הודעות דוברות הלשכה

הלשכה: משרד האוצר מייבא עובדים זרים למקצוע עריכת הדין

02.07.2009

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

הלשכה פותחת במאבק ציבורי נגד היוזמה לפתוח את שוק עריכת הדין לפירמות עורכי דין זרות. הלשכה: קיים חשש שהיוזמה תפגע באורח חמור באיכות השירות המשפטי לציבור.
 

הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט ביום 23.6.09, לפתוח במאבק ציבורי נגד יוזמת משרד האוצר לפתוח את שוק עריכת הדין לעורכי דין זרים ולפירמות זרות במסגרת חוק ההסדרים.

 

הועד המרכזי של הלשכה דן בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית), פרק ד': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים - בעקבות הודעתו של יו"ר ועדת חוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, לפיה הנושא ידון במהלך שבוע הבא בוועדה, במשך מספר ימים ברציפות על מנת לאשרה במהירות אפילו בטרם אישור חוק ההסדרים.

 

הרפורמה המוצעת בענף עריכת הדין, כוללת מתן היתר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים, לייעץ, לחוות דעה, לערוך מסמכים משפטיים בנוגע לדין הזר, מתן אפשרות לעורכי דין ישראלים לעסוק בשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים, ומתן אפשרות למשרדי עורכי דין זרים לפתוח שלוחות בישראל ולשותפויות זרות של עורכי דין זרים לפעול בישראל.

 

יו"ר ועדת האתיקה של הלשכה, עו"ד דרור ארד-אילון, הדגיש בישיבה, כי "מדובר ביוזמה שבאה לשרת את הטייקונים, היינו, קבוצה קטנה של פירמות גדולות, שיקבלו שירות משפטי במשפט הזר והבינלאומי. בפועל, יוביל הדבר לכניסה לא מבוקרת של עורכי דין בעלי הכשרה זרה למעגל נותני השירותים בארץ, בלי סינון אפקטיבי, בלי פיקוח וללא יכולת אכיפה של כללי האתיקה המגינים על הציבור".

 

מדובר במהפכה משמעותית, המחייבת דיון יסודי בועדת חוקה של הכנסת, לאחר שמיעת כל הגורמים הרלוונטיים ועיון בהסדרים במדינות אחרות. אין מדינה בעולם שאימצה הסדר פרוץ כמו ההסדר הזה המוצע בחוק ההסדרים. הניסיון להעביר מהפכה כזאת בחוק ההסדרים פסול מיסודו. הענין כלל איננו תקציבי או פיננסי, ויש בכך עקיפה של הדיון הציבורי ושל שיקול הדעת הענייני, שהמחוקק חב לכלל הציבור. חרף זאת, האוצר וחה"כ רותם התנגדו, והלשכה אינה מבינה כיצד נושא זה הפך לנושא הראשון בחשיבותו, כאשר ידוע ונטען על ידי היועצת המשפטית של הכנסת, בג"צ, חה"כ ואישי ציבור שאין בינו לבין תקציב המדינה – דבר. קל וחומר בהצעת החוק אפילו לא נעשה שמץ של ניסיון להסביר את הדחיפות הרבה שבביצוע רפורמה מרחיקת לכת זו בענף עריכת הדין, שהשפעותיה על הענף עלולות להיות הרסניות.

 

במסגרת הרפורמה יוכל כל אדם, שיש לו רישיון עריכת דין זר, לפעול בארץ. גם אם מדובר בשיטת משפט אזוטרית או בבעל הכשרה נמוכה, או באדם עם עבר פלילי או משמעתי בארץ מוצאו. לא נדרשת הכרות עם המשפט הישראלי, אין כפיפות אפקטיבית לכללי האתיקה, אין אחריות שילוחית לעורך דין ישראלי, אין ערובה, שתאפשר תביעה במקרה של גרימת נזק ללקוח. ברגע שתוגש נגד עורך דין זר תלונה, לא תהיה כתובת ולא תהייה אפשרות להפעיל שום סנקציה כנגדו, שכן יש להניח כי משייוודע לו שהוגשה נגדו תלונה משמעתית, ימהר לעזוב את הארץ, ולא ניתן יהא לקיים דין משמעתי לגביו, קל וחומר לא יהיה ניתן להחיל כנגדו ענישה אפקטיבית ומרתיעה. הסיכון לציבור הלקוחות הפוטנציאלי משמעותי ביותר.

 

לדברי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, נושא כניסת פירמות זרות לישראל כרוך בשורה שלמה של נושאים שיש להסדיר במדינה, שבה יש מספר רב של עורכי דין ביחס לשאר המדינות, והוא מהווה נושא מהותי ולא כספי. לפיכך, אין להכלילו בחוק ההסדרים. "מקצוע עריכת הדין מצוי בתקופה קשה. ישראל היא המדינה המובילה באחוז הגבוה של עורכי הדין, יחסית למספר התושבים, הקיימים באוכלוסיה. רבים מבין למעלה מ- 42,000 עורכי הדין הפעילים בישראל, מתקשים למצוא פרנסה, ולאור המצב הכלכלי העולמי, עורכי דין רבים איבדו לאחרונה את מקום עבודתם. ריבוי עורכי הדין אף מוביל לירידה ברמה המקצועית של עורכי הדין, והתחרות בין עורכי הדין ובין המשרדים, כבר מזמן חדלה להיות תחרות "בריאה". מצב זה מהווה רעה חולה לא רק במקצוע עריכת הדין, אלא בחברה הישראלית כולה. הלשכה מוכנה לעסוק בגלובליזציה הבלתי נמענת של המקצוע בלוח זמנים מהותי קצר יחסית, אבל לא בלו"ז ובקיצורי הדרך הבלתי אפשריים של חוק ההסדרים. הנושא מורכב מאוד, ומשנה תפיסות עולם מקצועיות מקדמת דנא. בין היתר, ההצעה כרוכה בהנהגת פיקוח מקצועי ובהטמעת כללי אתיקה מקצועית בישראל. כל זאת, מבלי שיהיה לענין כל היבטים תקציביים, המצדיקים היכללותו בחוק ההסדרים".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון