הודעות דוברות הלשכה

הפרקליט הצבאי הראשי: "דו"ח גולדסטון הוא ניסיון לשנות את המשפט הבינלאומי הנוהג מדיני העימות המזוין לדיני זכויות האדם"

04.01.2010

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

הדברים נאמרו ביום עיון שערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין ביום חמישי האחרון, 31.12.09, בנושא: "דו"ח גולדסטון והסיכון להעמדה לדין פלילי".

עו"ד מיכאל ספרד: "אנו במדיניות שלנו מובילים את קציני צה"ל לבית האסורים באירופה. אנו יכולים להימנע מכך על ידי קיום חקירות".

 

הדברים נאמרו ביום עיון שערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין ביום חמישי האחרון, 31.12.09, בנושא: "דו"ח גולדסטון והסיכון להעמדה לדין פלילי".

 

בפתח יום העיון התייחסה יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, שהנחתה את הדיון, לדו"ח גולדסטון וציינה, כי הדו"ח נתפס בישראל כדו"ח חד צדדי אנטי ישראלי, הקובע שהמערכה שניהלה ישראל בעזה היתה הפעלה לא לגיטימית של עונש קולקטיבי, וניכרו הפרות זכויות אדם. לדבריה, בהתחשב בהפרות של המשפט הבינלאומי, קובע הדו"ח, כי האחריות רובצת על אלה שתכננו והורו על ביצוע המבצע. עו"ד תורן בקשה למקד את הדיון בנושא העמדה לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג ולהתייחס לסכנה של נקיטת יוזמות על ידי מדינות והוצאת צווי מעצר נגד אנשי צבא ודרג מדיני, ולנושא ועדות החקירה. בסיום הדיון, ציינה, כי הרושם הכללי המתקבל הוא, כי הסכנה להעמדה לדין אינה גבוהה, וכי הנזק הטמון בדו"ח נעוץ בעיקר ברמה הבינלאומית התדמיתית. ענין שעלולה להיות לו תוצאה פרקטית.

 

לדברי עו"ד מיכאל ספרד, ההשפעה של דו"ח גולדסטון נובעת מקביעה מחמירה יותר לגבי איכות החקירות שנערכות על ידי הצבא. "הדו"ח קובע באופן קטגורי, שהחקירות בצה"ל אינן חקירות, ושאינן עומדות בשום קנה מידה של חקירה בסטנדרטים של המשפט הבינלאומי. השופט גולדסטון והועדה שעמו צודקים לחלוטין בנקודה זו. צה"ל נוקט מדיניות של "אין חקירות". מבוצע תחקיר, שאיננו נועד לבסס אחריות פלילית. אין בו שום מימד של חקירה, ראיון וגביית עדויות של עדים שאינם חיילים. התחקיר הצבאי הוא מחסום לחקירות, משום שרק לאחר שהוא מגיע לפרקליטות הצבאית, מתחיל תהליך הבחינה של החשד לפליליים. חקירת מצ"ח היא חקירה אמיתית. עו"ד ספרד התייחס לנתונים שהתקבלו מצה"ל נכון לשנת 2007, לפיהם 40% מהתלונות מגיעות לחקירת מצ"ח שהיא חקירה פלילית, מתוכן 6% מסתיימות בהעמדה לדין. 94% מהתלונות הנחקרות לא מסתיימות בהעמדה לדין. "אנו במדיניות שלנו מובילים את קציני צה"ל לבית האסורים באירופה, משום שאנו יכולים להימנע מכך על ידי קיום חקירות. בניגוד לשופט גולדסטון אני מאמין בחקירות מצ"ח. אם היו נותנים למצ"ח את הכלים לקיים חקירה נורמלית, הם יכולים לעשות עבודה סבירה".

 

הפצ"ר, האלוף אביחי מנדלבליט הדגיש, כי דו"ח גולדסטון הוא ניסיון לשנות את המשפט הבינלאומי הנוהג, היינו, לשנות את דיני העימות המזוין, ולהפכו לדיני זכויות האדם. "יש פה ניצול חולשתו של הצד הפועל לפי דיני הלחימה ואת החזית המשפטית במטרה לגרום למדינות להיכשל. הדרישה היא להקים ועדת חקירה חיצונית לפי דיני זכויות אדם. בלתי אפשרי ליישם זאת במצב של לחימה. לו הייתי משנה את המדיניות וחוקר פלילית כל ארוע שנפגע אזרח, לא היה לכך השפעה על מסקנות ועדת גולדסטון. חקירת מצח נתפסת בעני גולדסטון כענין פנימי וטיוחי". הפצ"ר הוסיף, כי אין חובה להקים ועדת חקירה חיצונית לפי כללי המשפט הבינלאומי במצב של לחימה. "אנו חייבים לתת תשובות לכל אחד מהארועים. רובם נמצאים במצב של חקירה, ויצאו תשובות וחוות דעת. יכול להיות שהיו מקרים של חריגות מדיני לחימה. יש 160 ארועים שלמעשה נבדקים, ותשובות לגביהם צפויות להתפרסם בקרוב".

 

אשר לסכנה בדבר העמדה לדין על ידי מדינות, ציין הפצ"ר, כי החתירה לחקר האמת תנטרל את הסכנה של העמדה לדין. "ככל שמדינות באירופה ישתכנעו בכנות החקירות שלנו (פס"ד שחאדה), הדבר יפחית את הסכנה. יש הערכה בקרב המדינות באירופה לבית המשפט בישראל. הסיכון נמצא במדינות מיוחדות שבהן האפשרות לנקוט הליך פלילי נתון בידיו של פרט שעושה שימוש בסמכות כקרדום לחפור בו. אני בדעה שהסיכון יילך ויפחת ככל שהדברים יתבררו ויפורסמו ממצאי החקירות. אני לא מתכוון להגיש כתבי אישום שאני יודע מראש יהיו זיכויים. לא אחפש שעירים לעזאזל. צריך ראיות. הכניעה לקו שמוביל גולדסטון לחייב מדינות להקים ועדות חקירה במצב של לחימה היא בעייתית. הדבר ירתיע מקבלי החלטות".

 

"היה לנו ברור שמשהו כמו דו"ח גולדסטון יקרה וזה קרה. דו"ח זה הוא מעין כרטיס צהוב, הוא דו"ח מסוכן מאין כמותו. אני אומר כמי שעוקב אחר השיח האנטי ישראלי החודר לו לתוך המשפט הבינלאומי, המבקש לערער את עצם קיומה של מדינת ישראל בגבולות 67. השיח שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד מחלחל. ההנחה של קביעה זו היא העובדה שהמערכת המשפטית כולה היא מערכת מפלה, המבטיחה אפרטהייד, ולכן כל השיטה בישראל אינה דמוקרטית", אמר פרופ' איל בנבנישתי. לדבריו, הדרך היחידה היא קיום חקירה שהיא אובייקטיבית. "אני מאמין שהחקירה שהפרקליטות הצבאית עושה היא אמינה. הבעיה היא שהחקירה הזו לא נתפסת כאמינה מחוץ למדינת ישראל. החקירה צריכה להיעשות באופן שמראה את הנכונות של ישראל לפעול על פי דיני המלחמה. אם לא חקרת יש לך אחריות אישית להפרות עצמן – זו שותפות לדבר עבירה. לישראל יש עוד כחודש ליתן תשובה לעצרת הכללית. יש הזדמנות עוד לומר שאנו חוקרים ולהראות בדרך שהחקירות עומדות בסטנדרטים הבינלאומיים".

 

עו"ד דניאל רייזנר, לשעבר ראש ענף הדין הבינלאומי במפקדת פצ"ר, ציין, כי הוא מעדיף כברירת מחדל לשתף פעולה עם ועדות, אולם עם הועדה הספציפית שבראשה עמד גולדסטון לא היה טעם לשתף פעולה, משום שועדה שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם היא ועדה מוטה נגד ישראל. "הדו"ח מאשים את ישראל ב-36 פשעי מלחמה קונקרטיים, החלק השני מדבר על השיטה שבה ישראל בוחרת לחקור אינה חוקית לפי המשפט הבינלאומי, והחלק השלישי, הוא שמדינת ישראל החליטה להכריז מלחמה על העם הפלשתיני ולא על החמאס. זו פעם ראשונה שהאשמה כל כך חמורה כוונה נגד מדינת ישראל בנושא מדיניות מכוונת של הרג אזרחים". עו"ד רייזנר הוסיף, כי הדוח זכה להישג שלו בשל תזמונו, משום שהעידן החדש הוא כזה שהזירה המשמעותית היא זירת דעת קהל, וישראלים נתפסים כרעים. ברגע שיודעים שאנו הרעים, יש לכך שתי השלכות דרמטיות, זה משליך על הדרג המדיני פוליטי במדינות וכן משפיע על המדיניות המשפטית במדינות. דו"ח גולדסטון פורסם בזירה הזו. הסיכון להעמדה לדין של אנשי צבא ורומים מדיניים בתקופה זו הוא די גבוה בעיקר בשל המוטיבציה. דו"ח גולדסטון עורר את המוטיבציה. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לא מוסמך לדון בסכסוך, כי הוא מוסמך לדון בסכסוכים בין מדינות. בית הדין הפך לאיום פוטנציאלי, ואם יגיש כתב אישום נגד ישראל זו תהיה נקודת מפנה חמורה. לגבי החזית המדינתית, הסיכון פחת. הבעיה של השופטים בלונדון ובספרד, שופטי שלום, שזה לא המקצוע שלהם. הם קיבלו תיק על משפט שהם לא מבינים ולא עוסקים בדיני המלחמה. זו מיומנות, אין לעשות זאת אגב אורחא. יש איום נוסף, שהינו הטלת סנקציות בינלאומיות על ישראל על ארגונים בינלאומיים, ולכן החזית המשפטית הזאת לא נעלמה. "אשר לשיטת החקירה, אני סבור שיש לקחת קבוצה של מומחים הכי גדולים שלנו שיעשו בדיקה אמיתית מקצועית של שיטות החקירה לארועים דומים. אם למישהו יש שיטה יותר אובייקטיבית, הייתי מציע לשקול. עשיתי חלק מהבדיקה הזו ולא מצאתי שיטה אחרת יותר טובה".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון