הודעות דוברות הלשכה

פורום עורכי דין צעירים של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד פסיכולוג ינון היימן, קיים ביום שני האחרון, יום עיון בנושא: "אמנות הליטיגציה – משפט מנהלי"

25.12.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ד"ר אביגדור קלגסבלד ביום עיון בלשכת עורכי הדין בנושא "אמנות הליטיגציה – משפט מנהלי": "ליטיגציה בועדות חקירה זו אמנות יותר מבבית משפט – הועדות מעמידות קשיים גדולים בפני עורכי הדין".

ביום העיון, בהנחיית סגנית יו"ר פורום עורכי דין צעירים, עו"ד מיכל פרנקו, קרא יו"ר פורום עורכי דין צעירים של הלשכה, עו"ד פסיכולוג ינון היימן לעורכי הדין הצעירים להתנדב בפעילויות השונות שמארגן הפורום למען הקהילה.

 

ד"ר אביגדור קלגסבלד הרצה על 'ועדות חקירה', וציין, כי במשפט הישראלי ובשיטות דומות ניתן להבחין בין מספר סוגי וועדות, "ועדות בדיקה, אשר אין להן סמכויות, ועדות מכוח חוק, אשר החוק מצייד אותן גם בסמכות כפייה, וועדות חקירה ממלכתיות, מוקמות מכוח חוק מיוחד, בראשן עומד שופט בכיר (מבית המשפט העליון או המחוזי) וחבריה מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון". ד"ר קלגסבלד הסביר, כי בהופעה בוועדות החקירה, קיימים קשיים גדולים וכי אין כמוה כהופעה בבית המשפט. "תוצאות של ועדות חקירה הן קריטיות, חמורות ויכולות להסתיים בפגיעה בשם ובמעמד של אדם ובהמשך כהונתו. אין ערכאת ערעור על ועדת חקירה. עורך הדין יודע שהופעתו קריטית, ולכן חייב להצליח בה. ועדות חקירה לא מתעסקות בנורמות משפטיות, אלא בנורמות ציבוריות. יש בהן גמישות פרוצדורלית וראייתית רבה יותר, כיוון שהדגש הוא על גילוי האמת ולא על הגנה על זכויות הנחקר כמו במשפט". ד"ר קלגסבלד הסביר על תפקיד עורך הדין, המייצג נחקר בועדת חקירה, "בשלב הראשון של הדיון בוועדה, אין לנחקר זכות להסתייע בעורך דין בזמן עדותו בפני הועדה, ולכן הייעוץ המשפטי לנחקרים בשלב זה נעשה מאחורי הקלעים. לאחר השלב הזה, הועדה מתכנסת ורואה מי עלול להימצא אחראי ואליו שולחת מכתבי אזהרה, לכל אותם אנשים העלולים להיפגע. אז קמה להם הזכות להיעזר בעורך דין, זכות לקבל את חומר הראיות שנוגע לפגיעה, וזכות לחקור עדים".

 

לדברי פרופ' סוזי נבות, אשר הרצתה על 'העמדה לדין של אישי ציבור – הסף והרף', כלים של משפט פלילי בהעמדה לדין של אישי ציבור, הם כלים של יום הדין, נשק לא קונבנציונאלי, ואם נעשה בהם שימוש, ביום שבאמת נצטרך, לא יישארו לנו כלים. "מי שמסווג את קו האפס במדינת ישראל הוא היועץ המשפטי לממשלה, הוא מחליט מתי זה פלילי ומתי לא, בייחוד בעבירות אמורפיות כמו מרמה והפרת אמונים. השאלה היא, מה קורה כאשר היועץ המשפטי לממשלה מחליט להוריד את הרף, לסגור תיק נגד איש ציבור מחוסר ראיות. למשל, בתיק האי היווני, היועץ המשפטי החליט לסגור את התיק. בפרשה זו הרף הורד והיא לא סווגה כהתנהגות פלילית".

 

פרופ' נבות דיברה על 'עידן המשפטיזציה', וציינה, כי "המשפטיזציה גורמת למבחן 'חוקי או לא חוקי', לא בודקים אם המעשה ראוי אלא אם המעשה חוקי. המדד הוא הנורמה המשפטית הפלילית. אדם שאין ראיות להעמידו לדין פלילי, מקבל תוית 'לבנה' ". לגבי כללי אתיקה, ציינה פרופ' נבות, כי "התנהגות שאינה הולמת עורך דין נמצאת בתחום האפור, כללי אתיקה יש גם לעובדי ציבור, לחברי כנסת, לרופאים אך אין לשרים. המשמעות, או שההתנהגות הייתה שחורה או לבנה, וזה המלכוד שנלכד בו היועץ המשפטי לממשלה בפרשת רמון, אם לא מעמיד לדין על המעשה, נותן לו תווית של 'כשר'". לדעת פרופ' נבות, יש לטפח מערכות אלטרנטיביות של אתיקה משמעתית, כדי שהמשפט הפלילי יהיה רלוונטי. "גם בתחום האפור יש סנקציות, סנקציות ציבוריות כגון הרחקה מהכנסת, שיכולות להרתיע, ויש לטפח את התחום הזה".

 

עו"ד אייל רוזובסקי התייחס לעתירות לבג"צ, והסביר, כי "בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוא ערכאה יוצאת דופן בעולם המשפטי המערבי, ערכאה שיושבת בתיקים כערכאה ראשונה ועל פסק הדין אין ערעור. היום, עם הקמת בית המשפט לעניינים מנהליים, קטן במקצת תפקידו של בג"צ כבימ"ש לעניינים מנהליים ומתגבר כוחו כבית משפט לעניינים חוקתיים". עוד הסביר, כי "בג"צ יתערב רק בעניין שהוא רואה לתת בו סעד למען 'הצדק', מושג עמום המאפשר לבג"צ להחליט מתי להתערב. כשמישהו מכם פונה לבג"צ, חשוב שילך קודם ללמוד את סמכויות בית המשפט לעניינים מנהליים".

 

עו"ד אופיר בלום, הרצה על 'עתירות מנהליות', והסביר, כי "החיקוק הרלוונטי אשר מסדיר את הנושא הוא חוק בית המשפט לעניינים מנהליים תש"ס 2000. הסעיף הראשון בחוק בעצם אומר, "שלבית המשפט העליון נמאס מלעסוק ברוב העניינים המנהליים שבאופן מסורתי הובאו בפניו, וחוק זה נועד להעביר את סדרת העניינים שהיסטורית נדונו בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, לבית המשפט המחוזי, ובכך להוריד עומס מבג"צ". חוק זה נועד לעגן בצורה מסודרת, תהליך שבג"צ החל לערוך שנים קודם לכן". עו"ד בלום פנה למשתתפים והסביר, כי "כשלקוח מגיע אליכם, ומספר על בעיה עם פקיד מנהלי, צריך לקבל החלטה, האם הסיפור מחייב עתירה לבג"צ, או שזהו סיפור שמתאים לבית המשפט המנהלי, על פי הסעיפים בחוק. בית המשפט המנהלי הוסמך גם לעסוק בערעור מנהלי. כללי העתירה המנהלית הם כללי בג"צ, ההליך מתנהל על יסוד תצהירים, אין שמיעת עדויות וחקירות נגדיות, אלא אם בית המשפט קבע שהדבר נדרש".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון