הודעות דוברות הלשכה

דיון בבית המשפט העליון בעניין הכרה בהוצאות טיפול בילדים

28.10.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

לשכת עורכי הדין בדיון בבית המשפט העליון: "אי הכרה בהוצאות השגחה על ילדים פוגעת במיוחד בקבוצת האוכלוסייה של נשים עובדות שהנן אמהות לילדים, ומפלה קבוצה זו ביחס לשאר הקבוצות העובדות באוכלוסייה".

לשכת עורכי הדין בקשה היום מבית המשפט העליון להצטרף לערעור ע"א 4243/08 על החלטת בית המשפט קמא עמ"ה (מחוזי ת"א) 1213/04 עו"ד ורד פרי' נ' פקיד שומה גוש דן, כ"ידיד בית המשפט", על מנת שתחווה דעתה העקרונית בשאלת ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים לצורכי קביעת ההכנסה החייבת עפ"י פקודת מס הכנסה.

 

את הלשכה ייצג בדיון פרופ' יצחק הדרי, יו"ר פורום המיסים של הלשכה. הלשכה בקשה להורות על צירופה להליך, מכוח היות הנושא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בדמוקרטיה ליברלית, וכנובע מחופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו בכלל, לגבי חופש העיסוק של שני בני המשפחה, ובעיקר של נשים, ובפרט נשים עורכות דין, ועל פי נורמות ההכרה בהוצאות ליצירת ההכנסה.

 

לטענת הלשכה, ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים מאפשרת לשני בני הזוג, ובעיקר לנשים עורכות דין ובכלל, לעסוק במקצוען. אי הכרה בהוצאות השגחה פוגעת בצדק החלוקתי, מכיוון שהיא פוגעת במיוחד בקבוצת האוכלוסייה של נשים עובדות, אשר הנן אמהות לילדים, ומפלה קבוצה זו ביחס לשאר הקבוצות העובדות באוכלוסייה. אפליה זו בולטת במיוחד כאשר הנשים העובדות הנן עורכות דין בכלל, ועורכות דין עצמאיות בפרט. על כן המספר היחסי של שותפות במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל הוא מועט יחסית למספר עורכות הדין החברות בלשכה.

 

הלשכה בקשה להצטרף להליך בכדי להציג את עמדתה החד משמעית לעניין שוויון מלא בין עורכי הדין לעורכות הדין בישראל, ופועלה לקדם את השתלבותן של נשים בשירות המשפטי בכלל, ובמשרדי עורכי הדין בפרט. לטענתה, המדובר בהוצאה עסקית המותרת על פי כללי היסוד של סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, הוצאה שיש להכיר בה מרגע היציאה של הנשים למקום העבודה, ולמצער, בשעה שהנישום מבצעות את עבודתו במקום העבודה, בין שמקום זה הוא במשרד בביתו ובין שהוא במשרד מחוץ לביתו. אם המדובר בנשים עורכות דין הרי הכרה בהוצאה היא חלק מהאוטונומיה של האישה וזכותה לממש את חירותה להשתתף במעגל העבודה ולממש את רצונן וכישוריהן המקצועיים.

 

עוד נטען, כי מעבר להשלכות האישיות והחברתיות, יש לפגיעה בעיקר בנשים עקב אי הכרה בהוצאות השגחה בילדים, השלכות כלכליות שליליות וחוסר יעילות כלכלית, משום שגורם ייצור מרכזי במשק איננו מוקצה בצורה האופטימאלית.

 

הדיון נערך בהרכב של חמישה שופטים בראשות מ"מ הנשיאה, אליעזר ריבלין. מהערות השופטים, ניתן היה ללמוד שמתגבשת הסכמה, לפיה הוצאות השגחה על ילדים הם הוצאות ביצור הכנסה, ולא כהשקפת הפרקליטות, שמדובר בהוצאות פרטיות. עם זאת, מוטרדים השופטים בשאלה המעשית, כיצד להפריד בין הוצאות השגחה מותרות להוצאות העשרה וארוחות, שאינן מותרות. בשאלה זו בקשו השופטים מהפרקליטות להתקין תוך 30 יום תקנות, שיפתרו בעיה זו.

 

בדיון טרם הוחלט, האם להיעתר לבקשת הצטרפותה של הלשכה כ"ידיד בית המשפט" להליך.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון