הודעות דוברות הלשכה

איזון האינטרסים של התובע הייצוגי, הקבוצה התובעת והנתבע, במרכז יום עיון בנושא תובענות ייצוגיות בלשכה

25.12.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

מנהל המחלקה האזרחית-כללית בפרקליטות מחוז ת"א, עו"ד ליאב וינבאום ביום עיון בנושא הסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות בלשכה: "היועץ המשפטי לממשלה פועל כגוף אובייקטיבי, אשר בוחן את התאמת הסדר הפשרה, המוצג בפני בית המשפט, לאינטרסים של חברי הקבוצה". עו"ד גיורא ארדינסט: "על בתי המשפט ליצור מערכת תמריצים ראויה להגשה וניהול של תובענות ייצוגיות ראויות".

הדברים נאמרו במסגרת יום עיון שקיימה בשבוע שעבר ועדת תובענות ייצוגיות ארצית של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יעקב אביעד. יום העיון עסק בהיבטים שונים הקשורים בהסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות ובמיוחד לאור הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

 

יו"ר הועדה, עו"ד אביעד, אשר הנחה את יום העיון, ציין בדברי הפתיחה שתחום התובענות הייצוגיות תופס מקום גדל והולך בעולם המשפט בישראל, במיוחד לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. לדבריו, תחום התובענות הייצוגיות הינו בעל מספר מאפיינים ייחודיים עבור עורכי הדין, במיוחד לאור העובדה, שעורך הדין המטפל נדרש לאזן בין האינטרסים של התובע הייצוגי, הקבוצה התובעת והנתבע, כל זאת תוך שימת לב לאינטרסים ציבוריים כלליים.

 

מימין לשמאל: עוה"ד יעקב אביעד, ליאב וינבאום, גיל רון וגיורא ארדינסט

צילום: שלום אנסי

 

עו"ד גיל רון הרצה בנושא התנהגות עתידית כבסיס להסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות. ההרצאה עסקה במקרים בהם נעשים הסכמי פשרה, לפיהם הפיצוי ניתן לחברי הקבוצה בדרך של הסדרי הנחות, תלושי רכישה, רענון נהלים, וכיוצא באלה. עו"ד רון סקר את הפסיקה שניתנה בעניין זה בשנה האחרונה (בין היתר פסקי-הדין בעניין גלניק, דיסקין ופלד), תוך הבחנה בין המקרים שבהם הסכמי פשרה מהסוג הזה אושרו, ובין המקרים בהם לא ניתן להם אישור. עו"ד רון הוסיף דברים על המבנה המקובל של הסכמי פשרה בארצות הברית, תוך מיקוד הדיון בפרמטרים הכלכליים של הפשרה, ובחן את המצב המשפטי בישראל על רקע הניסיון וההלכה שגובשו בתחומים אלה בארצות הברית. כן הוצגו כיוונים אפשריים של התפתחות הפסיקה בישראל בתחום זה, בעתיד.

 

מנהל המחלקה האזרחית-כללית בפרקליטות מחוז ת"א, עו"ד ליאב וינבאום, הציג את "בעיית הנציג" הקיימת בתובענות ייצוגיות בכלל, ובמסגרת הסדרי פשרה בפרט. עו"ד וינבאום הדגיש את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כגוף אובייקטיבי, אשר בוחן את התאמת הסדר הפשרה, המוצג בפני בית המשפט, לאינטרסים של חברי הקבוצה. לדבריו, הבחינה הנ"ל נעשית בהתייחס לגדר המחלוקת המובאת בבקשה לאישור ובכתב התביעה, ונאותות המענה שהסדר הפשרה נותן למחלוקות אלו. כן בודק היועץ המשפטי לממשלה האם ההסדר עונה לתבחינים של הסדר ראוי בתובענה ייצוגית, ואם אין בו תניות ו/או עקרונות שאינם עולים בקנה אחד עם מטרת מכשיר התובענה הייצוגית, כפי שעולה מסעיף 1 לחוק

 

התובענות הייצוגיות, רוח החוק הנ"ל והפסיקה הקיימת, הן לפני תחולת החוק והן לאחריו. בנוסף פירט עו"ד וינבאום את הדרך בה יש לנהוג מקום בו מוגש הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, וזאת בכל הקשור להמצאת הסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה, כמצוות סעיף 18 לחוק התובענות הייצוגיות.

 

הרצאתו של עו"ד גיורא ארדינסט עסקה בהשפעת פס"ד תנובה על הסדרי הפשרה בתביעות ייצוגיות. לדבריו, הסדרים בהם קיים פיצוי כספי הם הקשים ביותר לנתבעים, וכי דרוש מנגנון שיבטיח שניגוד האינטרסים בין עורך הדין המייצג את התובע לקבוצה התובעת, יהיה מינימאלי. עו"ד ארדינסט הוסיף שיש אי הבנה של מערכת התמריצים, שצריכה להיווצר, כדי שלא יעלו פשרות בלתי ראויות בשל ניגוד האינטרסים של עורך הדין המייצג את התובע. כך, בהתייחס לשכר הטרחה שנפסק בעניין תנובה, לא ייתכן שעורך הדין, שפעל במשך 13 שנים וביצע, על פי מבחן התוצאה, עבודה טובה – יקבל פיצוי שהוא פחות מ- 1% מסך סכום הפשרה. זאת למשל בהשוואה למצב בארה"ב שם נהוג לפסוק לעורך הדין כ- 25% מסך הפשרה. יוצא שהתמריץ של עורכי הדין להגיע לפסק דין או פשרה ראויה – קטן ביותר. עו"ד ארדינסט קרא לבתי המשפט ליצור מערכת תמריצים ראויה להגשה וניהול של תובענות ייצוגיות ראויות.

 

צילום: שלום אנסי

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון