הודעות דוברות הלשכה

פורום בתי משפט של הלשכה לשר המשפטים: צמצום רשות ערעור מעניק סמכות גדולה מדי לשופטים

30.08.2009

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

פורום בתי המשפט של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יוסי ארנון פנה ביום 25.8.09 לשר המשפטים פרופ’ יעקב נאמן, בעקבות צו בתי המשפט, המפרט סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, שניתן ביום 2.7.09.
 

פורום בתי המשפט של לשכת עורכי הדין לשר המשפטים: "הצו המתייחס לבקשות רשות ערעור מעניק סמכות גדולה מדי לשופטים לגבי החלטות שעשויות להשפיע מהותית על תוצאות המשפט".

 

בפנייה, עליה חתומים עוה"ד יוסי ארנון ויוסי אשכנזי לשר, נאמר, כי הפורום סבור שהצו מעניק סמכות גדולה מדי לשופטים לגבי החלטות שעשויות להשפיע מהותית על תוצאות המשפט. לפיכך, לא היה מקום להתקין את הצו מלכתחילה ומן הראוי להביא לביטולו. לחילופין, קורא הפורום לבחינה מחודשת של נוסח הצו ולתיקונו, על פי הערות שגובשו בישיבת הפורום.

 

עוד נאמר בפנייה, כי כעניין ראשוני, הצו הותקן ללא נתונים סטטיסטיים אמיתיים על מספרי בקשות רשות הערעור (בר"ע) בחלוקה לנושאים, כמה מתוך הבר"ע מתקבלות, וכמה נטל הן מטילות על המערכת. כן צוין, כי עניין זה הועלה כביקורת כלפי הנהלת בתי המשפט גם מפיו של ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בעת הדיון הראשון שהתקיים בצו.

 

לדעת הפורום, לא ניתן משקל מספק לחלופות ראויות יותר להקלת העומס ולאיזון בין הפגיעה במתדיין להקלה בעומס. "האפשרות לדחות בר"ע ללא תגובה המעוגנת זה מכבר בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. אפשרות זו מצטרפת להוראה שהוספה במסגרת התיקון לחוק בתי המשפט (אותו תיקון שמכוחו ניתן הצו), בו נקבע כי רשות ערעור תינתן רק אם שוכנע בית המשפט, כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

בתי המשפט יכולים לצמצם את מספר הבר"ע המגיעות לדיון על-ידי דחייה על אתר, ללא תגובה, של בר"ע שאינן עומדות בתנאי סף זה; ובכך להקל משמעותית את העומס על בתי המשפט".

 

התייחסות פרטנית לסעיפי הצו

 

1. "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים (להלן בצו זה - כתבי טענות)" – הפורום סבור שהאמור בסעיף זה נוגע למהות הדיון וקורא למחיקתו מהצו. להלן דוגמאות:

1.1. סירוב לדחות דיוני הוכחות, סירוב לדחות מועד לסיכומים - עלולים להביא לידי הכרעה בתיק על בסיס טכני (שכן אי התייצבות להוכחות ואי הגשת סיכומים נחשבים כהעדר התייצבות לדיון על כך הנובע מכך לפי תקנה 157 לתקסד"א).

1.2. סירוב להאריך מועד לתצהירי נתבע כאשר התובע ביקש להזמין עדים מבלי להביא תצהיר עדות ראשית שלהם. במקרה כזה נפגעת זכות הנתבע להביא ראיותיו לאחר ששמע את מלוא ראיות התובע, וזהו עניין שבמהות.

2. "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך" – הפורום קורא לשנות הרישא ל- "החלטה המאפשרת הארכת מועד הקבוע בחיקוק..." (ואז הסיפא הופכת מיותרת וניתן למחקה). ללא שינוי, הפורום סבור שהאמור בסעיף זה נוגע למהות הדיון וקורא למחיקתו מהצו, שכן החלטה המסרבת ליתן הארכת מועד בהליך ביניים אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות לפתוח בהליך, אך יכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת, שקשה לקבל כי ניתן יהיה לתקנן במסגרת ערעור על פסק הדין.

 

3. "החלטה בנוגע להיקף כתבי טענות" – הפורום סבור שנוסח הסעיף אינו בהיר, האם "היקף" משמעו צורני או מהותי (אורך או נושאים). ככל שהכוונה להיקף, דהיינו אורך, הפורום אינו מתנגד לנוסח הסעיף. יצויין, כי בדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, הביע יו"ר הועדה דעתו כי הפרשנות הראויה הינה שמדובר בהיקף הצורני בלבד; הפורום סבור שמן הראוי להבהיר זאת, ולא להותיר השאלה לויכוח עתידי.

 

4. "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי" – הפורום קורא לתקן הניסוח באופן הבא: "החלטה בעניין סדר שלבי הדיון בהליך...", על מנת למנוע חסימת האפשרות להשיג על החלטות ה"מדלגות" על שלבים מסויימים בהליך, שהן החלטות בעלות פוטנציאל להשליך באופן מהותי על ההליך המשפטי.

 

5. "החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת" – הפורום סבור שהאמור בסעיף זה נוגע למהות הדיון וקורא למחיקתו מהצו. להלן דוגמאות:

5.1. החלטה המאפשרת לזמן שורה ארוכה של עדים, ובכך גורמת להארכת ההליך המשפטי - עניין שלפעמים חורץ את גורלו של העניין העומד לדיון.

5.2. קשה להבין למה הכוונה ב"סדר שמיעת העדים" - מדובר בביטוי עמום העשוי לחבוק מגוון רחב של החלטות.

5.3. החלטה המאפשרת לבעל דין אחד לזמן לעדות מי שהוא עד טבעי של הצד שכנגד (ובכך מסכלת אפשרות לבוא עימו בדברים לקראת המשפט).

6. "החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית" – הפורום סבור שהאמור בסעיף זה נוגע למהות הדיון וקורא למחיקתו מהצו. דוגמא ברורה מאליה ומשמעותית ביותר היא המקרה של "הודאה והדחה".

 

7. "החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה" – ככל שההחלטה ניתנה לאחר שניתנה למשיב לבקשה האפשרות להגיב לה, הפורום אינו מתנגד לסעיף.

 

8. "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו" – הפורום מקבל הנוסח, ככל שמדובר בבקשה להגדלה של הסכום שנפסק. ככל שהבר"ע מכוונת להקטנת הסכום שנפסק – הפורום מציע לאפשר בר"ע כזו רק אם הפסיקה ניתנת למימוש מיידי (כלומר, הוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו ללא קשר לתוצאות התיק העיקרי, ואשר ניתן לנקוט הליכי גביה והוצאה לפועל מיידיים לגביהם).

 

9. "החלטה ליתן רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967" – הפורום אינו מתנגד לנוסח סעיף זה.

 

10. "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין חיסיון" – הפורום סבור שהאמור בסעיף זה נוגע למהות הדיון וקורא למחיקתו מהצו. להלן דוגמאות:

10.1. כל סוגיות השאלונים - מה ניתן לשאול, למי ניתן לשלוח השאלון, דרישות להוסיף ולהשיב לשאלון.

10.2. החלטה המונעת דרישת גילוי מסמכים כללי, או משלוח שאלונים, עקב חלוף המועדים. בפרקטיקה המועדים אינם מקויימים, אך יש שופטים שבחלוף המועדים מסרבים לאפשר זאת עוד, ובכך פוגעים לעתים בבירור המשפט.

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון