הודעות דוברות הלשכה

פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אילן שרקון, קיים בשבוע שעבר יום עיון בשיתוף לשכת שמאי המקרקעין, בנושא "תיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)"

11.9.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

יו"ר פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין ביום עיון בנושא "תיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)": "לשכת עורכי הדין החליטה כהחלטה אסטרטגית לשתף פעולה באופן הרבה יותר מעמיק עם לשכת השמאים". יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "תחום ההפקעות, הינו התחום היחיד בו קפאה החקיקה המנדטורית על שמריה".

יו"ר פורום קניין ומקרקעין, עו"ד אילן שרקון, אשר הנחה את יום העיון, ציין בפתח הערב, כי "לשכת עורכי הדין החליטה כהחלטה אסטרטגית לשתף פעולה באופן הרבה יותר מעמיק עם לשכת השמאים, גם בימי עיון כגון זה וגם בתיקוני חקיקה".

 

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מר ארז כהן, ביקש בפתח דבריו להודות לראש הלשכה וליו"ר פורום קניין ומקרקעין של הלשכה, "כבר מתחילת דרכי בתפקיד הם הראו רצון לשתף פעולה ואנו מיישמים זאת גם בימי עיון וגם יוזמים שיתוף פעולה בנושא שנמצא כרגע בדיונים 'בדיקות רכישה טרם עסקאות מקרקעין'. מרבית תביעות הרשלנות המקצועית כנגד עורכי דין מוגשות בנושא מקרקעין. המלצתי היא לבצע בדיקת רכישה עוד טרם החוזה, מסמך שרצוי שיערוך שמאי. כאשר כבר מתקיים פיילוט בעניין במחוז חיפה (עורכי דין המפנים לבדיקות רכישה) והפידבקים יותר מחיוביים". בעניין תיקון פקודת הקרקעות הדגיש כהן, כי "החוק המרכזי שבגינו מתבצעות ההפקעות במדינת ישראל הינו פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן:"הפקודה"), פקודה זו תוקנה לאחרונה בשנת 1946, החוקים שבאו לאחר הפקודה, בין היתר, חוק התכנון והבניה וחוק כביש חוצה ישראל, מפנים בכל הקשור להפקעה לסעיפי הפקודה. תחום ההפקעות, הינו התחום היחיד בו קפאה החקיקה המנדטורית על שמריה. התיקונים מסורבלים, לא נהירים ופשוט יותר היה ליזום חוק חדש במקום לתקן את הנ"ל".

 

עו"ד נטע דורפמן ממשרד האוצר, התייחסה לדבריו של ראש לשכת השמאים בעניין חקיקת חוק חדש בתחום, וציינה, כי "תחום ההפקעות מעלה בעיות חוקתיות רבות, ולכן העדפנו לעשות תיקון לחוק הקיים. יתכן שבעתיד יהיה מקום לחוק חדש". עוד ציינה דורפמן, כי מטרת הצעת החוק הינה להשיב קרקע שאין בה צורך. עניין הפיצויים וסעיפים אחרים לא נדונו בהצעת חוק זו, "כשבאנו לתקן, לא יכולנו להתעלם מהוראת היועץ המשפטי לממשלה בעניין חובת ציון המטרה הציבורית של ההפקעה, חובה זו לא הייתה קיימת בפקודה ובעקבות פסק דין לובינקר בתחילת שנות ה-80' הנחה היועץ המשפטי את משרד האוצר לציין את מטרת ההפקעה בהודעה על הפקעה. בכל ההפקעות בודקים שיש צורך ציבורי ממשי ובטווח הנראה לעין, לא תהיינה הפקעות ערטילאיות ועתידיות. אם לא נעשה שימוש ממשי בקרקע, יש להשיב לאדם את הקרקע והוא ישיב את הפיצויים שקיבל.

 

אם מטרת ההפקעה מומשה (פס"ד קרסיק), הצעת החוק לא תחול והקרקע מוקנית לשר האוצר, אין זכות לרכישה מחודשת. אם מטרת ההפקעה לא מומשה וחלפו 25 שנה, הקרקע נשארת אצל שר האוצר, אם טרם חלפו 25 שנה, נותנים למדינה 10 שנים לפעול למימוש הקרקע ואם לא תעשה זאת, היא צריכה להציע את הקרקע לבעלים לרכישה".

 

שמאית מקרקעין, גב' נחמה בוגין, ציינה, כי "התיקון שמנסים לעשות הוא טיפה קטנה בים. בשנת 2008 עדיין מדברים על תיקון ל-'פקודה' משנת 1943, מתי יהיה חוק נורמלי? נושא 'צרכי הציבור' הוא שערוריה אחת גדולה, כל כך הרבה הסברים ומסלולים". בוגין התייחסה בדבריה גם להפקעות של מע"צ, "מע"צ כיום הם אחד מהגורמים המפקיעים המשמעותיים ויש להם הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל  שמאפשר להם לעשות שימושים ויוזמות מסחריות בקרקעות שהופקעו לצורכי ציבור". בעניין הפיצוי לבעלי הקרקע אמרה, כי "החוק צריך בסך הכל לאפשר לנפגע לקבל סכום כסף שישיב את המצב לקדמותו – או לקבל נכס שווה ערך למה שהיה לו או לקבל סכום כסף שיאפשר לרכוש נכס חלופי. שוכחים את כל ההוצאות, שמלוות רכישת קרקע חדשה. התיקון יפה על הנייר, בפרקטיקה הוא לא יעשה כלום".

 

עו"ד שמואל לכנר הדגיש, כי "לשכת עורכי הדין אינה נאיבית, ואנו יודעים שבכל העולם יש הפקעות ומבינים את חשיבותן. מצד שני, להישאר עם ההוראות הדרקוניות של הפקודה, זוהי החמצה". עו"ד יורם חגבי-חגי ציין, כי לדעתו "התיקון נועד ליצור מצב שלא יאפשר לאזרחים לממש את זכותם". ועו"ד אלון סמואל טען, כי "הרושם הוא, שהצעת החוק נועדה לאיין את היכולת להחזיר קרקע מופקעת חזרה".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון