות הן אליבי לחוסר מעש ולא לבעיה אמיתית. יש מקרים שניתן לטפל בהם. לבוא ולייצר משוואה שבגלל יועץ משפטי שלא נותן מענה, המשרד לא יכול לתפקד, זה לא נכון".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון