הודעות דוברות הלשכה

נאום ראש הלשכה בטקס הסמכת עורכי/ות הדין 14.12.2009

14.12.2009

עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

בין היתר אמר ראש הלשכה: "חוק הזיהוי הביומטרי טומן בחובו פוטנציאל פגיעה חריג מאוד בהיקפו בפרטיותם של אזרחי ישראל."

אדוני, היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, יו"ר המחוזות בלשכת עורכי הדין, עמיתיי לשולחן הנשיאות, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותנו וחברינו, המצטרפים היום לשורותינו, ובני משפחה יקרים, ברוכים הבאים:

 

חברותיי וחבריי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט, למשפחת המשפט במדינה ישראל. התחושה מרוממת. בני המשפחה גאים. האווירה חגיגית ומיוחדת. ובצדק. מועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין עתיד להוות עבורכם רגע, שייהפך לקלאסיקה נוסטלגית של מהלך חייכם. עצתי לכם, היא ליהנות ככל האפשר מהרגע, מהטקס, מקבלת התעודה הקרובה, מהארוחה עם המשפחה או החברים בשעות הערב, ממסיבה של הלשכה או ממסיבה פרטית שאולי מתוכננת, מהשיבה הביתה הלילה לראשונה כעורכי דין. אם תכננתם אחרת, בטלו את התוכניות. תפרגנו לעצמכם ערב, או אולי אפילו שבוע שלם, המציין אבן דרך במהלך מסלול חיים חשוב. מגיע לכם.

 

ברוכות הבאות 520 חברות חדשות לשורות לשכת עורכי הדין, ו - 539 חברים חדשים, המוסמכים כיום כעורכי דין.

 

לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי חותרת ל"מצויינות". אין לנו שום כוונה לוותר בעניין זה – לא למתדפקים על שערי המקצוע ולא לאלה שכבר בשעריו. משפטן ועורך דין טוב הינו גם מי שהנחיל לעצמו התנהלות אישית ומקצועית, שיש בה גם ביטוי לפחות לשני סוגי תרבויות, המועילים לנו בעבודתנו היומיומית: האחד – תרבות שבהתנהגות. מתן הכבוד, ההערכה, ההקשבה והנימוס למול השופטים ובתי המשפט, למול עמיתינו מן הצד שכנגד ולמול לקוחותינו, הדורשים תדיר התייחסות תומכת וראויה. השני – תרבות במובנה הקלאסי. שיכחה מעולם המשפט ופיתוחם של הרגלים של חשיבה בהירה, שרק חינוך ליברלי אמיתי יכול להעניק. יכולת הבעה בשפה, בכתב ובעל פה, פיתוחו של כוח הדמיון ע"י קריאת שירה, התבוננות ביצירות אומנות, האזנה ליצירות מוסיקליות איכותיות. קריאה רבה וטובה, העמקת התחושות והרגישויות האנושיות. כל אלה הינם יסודות תרבותיים, אשר יש בהם כדי לתרום להעשרתו ולהצלחתו של המשפטן, בכל אשר יבחר לעסוק בקרב עולמנו המשפטי, המורכב והמגוון.

 

חברותיי וחבריי, קצנו ברמת המקצוע ובתרבות ההתדיינות המשפטית, המתדרדרת והולכת בבתי המשפט הישראליים ובמערכת המשפט בישראל בכללותה.לאחרונה, פנינו, מנהל בתי המשפט ואנוכי, לנשיאת בית המשפט העליון ולשר המשפטים, ויחדיו הכרזנו על שנת המשפט הנוכחית כשנת תרבות הדיון. מבלי להרחיב יתר על המידה, תרבות הדיון הינה חלק ממצויינות המקצוע ובקיומה המערכתי יש כדי לסייע וליעל את בתי המשפט ולהקל על העומס, המוטל עליהם.

 

נענינו בחיוב ע"י שני ראשי המערכת ועתה אנו יוצקים לכך תוכן, תוכן בכל הנוגע להתנהלותם של עורכי דין למול שופטים, של שופטים למול עורכי דין ושל עורכי דין, בינם לבין עצמם. תוכן של כבוד להליך השיפוטי ולעוסקים במקצוע. תוכן שיבטא ממילא חלק ממסע, שלשכת עורכי הדין בישראל מצוייה בעיצומו, לרמה מקצועית ראויה יותר ולמצוינות. אני מקווה שבדרך זו נשפר את תרבותו של השיח המשפטי בישראל.

 

יחדיו, חברי וחברותיי, המצטרפים היום למקצוע, אנחנו חייבים לשפר את תרבות המקצוע, ובקשתי אליכם שמן הרגע הראשון להסמכתכם לא תוותרו לעצמכם בעניין זה.

 

כמה אירועים מהעת האחרונה שינו במידה מסוימת את הדברים, שהתכוונתי לומר לכם. אז נניח שדיברתי על חשיבותם של בית המשפט העליון, ועל עקרון עצמאות הרשות השיפוטית, חוסנה הציבורי ואמון הציבור בה. נניח שעסקתי בשמירה על שלטון החוק, בכיבוד זכויות האדם, בטוהר השלטון הציבורי, ובתפקידנו – כעורכי דין וכחברים בלשכת עורכי הדין – לקדם ערכים אלה בחברה יהודית ודמוקרטית, שגם מעלה על נס את הדאגה לאחר ולשונה, לחלש ולמוחלש. בפועל, במקום להרחיב בהיבטים משמעותיים אלה, אני מבקש להתייחס לכמה נושאים קונקרטיים אחרים:

 

הכנסת חוקקה לאחרונה את החוק, המכונה "חוק הזיהוי הביומטרי". הכנסת קבעה במסגרת החוק תקופת ניסיון של שנתיים לגבי אזרחים שיסכימו לכלול את נתוניהם במאגר הניסיוני.

 

בישראל כבר קיימים חוקים, הכוללים מידע על אזרחים ואשר טומנים בחובם פגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, המהווה זכות יסוד במדינה דמוקרטית. חוקים כמו חוק נתוני תקשורת והקמת מאגרי מידע, וחוק ההוצאה לפועל הובילו להקמת מאגרי מידע על אזרחים וקבלת מידע רגיש אודותיהם. אולם, חוק הזיהוי הביומטרי, המהווה נדבך נוסף בסדרת חוקים אלו, טומן בחובו פוטנציאל פגיעה חריג מאוד בהיקפו בפרטיותם של אזרחי ישראל.

 

מטרתו המרכזית של החוק הביומטרי היא אימות זיהוי של האוחז בתעודת זהות ביומטרית ומניעת זיופים. למטרה מרכזית זו אליה מכוונת הצעת החוק ניתן היה להגיע על ידי הוצאת תעודת זהות ותעודת מסע ביומטריים, וזאת מבלי להקים את מאגר הנתונים הביומטרי. בכך היתה מושגת המטרה שבבסיס החוק, תוך שימוש באמצעים מידתיים יותר בכל הקשור לפגיעה בזכות לפרטיות.

 

לא אלאה אתכם בנימוקי ההתנגדות לחוק זה, אולם אין זה נכון להעמיד את אזרחי ישראל בניסוי אשר בכישלונו יישאו הנסיינים. לפי הצעת החוק שהתקבלה, אין חובה להשתתף בניסוי "המאגר הביומטרי" בשנתיים הקרובות. רק סירוב גורף מצד אזרחי ישראל יילמד כי הזכות לפרטיות חשובה לציבור. לכן, אני קורא לאזרחי ישראל לסרב להשתתף במאגר הנסיוני המתוכנן. יודגש, לא מדובר בסרבנות לחוק, אלא באי שיתוף פעולה עם ניסוי הפוגע, בעיניי, בהגנת הפרטיות במידה מופרזת ולא מאוזנת.

 

עניין אחר. השר לביטחון פנים פרסם לאחרונה תזכיר הצעת חוק להארכת התקופות, בהן ניתן למנוע מפגש בין עורך דין לאסיר, במקרה של סוגי עבירות מסוימות, בגינן מצויים אותם אסירים בבתי הסוהר.

 

אני סבור, כי ההצעה פוגעת בזכות העיסוק, ומכתימה ציבור שלם של עורכי דין, המבצעים שליחות מקצועית קשה. מניעת מפגש בין אסירים לבין עורכי דין על סמך ראיות מנהליות, ראיות המעלות חשש לתיאום פעילות, הינה צעד קיצוני שיש לנקוט בו במשורה. כמו כן, ראוי כי מניעת מפגש בין עו"ד לאסיר תתבצע על סמך החלטה שיפוטית של ערכאה שיפוטית ולא על סמך החלטה מנהלית של מנהל בית סוהר או נציב שב"ס.

כללית, יש בהצעת החוק הזו שני פגמים מרכזיים. הראשון הינו הפגיעה החמורה המוצעת בזכויות יסוד של חשודים, נחקרים, מואשמים ומורשעים. השני הינו ההכתמה הגלומה בו של ציבור עורכי דין שלם, העושה את מלאכתו נאמנה ובאופן מקצועי. לא נאפשר לפגוע בזכות ההיוועצות של הלקוחות ולגרום להכתמת אמינות ומקצועיותו של מקצוע עריכת הדין.

 

בהזדמנות זו, שהיועץ המשפטי איתנו, אעיר עוד כי גם הכוונה, עליה קראתי בעיתון בשבוע שעבר, להאריך את התקופה האפשרית לעצור חשוד או נאשם עד לתום ההליכים נגדו מ-9 חודשים ל-18 חודשים, וזאת מבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט העליון, הינה כוונה מסוכנת ושגוייה. גם כך, היחס בין דיני המעצר עד תום ההליכים למול חזקת החפות בעולם המשפטי בישראל בעייתי מאוד. הוא אכן טעון תיקון, אבל בעיניי, דווקא בכיוון ההפוך. אם יובא תזכיר חוק כזה לאישור, אני מקווה שחבריי בלשכה יסכימו להיאבק בו מקצועית וציבורית.

 

כל הדברים האלה נאמרים, כאשר מנגד נהיר לי לחלוטין, כי הדרך לחזק את גורמי האכיפה בישראל אינה דווקא באופן של הגברת הפגיעה בפרטיות, פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורכי דין, הרחבת סנקציות המעצר או המאסר או בדרך של פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. הדרך היא בהפניית תקציבים נוספים למשטרה, לפרקליטות ולשב"ס, ובהקשר הזה הלשכה הינה ותהיה שותפה מלאה לראשי מערכת האכיפה בישראל.

 

מוסמכים יקרים, לשכת עורכי הדין בישראל, שהינה האירגון המאגד על פי חוק את כל העוסקים במקצוע בארץ, היוותה כל השנים אירגון מקצועי פתוח, אולי יותר מכל ארגון אחר, לקבלת חברים חדשים לשירותיו. עובדה זו ניכרת היטב במספר עורכי הדין הפועלים כיום בישראל. בתוך כשלוש וחצי שנים תמנה הלשכה כ- 60,000 חברים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך כ- 160 איש באוכלוסיית המדינה. התוצאה הזו הינה שערורייתית למקצוע. גם השנה, נרשמו ללימודי שנה א' במשפטים באוניברסיטאות ובמכללות יותר תלמידים מאשר בכל תחום לימודים אקדמאי אחר (כנראה שהאימהות היהודיות והערביות לא מקשיבות לאף מילה, שאני אומר).

 

יש לנו אחריות לשירות המשפטי, הניתן לציבור בישראל. יש לנו אחריות לאיכות המקצוע. חשוב לחברה הישראלית, שתהא למקצוע הזה איכות. לא בכדי אנו ארגון מקצועי סטטוטורי. בעריכת דין יש גם שליחות חברתית ואחריות ציבורית ממדרגה ראשונה. הצמתים בחייהם של האזרחים, בהם מטפלים חברינו וחברותינו, הינם מהחשובים בחייהם. חלקם מפקיד בידינו את כל הונם או את מצבם ומעמדם המשפחתי או את ההגנה על זכויות וחירויות בסיסיות בחייהם. הדרישות לרכישת המקצוע חייבות להיות מורכבות, רציניות ותואמות תפקיד חשוב זה.

 

חשוב גם להדגיש, שכל מגמה לשינוי הקיים תלויה באישור של משרד המשפטים ושר המשפטים. אין כמעט דבר בנושא זה, שיש ביכולתה של הלשכה לקדם מעשית באופן מלא בעצמה. חבל שכך, אבל זה המצב בדין.

 

התמזל מזלנו, ושר המשפטים הנוכחי בא מתוכנו, הוא מבין היטב את מצוקת המקצוע, את חולייו ואת התדרדרותו המתמשכת. השר הוא בהחלט תקוותנו לעתיד מקצועי טוב יותר. כך או אחרת, בכוונתי להמשיך ולעשות הכל כדי לדרוש איכויות גבוהות, ככל האפשר, גם מן העוסקים במקצוע וגם מן המתכוונים לעסוק בו, באופן ההולם את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי. אין לנו ברירה אחרת.

 

לשכת עורכי הדין הציגה תוכנית מקיפה לשינוי פני המקצוע בארץ. התוכנית כוללת את הארכת ההתמחות לתקופה של שנתיים, שינוי מן היסוד של מתכונת הבחינות, הקמת בי"ס למתמחים בלשכה,פיקוח על תנאיי עבודתם של המתמחים, היחס אליהם ורצינות התמחותם, הופעה בבית המשפט בסוף ההתמחות בליווי המאמן, ועבודה משותפת עם המועצה להשכלה גבוהה, לרבות הקמת ועדת מידרוג בלשכה לפקולטות למשפטים בארץ.

 

לאחרונה הוגשה הצעת חוק פרטית בנושא ובימים אלה מגבש שר המשפטים תזכיר חוק ממשלתי בעניין. אני מקווה שעד לטקס ההסמכה הבא ישונה מסלול ההכשרה לעריכת דין בישראל.

 

עמיתיי, עורכות ועורכי הדין החדשים, אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין בישראל. פעילותה המקצועית של הלשכה ענפה ומתפתחת כל העת. המעורבות בשלבי החקיקה, בהתנהלות בתי המשפט, ואפילו בחיי הקהילה, רבה, מעניינת ומאתגרת. יש בלשכה סיוע רב לחברים, ובמיוחד לצעירים. נניח לכם הלילה ובמשך השבוע לחגוג ולנוח. אולם, כבר מראשית השבוע הבא בידקו את יכולתכם להצטרף לפעילויות האירגון, היכנסו לאתר ולימדו כיצד ניתן ואפשר להשתלב כחברות וכחברים פעילים באירגוננו המקצועי המשותף.

 

אני מבקש להדגיש בפניכם במיוחד את תוכנית "שכר מצווה", סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי יכולת. עורכי דין רבים כבר הצטרפו לפעולה חשובה זו. גם אתם מוזמנים להצטרף. אלה פעילויות שאין שכר בצידן, אבל יש בהן נחת רבה, סיפוק והזדמנות יוצאת מן הכלל לתרום תרומה סגולית, לפעמים משמעותית מאוד, בנושאים רבים וחשובים, שאולי יזכירו לכולנו מדוע פנינו למקצוע זה מלכתחילה.

 

בלשכה פועלים עורכי דין יהודים, ערבים ודרוזים, המקיימים שיתוף פעולה הדוק, הן ברמה המקצועית היום יומית והן בתוך מוסדות הלשכה. בכל אלה מתקיימים בינינו יחסים ענייניים, מקצועיים וחבריים. הלוואי שנצליח להנחיל אוירה כזו למגזרים נוספים בחברה הישראלית.

 

כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עימם את שמחת ההצלחה. הנכם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטל ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד. אני מבקש להתנצל בפני רוב בני המשפחות, הנאלץ לצפות בטקס זה מעל גבי מסכים באולמות משנה מסביבנו. צר לי, אך זהו אילוץ הנובע מהתעקשותנו לשתף אתכם באירוע כה חשוב בחיי יקיריכם המוסמכים, לצד הבעייה המיספרית, שעסקתי בחלק מהיבטיה קודם לכן. טקס ההסמכה לא יהיה באיצטדיון "טדי". הוא ימשיך להתנהל בעתיד בירושלים ורק באכסניה מכובדת, כמו זו של בנייני האומה.

 

אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לסמנכ"ל רחל אופיר, למר אורי אלפסי, ולצוות עובדי הלשכה בירושלים. אני מבקש להודות לועדת הבחינות בראשות כב' הנשיאה, השופטת הילה גרסטל, ליושב-ראש ועדת ההתמחות, עו"ד אורן פרסקי, ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.

 

אנו מארחים היום את אחד מהיועצים המשפטיים החשובים שהיו בישראל מאז קום המדינה, עו"ד מני מזוז. בשמה של קהילת עורכות הדין ועורכי הדין בישראל, אני מבקש להודות לך, מר מזוז, על שירות משפטי ומקצועי איכותי רב שנים עבור אזרחי ישראל ותושביה.

 

לדעתי, ואני בטוח שרבים סוברים כמותי, הצלחת לשמור על טוהר המידות ועל שלטון החוק בישראל בצורה מעוררת כבוד והערכה, למרות התקופה הסוערת ורבת האירועים, שאיימו להעיב על כך.

 

מחליף אותך, אדוני היועץ, אדם חם ואנושי, מקצועי, חכם ומאוזן. אני משוכנע שמוסד היועץ המשפטי ישמור על רמתו ועל איכותו, כפי שהינן מתאפיינות בתקופת כהונתך, גם במהלך כהונתו של חברי הטוב ועמיתי, עו"ד יהודה ויינשטיין.

 

בהצלחה רבה לשניכם בהמשך הדרך.

  

מוסמכות ומוסמכים יקרים – ברכות מכל לב וברוכים הבאים אל בין ציבור עורכי הדין וכחבריה של לשכת עורכי הדין בישראל.

 

עלו והצליחו!

 

את דעתי הטובה מאוד על היועץ המשפטי לממשלה כבר אמרתי זה עתה. לא נותר לי אלא להודות לו על שהסכים לכבד אותנו הערב בנוכחותו ולהזמינו לשאת דברים בפניכם. אדוני היועץ בבקשה.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון