הודעות דוברות הלשכה

הצלחה ללשכה במאבק נגד היוזמה לפתוח את שוק עריכת הדין לפירמות עורכי דין זרות

08.07.2009

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

עמדת לשכת עורכי הדין התקבלה בועדת החוקה של הכנסת. הלשכה הציגה בישיבת ועדת החוקה של הכנסת שורת הסתייגויות להצעת החוק, ורובן אכן התקבלו בסופו של דבר במסגרת אישור הצעת החוק בועדה. ביצוע החוק ויישומו הושמו בידי הלשכה.
 

ראש הלשכה: "הלשכה מברכת על כך שביצוע החוק ויישומו הושם בידיה"

 

הלשכה: "מתן אפשרות לפירמות זרות ליצור שותפויות עם ישראליות במסגרת החוק הינה החלטה שגויה ותוביל לריבוי בעיות משמעתיות. ניתן היה להסתפק בשילובם של עורכי דין זרים ללא הפירמות"

 

לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות ליוזמה לפתוח את שוק עריכת הדין הישראלי לעורכי דין זרים ולפירמות זרות במסגרת חוק ההסדרים במהלך שלושה ימי דיונים רצופים, שהתקיימו השבוע בנושא בועדת החוקה של הכנסת בראשות חה"כ דוד רותם.

 

הלשכה טענה באמצעות נציגיה בכנסת, עו"ד דרור ארד איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד אורן פרסקי, יו"ר ועדת ההתמחות וסגן ראש הלשכה, ועו"ד שמעון לפיד, כי מדובר ביוזמה שבאה לשרת קבוצה קטנה של פירמות גדולות, שיקבלו שירות משפטי במשפט הזר והבינלאומי, וכי בפועל, יוביל הדבר לכניסה לא מבוקרת של עורכי דין בעלי הכשרה זרה למעגל נותני השירותים בארץ, בלי סינון אפקטיבי, בלי פיקוח וללא יכולת אכיפה של כללי האתיקה המגינים על הציבור.

 

הלשכה הציגה אתמול, 7.7.09, בישיבת ועדת החוקה של הכנסת שורת הסתייגויות להצעת החוק, ורובן אכן התקבלו בסופו של דבר במסגרת אישור הצעת החוק בוועדה.

 

בהצעה שאושרה בועדת החוקה הוספו סעיפים, על פי דרישת הלשכה, הקובעים שהדין המשמעתי של הלשכה יחול על עורך דין זר. כמו כן, הוספו, האפשרות להעמדה לדין בבית הדין המשמעתי של הלשכה, הדרישה שעורך דין זר יעמוד בבחינות אתיקה של הלשכה, סעיף הדורש ביטוח אחריות מקצועית או ערבות – נקבע ששר האוצר בהסכמת שר המשפטים לאחר התייעצות עם הלשכה, יקבע בצו הוראות לעניין הבטוחות לרבות הוראות לעניין זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן. סעיף זה מהווה תנאי לתחולת החוק, מתן אפשרות ללשכה לא לרשום במרשם עורך דין זר, גם מי שעומד בכל התנאים: אם הורשע בישראל או בחו"ל וזאת על פי אמות המידה של הדין הישראלי, וכן הוסף סעיף שמאפשר ללשכה למנוע רישום בשל "סיבות אחרות" מבלי דרישת נימוק. עוד נקבע, שללשכה ניתנת הסמכות לדרוש מידע על עבירות פליליות שהורשע בחו"ל, הליכים משמעתיים או פלילים בחו"ל, פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית – ללשכה שיקול דעת להחליט לא לקבל גם על סמך אלו למרשם.

 

התקבלה גם דרישת הלשכה, לפיה עורך דין זר לא יוכל לעסוק במשפט הבינלאומי ובוררות. עו"ד זר יוכל לתת חוות דעת ולערוך הסכמים משפטיים לפי הדין הזר.

 

בנוסף, התקבלה דרישת ההדדיות ממדינות אחרות, כפי שבקשה הלשכה, והוסף סעיף המאפשר ללשכה לקבוע מאילו מדינות, יהיה ניתן לקבל לרישום עורך דין זר ומאלו מדינות לא.

 

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, בירך על כך שביצוע החוק ויישומו הופקד בידי הלשכה לרבות מבחינת התקנת כללים, החלטה לעניין המדינות מהם ניתן יהיה לקבל לרישום עורך דין זר ועד שיקול דעת רחב לעניין סינון, התליית רישום ומחיקתו מהמרשם. וכן בירך על כך, שעמדתה של הלשכה בנושאי משמעת ופיקוח התקבלה במסגרת הצעת החוק, כך שהוכללו סעיפים המאפשרים פיקוח יותר אפקטיבי על עורכי דין זרים מהמוצע במקור על ידי הממשלה. יחד עם זאת, הוסיף, כי הלשכה סבורה, כפי שטענה בדיונים, שמתן אפשרות לפירמות זרות ליצור שותפויות עם ישראליות, בנסיבות התנהלותו של מקצוע עריכת הדין בישראל הינה החלטה גורפת מידי לעת הזו. ניתן וצריך היה להסתפק בשילובם של עורכי דין זרים ולא לאפשר בשלב זה פעילות של פירמות זרות.

 

לדברי ראש הלשכה, "מקצוע עריכת הדין מצוי בתקופה קשה. ישראל היא המדינה המובילה באחוז הגבוה של עורכי הדין, יחסית למספר התושבים,  הקיימים באוכלוסיה. רבים מבין למעלה מ- 42,000 עורכי הדין הפעילים בישראל, מתקשים למצוא פרנסה, ולאור המצב הכלכלי העולמי, עורכי דין רבים איבדו לאחרונה את מקום עבודתם. ריבוי עורכי הדין אף מוביל לירידה ברמה המקצועית של עורכי הדין, והתחרות בין עורכי הדין ובין המשרדים, כבר מזמן חדלה להיות תחרות "בריאה".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון