הודעות דוברות הלשכה

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, בהשתלמות פורום המשפחה של לשכת עורכי הדין באילת: "בכל פסקי הדין שלנו התלבטתי אם החולה הוא סופני. לעולם לא היה פסק דין שאישר ניתוק ממכשירי החייאה"

1.11.2009

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

הדברים נאמרו בהשתלמות פורום המשפחה של לשכת עורכי הדין בשיתוף עם מכון ההשתלמות של הלשכה באילת במושב תחת הכותרת "חוק החולה הנוטה למות – צוואה בחיים".

עו"ד רונן דליהו, שהנחה את המושב, הדגיש בפתח הדיון, כי חוק החולה הנוטה למות שנכנס לתוקפו בשנת 2006 נתקבל תוך הסכמה רחבה של חרדים וחילונים. מדובר היה בהסכמה מדומה, שכן לא היתה הסכמה על הסוגיה העיקרית שהחוק עוסק בה. במסגרת הועדה הציבורית שהוקמה בראשות פרופ' שטיינברג נתגלעו חילוקי דעות רבים, ובסופו של דבר אומצה דעת ההלכה בסוגיה – "אסור איסור חמור להחיש את המוות אלא אם הנשמה רוצה לצאת ומסייעים לה בכך, שאז זה לא יחשב בבחינת החשת המוות. החוק קובע את התנאים בהם אדם בישראל יוכל לקבוע איזה טיפול רפואי יקבל, אם בכלל. על פי החוק, אסור לעשות כל פעולה שתמית אדם או שתסייע לכך. אסור להפסיק טיפול רפואי רציף ולמנוע מזון ושתייה. אם אין יפויי כוח הצוות הרפואי צריך לעשות הכל כדי להציל חיים. במקרה של קטינים הנוטים למות, אם יש מחלוקות בין ההורים או בין ההורים לבין הצוות הרפואי – יכריעו במקרה זה מוסדות פנימיים במוסדות הרפואיים.

 

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, התייחס למקרה בשנת 1990 בו נתבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעד הצהרתי, שהחולה סובל ממחלה סופנית. לדבריו, בסופו של דבר העתירה התקבלה, והוחלט שהחולה לא יחובר למכשירי הנשמה. "לעולם לא ניתן פסק דין שאישר ניתוק ממכשירים. בכל פסקי הדין שלנו התלבטתי תמיד אם החולה הוא חולה סופני". הנשיא גורן הדגיש, כי החוק משנת 2005 מגדיר חולה הנוטה למות, כמי שתוחלת חייו אף אם יינתן לו טיפול רפואי אינה עולה על שישה חודשים. "השאלה היא מה קורה עם חולה שיש לו מחלת ניוון שרירים ונותרו לו עוד שבעה חודשים. חולה בשלב הסופני מוגדר כמי שכשלו מערכות חיוניות בגופו, ותוחלת חייו, גם אם יינתן לו טיפול רפואי אינה עולה על שבועיים, שהינם זמן קצר מדי".

 

לדברי הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על החוק במשרד הבריאות, מדובר בשאלה של איזון בין שני ערכים – קדושת החיים והזכות לאוטונומיה של הפרט. "שניהם חשובים במדינה יהודית ודמוקרטית. החוק בא למתוח קו בין שני הערכים הללו, ולא משנה איפה ימתח קו האמצע, יהיו אלה שיתנגדו. לפני חקיקת החוק יכול היה בית המשפט לקבוע, כי הימנעות מטיפול איננה חובה, ואינה מהווה עבירה שבמחדל. החוק החדש מאפשר בתנאים מסוימים להימנע מלחדש טיפול רפואי מחזורי. על פי החוק אסור להפסיק טיפול רפואי רציף, ומותר להשתמש באמצעים טכנולוגיים, שבאמצעותם טיפול רציף מתוכנן מראש יינתן כטיפול מחזורי. הרב הלפרין הדגיש, כי החוק הומני, קובע איזון אנושי, ומקפיד על העקרון הקיים בחוק העונשין, המבדיל בין מעשה למחדל. החוק מאפשר להימנע מלפנות לבית המשפט, וכן מאפשר להעמיד הנחיות רפואיות מקדימות, שיהיו בתוקף גם אם אדם כותב אותן בינו לבינו. ניתן להפקיד ההנחיות במשרד הבריאות ושם הן נבדקות". אשר לטפסים, המצויים בתוספת לחוק, ציין, כי כל הרופאים במדינה יצטרכו ללמוד את החוק ואת הטפסים ויבחנו על כך. בתגובה לטענה, כי הטפסים מורכבים, ציין, שכיום פועלים לפשט אותם, וכי עד כה למעלה מ-4,000 איש ביקשו טפסים, ו-1,000 איש כבר הגישו אותם.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון