הודעות דוברות הלשכה

"אנו לא מתערבים בהחלטות שיפוטיות אלא עוסקים בהתנהלות השופטים, החשובה אף היא לעשיית הצדק"

18.09.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

נציבת תלונות הציבור על שופטים הפורשת, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, אמרה את הדברים בישיבת הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

בפתח הישיבה ברך ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, את הנציבה הפורשת על פעילותה במהלך חמש השנים האחרונות. "סברתי שאת התפקיד צריך למלא אחד מבכירי המערכת. עמדה זו היתה נכונה והנציבה הוכיחה זאת". לדברי ראש הלשכה, "חשוב שמערכת השפיטה תבין, שישנה חשיבות לביקורת נכונה ולקבלתה, וכן להבין שברשות השופטת מתפקדים בני אדם, שעושים לעיתים טעויות. הביקורת לא באה לפגוע באדם או במוסד אלא רק לחזקו. כך היה בנושא משוב השופטים. אחת התרומות העיקריות של המשוב היתה הקמת מוסד הנציבות, הגם שמוסד זה איננו ממלא את הפונקציה שנועד לה המשוב".

ראש הלשכה וחברי ועד מרכזי נוספים הדגישו את מעמדה המיוחד של לשכת עורכי הדין כמתלוננת בפני הנציבות, וכמי שמגישה תלונות אנונימיות בשמם של עורכי הדין נגד שופטים "בחמש השנים האחרונות פנו ללשכה 12 עורכי דין, שביקשו לשמור על אנונימיות בפנייתם לנציבות. אני סבור, כי יש להסדיר את הקשר בין הנציבות ללשכה, אולי במסגרת ועדה משותפת".

 

ראש הלשכה ציין לשבח את גיבוש הנהלים למינוי בעלי תפקידים בשכר על ידי הנציבה. לדבריו, מדובר בסוגיה שמקורה ביוזמתו עת העלה עוד בתקופת הבחירות ללשכה את הצורך בגיבוש נהלים מובנים למינוי בעלי תפקידים בשכר על ידי בתי המשפט, משגילה כי הנושא אינו מוסדר כלל, פנה בראשית הקדנציה לראשי המערכת, על מנת לגבש נהלים. "הדו"ח הסופי, שגובש על ידי הוועדה, הוא נכון וחשוב. אני מחויב לנושא ולמימושו".

 

הנציבה התייחסה למעמדה של לשכת עורכי הדין, כמי שמגישה תלונות אנונימיות בשמם של עורכי דין לנציבות. "לשכת עורכי הדין היא מתלוננת מבחינת הנציבות. אני הרחבתי את הפרשנות של החוק, כי בחוק אין גופים נוספים שמוסמכים להתלונן. יחד עם זאת, במידה ושופט מבקש לדעת את זהות המתלונן על מנת להתגונן, שהרי מדובר בזכות אלמנטרית לכל אדם וגם לשופט, אנו פונים למתלונן ומבהירים, שעליו להזדהות, על מנת שנוכל לטפל בתלונה. זו הדרך וכך זה עבד נכון". בהקשר זה, לדבריה, "היו מקרים דרמטיים שבהם שופט עזב את כס השיפוט מבלי לדעת את זהותו של המתלונן, כאשר היו ברשותנו מסמכים וראיות אובייקטיביות".

 

אשר ליחסם של השופטים למוסד הנציבות, אמרה הנציבה "היו לי הרבה מאוד שיחות עם שופטים. זה מוסד ביקורת. כל ביקורת מכרסמת במעמד. לכן, השופטים חרדים לעצמאות השיפוטית. העצמאות המהותית לא נפגעת. אנו לא מתערבים בהחלטות שיפוטיות אלא בענין התנהלות, שאף היא חשובה לעשיית הצדק".

 

הנציבה התייחסה לחוות הדעת שפרסמה הנציבות בנושאים מערכתיים, וציינה, כי היתה התמרמרות בקרב השופטים. "הבנתי את ההתמרמרות. הבעיה היתה שהשופטים, חזקה עליהם שהם יודעים חוק, ופתאום בא משהו ומנחה אותם באופן כללי בדברים, שהם אמורים להיות מונחים בהם באופן מקצועי. הסברתי, שכאשר אני כותבת החלטה שהיא סנקציה אני מעבירה אותה רק לנילון. שופטים אחרים לא יודעים מזה. לכן, סברתי שאקח נושא מקבוצות של תלונות, ואפרט את הכללים האתיים וההתנהגות האתית הראויה. זה לא פסק דין. זו הנחייה אופציונאלית. רוב רובם של השופטים מקבלים היום את חוות הדעת".

 

בתגובה להצעתו של עו"ד רון גזית, המשנה לראש הלשכה, לפיה על מוסד הנציבות לקיים משוב לשופטים, אמרה הנשיאה, כי הונחה הצעת חוק בנושא להסדרת הענין. לדבריה, "היו שופטים, שביקשו שאבוא לראותם באולם. לקבל פידבק. עשיתי זאת בתיאום עם הנשיאים, שהודענו להם מראש".

 

אשר להמלצותיה להפסיק כהונתם של שופטים, אמרה הנציבה, כי עד היום תשעה שופטים עזבו את המערכת. רובם אמרו, כי לאור המצב הם עוזבים. השיטה היתה, שאני מעבירה טיוטת החלטה, ואני נותנת לשופט הזדמנות לבוא ולומר את דברו. אין ערעור. אם משהו פונה ומבקש עיון חוזר, אני מאפשרת עיון חוזר".

 

בתגובה לטענות בדבר העילות לפסלות שופט, אמרה הנציבה, כי הנציבות אינה מוסמכת לדון בפסלות שופט. "פסלות היא רק במקרה של חשש ממשי למשוא פנים. זה קנה מידה אובייקטיבי, וזה נתון רק לבית המשפט. בכל מקרה שהוא פחות מחשש ממשי, כאשר זה לא נראה טוב, למראית עין. אנו מטפלים. אני לא חושבת ששופט צריך להפסיק את קשרי חברותו עם עורכי דין. הכל ענין של מידה, ריחוק, איכות וכמות. יש לבדוק את כל הפרמטרים הללו".

 

הנציבה אף ציינה בפני חברי הועד המרכזי, כי מטרת פעילותה היא, בין היתר, לעורר ולשפר את התנהלות עורכי הדין בבתי המשפט. לדבריה, אין תרבות הופעה של עורכי דין. והדבר מתחיל בהגשת כתב התביעה או האישום. ראש הלשכה אמר בתגובה, כי "תרבות התנהלותם של עורכי הדין היא נושא, שעלינו לעסוק בו ואנו הכתובת. כמוסד מייצג של המקצוע, אני יכול להבטיחך שבעיני מעמדו של המקצוע, יוקרתו ואיכותו הוא הנר שלרגלי בקדנציה הזו. לשם מטרה זו אני עושה צעדים לא פופוליסטיים כשמדובר בניהול ארגון מקצועי ובהן הצורך להשתלם, חובת ביטוח, טיפול בנאמנויות. לא די שרק אנחנו נאמר את הדברים לגבי הציבור. כאשר ישנם 41 אלף עו"ד, אנו לא מדברים על ציבור מקצועי אלא על פני החברה. אנו מדברים על תרבות חברתית והבעיה הופכת לבעיה של החברה הישראלית. הטיפול שלנו לא דומה לטיפול מערכת המשפט ב- 600 שופטים. הלוואי והיתה ועדה לבחירת עורך דין. כל אמירה של אדם כמו זו של הנציבה, שהשוק פרוץ מדי, יכולה לסייע לנו מאוד, ואנו זקוקים לכל סיוע של גורמים מבחוץ".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון