הודעות דוברות הלשכה

השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי, ביום עיון שקיימה לשכת עורכי הדין בנושא "התעללות בילדים – ענישה ממצה?": "היכן שמזהים התעללות פתולוגית של אב או אם בילדיהם, הענישה צריכה להיות מאוד חמורה"

13.09.2009

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

עו"ד ששי גז: "ענישה מחמירה לא תשנה את התופעה. אני לא חושב שאותו הורה יירתע".

הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד רחל תורן קיים ביום רביעי (2.9.09) יום עיון בנושא "התעללות בילדים – ענישה ממצה?".

 

בפתח האירוע, הדגישה יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, כי "הנושא של ענישה במקרים של התעללות בילדים הפך לנושא המצוי בלב הדיון הציבורי בשל המקרים האחרונים, שפורסמו. ידוע שהענישה בפלילים מחמירה בעבירות כלפי קטינים, אולם אני לא משוכנעת לגבי הקשר בין רמת הענישה לבין סיכול העבירה, שאלה הראויה לדיון מעמיק ורציני".

 

מנחה האירוע, עו"ד יורם סגי זקס, ציין, כי "כיום יש מודעות גדולה יותר והכרה בזכויות של ילדים. בשנים האחרונות גדל פי כמה מספר הילדים שנפלו קורבן להתעללות (לפי האגודה לשלום הילד). כך גם גדל משמעותית מספר התיקים הפליליים, שנפתחו בגין פגיעות בילדים בין השנים 1998-2004. מעבר להיבטים המוסריים, אשר מחייבים אותנו כחברה לבחון ולבדוק כיצד פשה הנגע במקומותינו, ולנקוט בדרכים חינוכיות וחברתיות על מנת לתקנו, הרי נשאלת השאלה במלוא עוצמתה: כיצד מערכת אכיפת החוק, החל מהמשטרה דרך הפרקליטות וכלה בבית המשפט מתמודדים עם התופעה ? נראה, כי דווקא במקרים של התעללות בקטינים חסרי ישע ישנה מגמת ענישה מקלה עם ההורים ונקיטה בדרכים טיפוליות".

 

השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי הציעה, שלא להיסחף להיסטריה ההמונית, המזינה את כלי התקשורת  בכל פעם שמתגלה תופעה מזעזעת של התעללות בילדים, במיוחד בתוך המשפחה. "מניסיוני במהלך 30 שנות שיפוט אינני רואה שהמדינה עושה את שמוטל עליה כדי למזער את ההתעללות, כדי לחנך מפני התעללות, כדי למנוע אותה בעזרת אמצעי איתור ואבחון בקהילה,  כדי לטפל  בקורבנות ההתעללות ולסייע להם, כדי ללוות קורבנות לחקירות ולבתי המשפט ולספק להם הגנה ראויה במהלך המשפט, ועל מנת לנסות לשקם משפחות הראויות לשיקום. לצערי, ככל שהפרטת שירותים חיוניים הולכת ומתפשטת, כך קטנה האפשרות שתינתן הגנה נאותה לילדים קורבנות התעללות. לדעתי, היכן שמזהים התעללות פתולוגית של אב או אם בילדיהם, הענישה צריכה להיות מאוד חמורה ואפילו גבוהה יותר מהעונש המירבי הכתוב בחוק, מאחר והעבירה מורכבת מהרבה עבירות נוספות".

 

היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן,  ציינה, כי המחוקק מחמיר בענישה, אך ענישה איננה חזות הכל, "אין קשר בין רמת הענישה לצמצום מימדי התופעה. הדיווחים לפקידי סעד בגין התעללות הורים בשנה – 41,161. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות ילדים בתוך המשפחה – 2,486. ברוב המקרים לא מגישים כתב אישום. העונשים מקלים במקרים של אלימות כלפי ילדים בתוך

 

המשפחה, כולל בעבירות מין". עו"ד וינדמן הוסיפה, כי ישנה מגמה של הזדהות ואמפתיה בפסיקה כלפי ההורה ולא כלפי הילד וכן העדר התייחסות לילד. "אין הסכמה שעבירה בתוך המשפחה היא בבחינת עניין פלילי אלא עניין אישי פנימי".

 

עו"ד פנינה גיא ציינה, כי בשאלה האם הענישה ממצה, המסקנה היא שהענישה אינה ממצה והדבר מעלה שאלות מורכבות, "הקשר בין המתעלל לקטין, האם אפשר לפצות מתלונן, האם יש להתנות לקיחת אחריות על הנאשם, האם ראוי לערוך הסדרי טיעון במקרים כאלה. בלי לקיחת אחריות אין מקום להסדרי טיעון. בלקיחת האחריות יש הבעת חרטה ויכולת שיקום".

 

עו"ד ששי גז הדגיש כי בית המשפט אינו הפתרון, "השאלה, האם באמת ענישה מחמירה משיגה את המטרה להורים ולילדים. ענישה מחמירה לא תשנה את התופעה, אני לא חושב שאותו הורה יירתע, הוא חושב שהוא לא ייתפס. ישנם מקרים שהמערכת צריכה לשאול את עצמה מה היא עושה לילד עצמו ולמשפחה. לעיתים, ענישה מחמירה מרתיעה מהגשת תלונות". עו"ד גז ציין, כי לדעתו הגיע הזמן להקים פרקליטות שונה, המייחדת את הטיפול למקרים של אלימות נגד ילדים, בה לכל הפרקליטים יהיו כישורים של עובדים סוציאליים, וכן שיוקם בית המשפט מיוחד למקרים כאלה".

 

עו"ד טלי אייזנברג ממרכז נגה למען נפגעי עבירה, הדגישה, כי אחרי שההורה המתעלל משוחרר ממאסר, הוא חוזר לחיים רגילים. היא הוסיפה, כי "בתיק האם המתעללת, בפס"ד של הנשיאה בייניש, בית המשפט שופך חמתו על האם ומדבר על ההתעללות בילד ובסוף מתקבל צו שירות מבחן ל-18 חודשים. אין טעם בענישה מחמירה. השאלה היא, איפה נמצאת שאלת הפיקוח, הרחקה, מגבלות תעסוקה".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון