הודעות דוברות הלשכה

בית המשפט העליון קיבל את עמדת לשכת עורכי הדין: "החיסיון לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי הוא מוחלט"

20.08.2009

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

בית המשפט העליון קיבל ביום 19.8.09 את עמדת לשכת עורכי הדין משקבע, כי החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוא חיסיון מוחלט.

מדובר בפסק דין תקדימי בערעור שאליו הצטרפה הלשכה במעמד של ידיד בית משפט, אשר לראשונה עושה סדר ומסיר ספקות שבו לידי ביטוי בפסקי דין נוגדים של בתי משפט השלום והמחוזי מעת לעת בסוגיה.

 

המדובר במקרה שבו שני עורכי דין ייצגו צדדים-יריבים בהליכים משפטיים. במהלך הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הטיח עו"ד פואד חיר, המערער, בעו"ד עודד גיל, המשיב, כי "קיימת חקירה משטרתית, ומוכן בימים אלה כתב אישום בפרקליטות, ולגביהם דנה בימים אלה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בהשעיית החבר עודד מחברותו בלשכה". התבטאות דומה נכללה בכתב הגנה שהגיש עו"ד חיר במסגרת הליך משפטי אחר. על כך יצא קצפו של עו"ד גיל, והוא הגיש תביעה נגד חיר בעילה של לשון הרע.

 

בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי האמירות של עו"ד חיר הן בגדר פרסום לשון הרע, אולם מהוות פרסום מותר לפי הוראת סעיף 13(5) לחוק. בית המשפט ציין, כי לשון הסעיף וגלגולו ההיסטורי מלמדים, כי מדובר בחיסיון מוחלט שנקבע מתוך כוונה ברורה ומובהקת להעדיף את חופש הייצוג והטעון ללא חשש ומורא מפני תביעות שונות, לרבות על פי חוק איסור לשון הרע, על פני פגיעה אפשרית בשם הטוב".

 

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה אחרת, לפיה יש לסייג את ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, וכי בית המשפט יכול להימנע מהחלת הגנה במקרים חריגים שבהם ניכרים בהתבטאות הזדון והרשעות. דעת הרוב קבעה שדבריו של המערער כלפי המשיב נאמרו בזדון וברשעות, לא נדרשו לגופו של התיק ונועדו להכפיש את המשיב.

 

בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת הלשכה, שהוצגה על ידי עו"ד אמיר רוזנברג, לפיה החיסיון הוא מוחלט. המשנה לנשיאה ריבלין, קבע, כי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע אינו כולל הגבלה תכנית כלשהי. "ברי לחלוטין, כי המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב), וזאת ככל הנראה מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מורא ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם".

 

השופט יורם דנציגר הוסיף, כי מן הראוי שלשכת עורכי הדין תפעל בנחישות למניעת התדרדרות תרבות הדיון בבתי המשפט בכל האמצעים העומדים לרשותה (ובפרט על ידי נקיטה בהליכים המשמעתיים המתאימים) נגד עורכי דין המשתלחים בחבריהם למקצוע באורח מתלהם ובלתי מרוסן. כן, ציין השופט, כי גם בית המשפט יכול וצריך לפעול במקרים המתאימים על מנת להבטיח שהדיון המשפטי יתנהל בצורה הולמת.

 

לאחר מתן פסק הדין אמר ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, כי "העמדה העקרונית, לפיה יש לפגוע בחופש הביטוי במקרים נדירים, ושילובה עם החופש המקצועי ההכרחי במקצוע שלנו, גברו ובצדק על שיקולים אחרים. עם זאת, הפתרון להתנהלות הלא ראויה באולמות בתי המשפט מצוי בדין ומקומו בעיקר בדינים המשמעתיים של לשכת עורכי הדין".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון